רק כ-9% מכלל הצרכנים הישראליים מגדירים את עצמם כ"צרכנים ירוקים" - כך על-פי סקר ראשון שערך מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בתחום צרכנות בת-קיימא של משקי-בית, בניסיון לעקוב לאורך זמן אחר השינויים בהתנהגות צרכנית בת-קיימא (הימנעות מקנייה ומשימוש במוצרים המכילים חומרים המזיקים לסביבה והעדפת מוצרים ידידותיים לסביבה) של משקי-בית בישראל, ולהשוות את מיקומה היחסי של ישראל בין מדינות המערב בתחום זה. לצרכן הישראלי, על-פי הסקר, יש עוד דרך ארוכה ל"יישור קו" עם התנהגותם של צרכנים במדינות מערביות.
מנתוני הסקר עולה כי 39.5% ממשקי-הבית בישראל נוהגים למחזר בקבוקי פלסטיק ריקים, ושליש נוהגים להשליך דרך קבע עיתונים ופסולת נייר לפח נפרד המיועד לאיסוף נייר. היעדר מתקני מיחזור בסביבת המגורים היא הסיבה העיקרית, עליה הצביעו כ-47% מהנשאלים, לכך שאנשים אינם ממחזרים את סוגי הפסולת השונים בשיעור גבוה יותר מהשיעור הנוכחי.
רק 8.7% משתתפי הסקר מגדירים את עצמם כ"צרכנים ירוקים" במידה רבה: צרכנים הנמנעים משימוש במוצרים מזיקים לסביבה ומעדיפים מוצרים ידידותיים לסביבה.
70% מהמרואיינים השיבו כי השפעת המוצר על הסביבה מהווה עבורם שיקול חשוב בבחירת מוצר נתון, וכ-40% אמרו כי הם גם מוכנים לשלם יותר עבור מוצר שהוא ידידותי לסביבה.
49.2% מהמרואיינים מכירים את התו הירוק, המציין כי המוצר שעליו מוטבע תו זה הוא ידידותי לסביבה, וכמחצית הנשאלים מוכנים לשלם 5% יותר עבור מוצר בעל תו תקן כזה, לעומת 26.8% ששללו מכל וכל את האפשרות לשלם יותר עבור מוצר בעל תו ירוק.
מהסקר עולה כי משקי-בית מבוססים נוטים להתנהגות צרכנית בת-קיימא אחראית ומושכלת יותר ממשקי-בית של שכבות כלכליות חברתיות חלשות, בדומה למגמה כללית זו הקיימת במדינות מפותחות שונות.
לא לגמרי מפתיע לגלות כי ההשוואה למדינות אחרות אינה מחמיאה לישראל, המדורגת במקום נמוך בחלק גדול מהמדדים שנבחנו. כך, לדוגמה, רק 11.5% ממשקי-הבית בישראל משתמשים תמיד לאריזת מזון בשקיות רב-פעמיות ולא בשקיות פלסטיק, לעומת 71% בגרמניה ו-60% בצרפת; 12.3% ממשקי-הבית בישראל מעדיפים לתקן מכשירים חשמליים ולא לקנות חדשים כדי לצמצם את כמויות הפסולת המושלכת, לעומת 36% בגרמניה ו-32% בקנדה; וגם המודעות לסוגיות של איכות הסביבה רחוקה מלהיות במיטבה - רק 76.2% שמעו על התחממות כדור-הארץ לעומת 95% בצרפת, 97% בגרמניה ו-99% בארה"ב.
מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בני פפרמן, מדגיש כי מדובר בסקר ראשון שייערך מדי שנה בשנים הבאות, כמעקב אחר ההתפתחויות בתחום הצרכנות הירוקה וכחלק מהמחויבויות שנטלה ישראל במסגרת כניסתה לארגון המדינות המפותחות של ה-OECD.
עוד הוא מוסיף כי הצורך בחלחול המודעות לנושא לציבור רחב של צרכנים הוא אתגר עיקרי בהגברת צרכנות כזו - וכי לגורמי ממשל חלק גדול ביכולת לעודד אותה.
"יש לתת את הדעת לכך שקשה להשפיע על ההעדפות הצרכניות של אנשים ויצירת שינוי בכל סוג של התנהגות, כולל דפוסי התנהגות צרכנית, הוא תהליך ארוך-טווח", מזכיר פפרמן, "ונדרשת מדיניות שתיאלץ את היצרנים להפנים בתהליכי הייצור את העלויות החברתיות והסביבתיות של התנהגות צרכנית המנוגדת לצרכנות בת-קיימא, מה שיכול להתבצע באמצעות רגולציה וחקיקה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
