"פישר יודע שהדולר ייחלש - אך בונה 'כיפת ברזל' פיננסית"

אמיר איל, יו"ר קבוצת אינפיניטי, בראיון ל"גלובס": "אין כל מניעה שיתרות המט"ח של ישראל יעלו ל-100 מיליארד דולר ויותר; השינוי הדרמטי שביצע פישר הפך את החוב לשקלי-נומינלי"

"האיומים כיום על מדינת ישראל הרבה יותר גדולים ממה שהיו אי פעם ונגיד בנק ישראל, פישר, מגן על ישראל באמצעות בנייתה של "כיפת ברזל פיננסית", אומר יו"ר קבוצת אינפיניטי, אמיר איל בראיון ל"גלובס" ומסביר את התיאוריה המקורית כך "פישר מכין עתודות כספיות גדולות מאוד, אשר בסופו של דבר יאפשרו למדינת ישראל לעמוד בכל זעזוע, אפילו מאוד קרדינאלי".

לדבריו "המשמעות של המשך קניית הדולרים היא מעבר להתדיינות הפיננסית אם זה יוצר למשק רווח או הפסד רגעי, אלא ניצול של תהליך פיננסי כלל עולמי לטובתה של ישראל". להערכת איל "אין כל מניעה כי יתרות המט"ח שגדלו מהיקף של 30 מיליארד דולר לפני שנתיים לכ-65 מיליארד דולר כיום יגדלו עוד ויגיעו אף ל-100 מיליארד דולר ויותר". ובהתייחסו למדיניות הריבית של בנק ישראל מעריך איל ש"פישר ינסה לשמור אותה כמה שיותר נמוך, כמה שיותר זמן ואם הוא יצטרך, הוא קצת יעלה".

איל מסביר כי "במציאות הכלכלית הנוכחית בנק ישראל יכול למכור שקלים וכדי לא להגדיל את כמות הכסף, מה שעלול להביא לסכנה אינפלציונית מצד היצע הכסף, הוא יכול היום, בגלל הרייטינג המצוין שממנו נהנית כיום ישראל אשר מאפשר לו למחזר חוב, להנפיק מיד אג"ח שקלי ולספוח את הכסף חזרה. כך הנפקות המק"מ והשחרים גדלו בצורה דרמטית, כך הנפקות הצמודים ירדו בצורה דרמטית, ומה שעושים בדלת האחורית זה משנים את מאזן ההצמדה של החשבונאות הלאומית הישראלית.

"הפועל היוצא הדרמטי של מהלכים אלו הוא, שמאזן ההצמדה של החוב הלאומי של מדינת ישראל משתנה לשקלי נומינלי. כל השנים ישראל הנפיקה חוב צמוד למדד כי הייתה פה אינפלציה ובמדינה לא כל כך יציבה רצית להיות צמוד לשקל ריאלי. כיום יותר ויותר מדינת ישראל חייבת שקלים נומינליים ולא צמודים למדד, כך שאם וכאשר וחס חלילה תיקלע המדינה למשבר, ביטחוני או אחר ישראל תהנה מאיתנות פיננסית מדהימה. בעזרת קיזוז רכישות הדולרים באמצעות השקלים נומינליים המתקבלים בהנפקות המק"מ הנגיד מקבל סייד אפקט של הגנה היקפית גם מצד המאזן הלאומי, שהוא הרבה יותר איתן וחסין ואפילו טוב לו משבר.

"הפעולות שמבצע פישר יביאו לכך, שישראל תרוויח הרבה כסף ממשבר. אז, בעצם למדינה יהיו שלושה כלים מרכזיים להתמודד עם משבר בהיבט הפיננסי: יתרות מט"ח אדירות, ריבית שהנגיד יוכל להעלות, וכן האפשרות לייצב את המצב המשברי בשוק המקומי אם תפרוץ אינפלציה, על ידי כך שהחוב הלאומי ישחק בשל המעבר הנוכחי למאזן שקלי נומינלי.

"אין ספק שפישר יודע שהדולר ימשיך לרדת, הוא מדבר עם חברים שלו בוול סטריט ומבין היטב את המדיניות האמריקנית הפועלת להחלשת הדולר כנגד המטבעות המובילים בעולם, כל עוד הלפיתה של הסינים נשארת והם שומרים את היואן מפוחת. האמריקנים מאוד רוצים אינפלציה כי החוב הלאומי שלהם גם הוא נומינלי ואינפלציה תשחוק אותו ולכן אנו נמצאים לקראת הנפקות אדירות של ה'פד'".

איל מדגיש כי באמצעות רכישות המט"ח שמבצע הנגיד בשנתיים האחרונות שבמהלכן הכפיל את יתרות המט"ח של ישראל, הנגיד מרכך את קצב ירידת הדולר לטובת היצואנים, כלומר לא נותן לזה להגיע ישר לרמה של 3.2 או 3.3 שקלים.

ואגב כך, לדבריו, "פישר לא בונה את כיפת הברזל הפיננסית של ישראל בלחץ הוא לא בונה אותה באיזה שהוא דחף, הוא אוסף אותה. רק בשנתיים האחרונות הוא רכש 30 מיליארד דולר, זאת אומרת שיש פה משהו מאוד מסודר ומובנה מאחורי הקלעים".

אל מול אלה שטוענים שזו בעיה ואומרים שהנגיד מפסיד כסף כשהוא קונה דולרים ומקבל עליהם ריבית של אחוז ומנפיק שקלים וצריך לשלם 2.5% ואז נוצר לו הפרש שלילי של 1.5%, אומר איל כי "בשנתיים שלוש אחרונות יתרות המט"ח שלנו מאוד נהנו מירידת התשואות בכל העולם (התשואות על האג"ח הממשלתיות שגם בהם מושקעים הדולרים הנרכשים ע"י בנק ישראל, שמחיריהן זינקו ותשואותיהן צנחו, י.ג.), כלומר היו רווחים מאוד גדולים. אם יש לך רווחי הון על ההשקעות לא כל כך מעניינת השחיקה של הדולר. השאלה מה יהיה בשנים הקרובות כשלתשואות על האג"חים אין כבר כל כך לאן לרדת" ועל כך אומר איל, "גם זה לא נורא כי הוא יכול להחזיק אותן עד לפדיון".

על ההשקעה באג"חים צמודי מדד אומר איל, בעל השליטה בבית ההשקעות אינפיניטי, המנהל כ-27 מיליארד שקל: "צמודי מדד פה בארץ זה דבר הכי טוב בעולם. אין כזה דבר. בכלל זו אופציה. אתה מקבל תשואה ריאלית ויש לך אופציה להצמדה מדהימה. בצמודי המדד התשואות ירדו לא בגלל המדד אלא בגלל שהסחורה נהייתה נדירה. הרווחנו הון עתק. כשיש ריבית בבנק של 1% ואנחנו עושים 10% או 8% או לתיקים הכי סולידיים 5%-6% אלו תשואות פנומנליות. בשנה הבאה יהיה מאוד קשה להשיג תשואות כאלה בשוק הסולידי אבל עדיין צמודי המדד הקונצרניים של החברות המובילות בשילוב עם מינון מניתי סביר - צריך להביא לתוצאה טובה בשנה הקרובה".

להעלות את התמלוגים לטובת החברה הישראלית

איל גם מתייחס לרמות הנוכחיות בבורסה של תל אביב ואומר: "אני חושב שהבורסה בכלל היא Under valued בגלל שתגליות הגז לא באות לידי ביטוי מספיק. אם באמת יש מרבצים כל כך גדולים של אנרגיה, הרי שכל השוק כולו, יקבל עירוי חיובי של מיליארדים ואין ספק שחברות ממגזרים שונים במשק ירוויחו מזה, למשל מערכת הבנקאות. מכיוון שבישראל אין 1,000 בנקים, יש פה שניים גדולים ועוד שלושה בינוניים והם יצמחו מזה, יפרחו מזה. למעשה כל הכלכלה תקבל עירוי חיובי של כסף.

"עצם זה שמצד אחד הולכים להיכנס פה גופים שהלא היו קיימים בשוק הישראלי בתחום שאם וכאשר הפוטנציאל שעליו מדברים יבוא לידי ביטוי, נראה פה דברים אחרים. המבחן הגדול כמו תמיד יהיה איכות הניהול כולל זו של הממשלה, ופה אני חושש קיים עקב אכילס. חד וחלק צריך להעלות את התמלוגים, תוך מציאת פיתרון לתשלום תמלוגים רטרואקטיביים מאחר שמשפט, חוק והסכמים צריך לכבד. אבל, יש פה משהו שהוא חד פעמי ומאוד קיצוני ובולט. שיעור התמלוגים הכולל בישראל (כולל מיסוי והיטלים שונים) היום עומד על כ-36% בעוד שבעולם זה 60%-80%.

"אני הייתי מציע לתשובה, כמייצג את בעלי השליטה בחברות חיפושי הנפט והגז, הצעה פשוטה ואני חושב שהוא היה מקבל אותה. אם לא זה היה מחזק אותי עוד יותר לקחת ממנו תמלוגים. הייתי אומר לו שיסכים להגדיל את שיעור התמלוגים הכולל ואת כל הכסף הזה אנחנו נצבע, נשים אותו בצד ובאמצעותו נגייס עוד 10 אלף שוטרים כדי למלא את הרחובות בשוטרים שלא תהיה פשיעה, נבנה עוד 10 בתי סוהר ועוד 10 בתי חולים ונשקיע בחינוך באופן מידי את המיליארדים האלה לטובת בחברה הישראלית - זו תרומתך לציון, אותה אתה כל כך אוהב. אם הוא יסרב, זה עוד יותר יחזק אותי למה צריך לקחת יותר תמלוגים".

אגב לגבי מיסים, מסביר איל, כי "מדינת ישראל סוברנית להעלות את המיסים. תמלוגים יגידו, זה סגור בחוזה, אבל אין בעיה שישלמו יותר כסף. ימצאו את הדרך להוציא את הכסף, בלי לשבור את החוזה המקורי. משהו שיבוא בהסכמה, לא באופן חד צדדי. אני חושב שאם חס וחלילה תהיה תקלה שם אי פעם, הרי למי ירוצו? למדינה. אז אני אומר שכל פיתרון חייב להיות בהסכמה בין הצדדים ולטובת תושבי מדינת ישראל".