עמי אראל בראיון ל"גלובס": האוצר מרוויח, היצואנים מפסידים

יו"ר מכון הייצוא: "האוצר חייב לעודד השקעות במטבעות בחו"ל כדי להחליש השקל ולחזק הדולר. המדינה היא היחידה שנהנית מהתיסוף בשקל"

מדבריו של יו"ר מכון הייצוא, עמי אראל, ניכרת אכזבה מהאופן שבו מטפל האוצר במגמת הירידה בשער הדולר. להערכתו, את השנה הנוכחית יסיימו יצואני ישראל עם ירידה חדה בתקבולים השקליים בגלל הצניחה המתמשכת של המטבע, התחזקות השקל והיעדר מהלכים פיסקאליים, שסביר שבכוחם לבלום את הנפילה ולהאט את השחיקה ברווחיות היצוא.

בראיון ל"גלובס" אמר אתמול (ד') אראל כי "אם בירושלים רוצים לסייע ליצוא המקומי, יש דבר אחד שאי אפשר להתווכח איתו - היחלשת השקל מול הדולר. את זה ניתן להשיג כרגע באמצעות עידוד ההשקעות המוסדיות בחו"ל. מהלך כזה ייצור ביקוש גדול למט"ח מצד גופים גדולים בארץ, מה שיחליש את השקל. הבעיה עד כה היתה הסיכון המטבעי, אך אם האוצר יוביל תוכנית אמיתית בנושא ויפרוס את רשת הביטחון המתבקשת, ניתן יהיה לומר שיש כאן מהלך מבני ומסודר שישחרר סכומי עתק שיביאו להחלשת השקל מול הדולר".

אראל אמר את הדברים כשברקע המשך התנודתיות המדאיגה בערך הדולר והאמרת מחירי הסחורות בבורסות העולם; ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר שממשיך לרכוש דולרים. בד בבד, התעשיינים והיצואנים ממשיכים לכסוס ציפורניים בעצבנות, מצפים לשווא ששר האוצר יובל שטייניץ יוביל מהלכים שלדעתם ימנעו את ההפסדים שיבואו מהשחיקה ברווחיות הייצוא: "איני מחלק ציונים לאיש", ענה אראל על השאלה אם הוא מאוכזב ממדיניות האוצר בנושא: "האוצר פשוט חייב לקחת יוזמה ולהוביל לפתרון הבעיה. העולם גדול, ויש בו הרבה מקומות יציבים יותר מישראל שאפשר להשקיע בהם את הכסף של הגופים המוסדיים. סכומי העתק שיבואו מהשקעות כאלה אינם דבר של מה בכך, מדובר בסכומים שלא מסתובבים במשק הישראלי".

אראל מוסיף: "בינתיים, האוצר הוא היחיד שנהנה, בטווח הקצר, מתיסוף של 10% בשקל: החוב של הסקטור הציבורי במט"ח הוא 35 מיליארד דולר וההחזר השנתי של ישראל ל-2010 הוא כ-4 מיליארד דולר. בגלל התיסוף של השקל, ישראל תחזיר למעשה 3.6 מיליארד דולר. ישראל חוסכת מזה בתקציב שקלי שווה ערך ל-400 מיליון דולר. אתה יודע מה אני שומע מיצואנים? שבזמן שהם מפסידים הון בגלל השחיקה של רווחיות היצוא, המדינה מרוויחה. אני מסכים עם האמירה הזאת".

התקציב זעום

על רקע אלה, הוא קורא לאוצר "לעודד בצורה אמיתית" כדבריו, פריצה לשווקים חדשים. הוא מסתכל על הכלכלות המתעוררות בדרום אמריקה, הודו, דרום-קוריאה וסין ולא מבין איך התקציב שהמדינה מעמידה למכון היצוא עומד רק על 13 מיליון דולר: "עד 2003 פעילה קרן לעידוד השיווק לחו"ל בהיקף שנתי של 120 מיליון שקל, אך היא בוטלה. עם תקציב כזה זעום לא פורצים לשווקים חדשים. יישום של מהלכים כאלה, יהיה בהם כדי לעודד באמת את היצואנים ולהביא את הקץ לרושם שבישראל מעדיפים להסתכל על הדולר הצונח, לצקצק ולתהות אם המדיניות של הנגיד נכונה ואם הוא עושה מספיק", אמר אראל.

בשבוע שעבר ראיינו את נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שתקף בחריפות את מדיניות האוצר בנושא הדולר. שלשום הוא נפגש, עם נציגי לשכות התיאום, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וחששותיהם מההפסדים הצפויים בעקבות הירידות בדולר תפסו נפח ניכר בשיח: "הסר את הביורוקרטיה", קראו לשר העל לענייני כלכלה. הודעה לעיתונות שיצאה אחרי הפגישה, שהיתה סגורה לסיקור תקשורתי, בישרה כי נתניהו הורה למנכ"ל משרדו, אייל גבאי, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל, "לבחון את הטענות, תוך שימת דגש על הסרת חסמים ביורוקרטיים".

ייעוץ ליצואנים בסבסוד המדינה

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, הנחה בימים האחרונים את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרדו להפנות עסקים החשופים לשינויים בשערי הדולר לתוכנית ייעוץ להגנות מט"ח. זאת, כדי להקטין את היקף החשיפה שלהם לשינויים אלה.

בתוכנית זכאיות להשתתף חברות מייצאות, שהיקף הייצוא השנתי שלהן מסתכם בכ-10 מיליון דולר. במשרד התמ"ת אמרו היום (ד') כי התוכנית היא חלק מסט של כלים שמעמידה הסוכנות בתחום הייעוץ לעסקים הקטנים והבינוניים. במשרד אמרו עוד כי בכוחם של שירותי ייעוץ אלה לתת למגזר היצואנים הקטנים את הכלים המתאימים להתמודדות טובה גם עם שינויים במחירי הסחורות ושינויים בשערי הריבית.

מנהל הסוכנות, רן קויתי, מסר היום כי בשנה האחרונה שופרו תנאי הסיוע המוגשים לקהל היצואנים המבקש להשתתף בתוכנית, ובתוך כך המדינה מסבסדת 75 אחוזים מעלות שעות הייעוץ.

צרו איתנו קשר *5988