בן-אליעזר: "סוגיית התמלוגים לא תרע יחסי הסחר עם ארה"ב"

לשכת המסחר של ארה"ב השיקה היום (ג'), בסימפוזיון בוושינגטון, את פורום יזמת העסקים ישראל ארה"ב - מסגרת ארגונית לקידום יחסי הסחר בין שתי המדינות.

הסימפוזיון ציין מלאת 25 שנה לאזור הסחר החופשי בין ישראל לארה"ב והשתתפו בו שרי המסחר של שתי המדינות, בנימין בן אליעזר וגארי לוק, ואנשי עסקים ישראליים ואמריקניים בכירים, לרבות שלדון אדלסון, שלדברי כמה מקורות נשא ברוב נטל המימון של האירוע.

ברוח האווירה החגיגית, התמקדו הדיונים במליאה ובפאנלים ביתרונות ההדדיים שמפיקות שתי המדינות מיחסי הסחר ביניהן, תוך הקפדה לא לדרוך על יבלות של חילוקי דעות. אבל במסדרונות הוועידה לא היה אפשר להתעלם מהפיל הגדול: המחלוקת המתעצמת סביב דרישת משרד האוצר וגורמים אחרים להעלות את התמלוגים העתידיים ממכירות גז מ-12.5% ל-20%. מכל מקום, הדוברים הרשמים עקפו את המוקש בזהירות.

"בשיחות שאני ניהלתי בוושינגטון, הנושא של תמלוגי הגז לא עלה בכלל", אמר ל"גלובס" בן אליעזר. אבל, לדבריו, כנראה שהנושא עלה בשיחות בין המשתתפים.

"להעלות התמלוגים ל-20%"

בתשובה לשאלה כיצד צריכה להיפתר הבעיה, השיב בן אליעזר: "מכאן ואילך, בחוזים שייחתמו בעתיד, צריך להעלות התמלוגים לרמה של 20%. לגבי העבר, צריך למצוא פתרון שירצה את האינטרס של המדינה לקבל תמורה הוגנת בעד הזיכיונות, ואת האינטרס של המשקיעים לפעול בסביבה של יציבות עסקית מצד אחר".

"הנושא הזה הוא אולי גחלת לוהטת אצל חברה מסוימת אחת, שבשמה לא אנקוב, אבל לא אצל כולן", אמר בן אליעזר. "קשה לי לראות איך נושא כזה מקלקל את יחסי סחר כה יציבים כמו אלה שבין ארה"ב לישראל".

מיירון בריליאנט, סגן נשיא בכיר לנושאים בינלאומיים בלשכת המסחר האמריקנית אמר ל"גלובס": "אנו רואים עצמנו כארגון עם יכולות לקדם את האינטרסים של חברות אמריקניות במקומות שאנו פועלים בהם ברחבי תבל, וזה כולל גם את ישראל, אך אנו שמים דגש על טיפוח ועידוד יחסים שמניבים שיתופי פעולה המביאים תועלת לכל הצדדים". הוא סירב להגיב ספציפית על טענות "נובל אנרג'י " או על האפשרות שהתמלוגים יועלו לרמה של 20%.

בריליאנט אמר, כי בעוד שהיחסים הגיאו-פוליטיים בין ישראל לארה"ב זוכים לכותרות וממקדים עניין בכל מקום, אין כמעט מודעות ליחסי הסחר בין שתי המדינות. "קהיליית העסקים האמריקנית היא שותפה מלאה בפעילות הכלכלית בישראל ו'יזמת העסקים ארה"ב ישראל' תחזק עוד יותר היחסים החזקים בין שתי המדינות".

"מיקרוסופט ואינטל לא צריכות אותנו"

"מיקרוסופט ואינטל לא צריכות אותנו", אמר בריליאנט. "אנו רוצים לפתח דור חדש של עסקים אמריקניים שיעבדו עם ישראל, ודור חדש של חברות ישראליות שיעבדו עם ארה"ב, תוך מציאת סינרגיה בין שתי הכלכלות".

בתשובה לשאלה מה המשמעות המעשית של 'יזמת העסקים ישראל ארה"ב', אמר בריליאנט, שאין שום מוסד בוושינגטון שעוסק בפיתוח יחסי הסחר עם ישראל. "אנו רוצים להיות בית ליזמה שתיתן תמיכה מתמשכת בסחר בין ישראל לארה"ב, לרבות מאמץ להשכיל מחוקקים על גבעת הקפיטול בחשיבות הנושא; דחיפת הממשל לייזום תכניות כלכליות עם ישראל; ומתן תמיכה לארגון ביקורי משלחות מישראל בארה"ב ולהיפך".

בן אליעזר אמר, כי בביקורו נועד עם נציב סחר החוץ של ארה"ב (USTR), רון קרק, ודן עמו במאמצים לפתור את הקשיים ביחסי הסחר בין שתי המדינות. בהודעה משותפת שפרסמו השניים, נאמר, בין היתר: "ביקשנו מצוותי העובדה שלנו לבנות, עד לתחילת 2011, תכנית פעולה שמטרתה לטפל בחסמי הסחר שנותרו ביחסי החסר בין שתי המדינות כדי שנוכל להגיע למיצוי הפוטנציאל שגלום בהסכם הסחר ביניהן".

"בין היתר, מדובר במאמץ מחודש לבחון את האפשרויות שקיימות בסחר, בשירותים ובחקלאות ובשיתופי פעולה בתחומים נוספים, כגון טיפול בהבדלים רגולטורים... כדי להבטיח מעבר חופשי של סחורות שירותים והון".

בנאום שפתח את הוועידה בוושינגטון אמר בן אליעזר: "ארה"ב היתה ותהיה תמיד שותפת חסר חשובה ומרכזית של ישראל. זהו מצב של WIN WIN... שותפות מבוסס ידע היא החזון שלנו ל-25 השנים הבאות".

"הסחר בין שתי המדינות פורח", אמר בן אליעזר. "מ-1985 ועד ל-2009, גדל הסחר ב-500%, מ-4.7 מיליארד דולר ל-28.3 מיליארד דולר. מדי יום, כ-78 מיליון דולר עוברים במסחר בין ישראל לארה"ב".

הסכם הסחר בין ישראל לארה"ב נחתם ב-22 באפריל 1985 ע"י שר התמ"ת דאז, אריאל שרון, ונציב הסחר האמריקני ביל ברוק. זה היה הסכם הסחר הבילאטרלי הראשון שעליו חתמה ארה"ב והשני שעליו חתמה ישראל.

שגריר ישראל: "לא ניתן לאו"ם לקבוע את הגבולות"

שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, אמר בכנס כי "ישראל לא תתיר לאו"ם או לארגון בינ"ל אחר להכתיב את גבולותיה". לדבריו, "הגבולות ייקבעו רק במסגרת מו"מ להסדר שלום בינינו לבין הפלסטינים". השגריר התייחס בכך לידיעות לפיהן הפלסטינים בוחנים אפשרות להעלות יוזמה חדשה באו"ם שבה יתבקש הארגון לקבוע את גבולות המדינה הפלסטינית העתידית.