לראשונה: רשות התאגידים תקנוס חברות המפירות את חובותיהן

מערך אכיפה חדש ברשות יאפשר תחילה לחברות ליישר קו ולהסדיר את ענייניהן, ובשלבים הבאים ינקוט יד קשה יותר - עד לפירוק חברה ■ מנכ"ל משרד המשפטים: "מהלך חשוב למשק"

רשות התאגידים במשרד המשפטים מתכוונת להפעיל לראשונה, בתוך חודשים אחדים, את הסמכות שהוענקה לה בחוק החברות לפני כ-10 שנים - ולהטיל עיצומים כספיים על חברות וכן על דירקטורים ונושאי משרה בחברות שלא יעמדו בחובות הרגולטוריות שלהן.

מדובר בעשרות אלפי חברות שאינן משלמות את האגרה השנתית לרשם החברות ואינן מגישות דו"ח שנתי כנדרש בחוק.

הטלת העיצומים הכספיים, שכמוהם כקנסות מינהליים, תהווה שלב שני ואגרסיבי יותר במסגרת פעולתו של מערך האכיפה החדש המוקם בימים אלה ברשות התאגידים. מתברר כי אף שחוק החברות מאפשר לרשם החברות מאז שנת 2000 לעשות שימוש בכוחו ולהטיל עיצומים כספיים ואף לפעול לפירוק בכפייה של חברות המפירות את חובותיהן הרגולטוריות - בפועל מעולם לא נעשה שימוש בסמכויות אלה, בשל היעדרו של מערך אכיפה מסודר ברשות התאגידים.

תחל בפעילות הדרגתית

בשלב הראשון מגדירים ברשות התאגידים את מהלך הקמת מערך האכיפה והבקרה כ"מבצע אכיפה", שבמסגרתו יוזמנו כלל החברות שאינן מגישות דו"חות שנתיים ואינן משלמות אגרה לתקן את הליקויים בפעולתן.

בדיקה שנערכה ברשות התאגידים, תוך הצלבת פרטי מידע מול רשות המסים, העלתה כי עשרות אלפי חברות אינן עומדות בחובותיהן, אף שהן רשומות במרשם החברות כחברות פעילות.

חברות אלה קיבלו באחרונה מכתב מרשות החברות, ובו הובהר כי הימנעות מתיקון הליקויים יגררו הכרזה עליהן כ"חברה מפירת חוק". זאת בהתאם לתיקון לחוק החברות שנכנס לתוקף בחודש ינואר השנה, המאפשר לרשם החברות להכריז על חברה כ"חברה מפירה".

הכרזה כזו גוררת שורה של סנקציות נגד החברה, לרבות פרסום ההכרזה בנסח החברה, וכן מגבלות על קבלת אשראי מבנקים ועוד.

כך, לאחר הכרזה על חברה כ"חברה מפירת חוק", לא יבוצעו במרשם החברות פעולות הנוגעות לה, כגון רישום שיעבוד על נכסי החברה, כפי שנדרש על-ידי הבנקים לצורך מתן אשראי או הלוואות, רישום שיעבוד על נכסי אחרים הפועל לטובת החברה, שינוי שם החברה ומטרותיה, רישום חברה חדשה שבעל מניותיה הוא החברה המפירה או בעל השליטה בה, וכן לא יירשם משכון לטובת החברה המפירה.

"מדובר במהלך חשוב למשק בישראל", אומר ד"ר גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים. "יחידות המשרד תומכות במבצע ופועלות לסייע לרשות התאגידים והצלחתו".

בשנים האחרונות מתגברת המגמה של הקמת מערכי אכיפה ייעודיים ברשויות ובגופים ממשלתיים, כגון מערך החקירות שהוקם ברשות למשפט וטכנולוגיה או ברשות ניירות ערך.

בתום שלב ההקמה של מערך האכיפה ברשות התאגידים, הוא יכלול כ-10 תקנים לצד גורמי תמיכה נוספים, ויטפל בכלל בזרועות המאוגדות תחת כנפי רשות התאגידים: הן הזרוע העסקית, שבמסגרתה פועל רשם החברות; והן הזרוע המלכ"רית, המטפלת בעמותות, הקדשות וחברות לתועלת הציבור. ואולם, בשלב הראשון ישרת מערך האכיפה את תחום החברות בלבד, לאור ההזנחה האכיפתית רבת השנים שממנה הוא סובל.

"לא משלמות, לא מדווחות"

לדברי ראש רשות התאגידים, עו"ד אלון בכר, "חברות רבות בחרו שלא לשלם אגרה ולא לדווח דיווח שנתי. מטרתה של האכיפה היא להביא למצב שבו החברות הפעילות והרשומות ידווחו באופן סדיר, ומי שלא תדווח תיאלץ להתפרק מרצון או שלא מרצון".

לאחר משלוח המכתבים בימים אלה, חברות שלא ישלמו את חוב האגרות שלהן (שעשוי להגיע עד לסכום של 9,000 שקל, סכום הכולל אגרות מ-7 שנים) ולא יגישו דו"ח שנתי מעודכן - יקבלו התראה ולפיה יש להן 30 יום לתקן את הליקויים לפני שיוכרזו כ"חברה מפירה".

מאפשרים לחברות ליישר קו

רק בשלב השני, לאחר הכרזתן של חברות כ"מפירות חוק", תפנה רשות התאגידים למכלול הסנקציות האגרסיביות יותר, הכוללות גם הטלת עיצומים כספיים.

"יש פרק שלם בחוק החברות שאנחנו עדיין לא רוצים להשתמש בו", אומר בכר, "והוא מאפשר לנו להטיל עיצומים הן על חברות והן על דירקטורים. אנחנו רוצים לאפשר לחברות ליישר קו, ורק אחר-כך נפנה לשלב שהוא יותר אגרסיבי וכואב.

"הפרק הזה בחוק מאפשר לנו גם לפעול לפירוק בכפייה של חברות, אבל אנחנו מקווים שלא נגיע לשם.

"טוב שיש לנו את התחמושת הזו באפוד, אבל בינתיים לא נעשה בה שימוש, בתקווה שהחברות יבינו ויסדירו את ענייניהן בהיקפים נרחבים".

הסנקציות ההדרגתיות

1 משלוח מכתבים לחברות שאינן משלמות אגרה ואינן מגישות דו"ח שנתי

2 התראה לחברות - תקנו את הליקויים בתוך 30 יום

3 הכרזה על חברה שלא תתקן את הליקויים כ"חברה מפרת חוק"

4 מגבלות על רישום שיעבודים ומשכונות

5 הטלת קנסות ועיצומים כספיים על חברות, דירקטורים ונושאי משרה

6 בסמכות רשם החברות לפעול לפירוק בכפייה של חברה