עו"ד זיו שרון: "אסור להחביא חקיקת מס בתוך חוק ארוך ומורכב"

לפני כחצי שנה, לאחר שנים ארוכות שבהן שימש כשותפו של עו"ד ד"ר אבי אלתר ז"ל ולאחר מכן כשותף המוביל במשרד, החליט עו"ד זיו שרון לצאת לדרך עצמאית והקים את משרד עוה"ד זיו שרון, במטרה לעסוק אך ורק בתחום המורכב של דיני מסים.

למשרד חברה גם שותפתו של שרון, עו"ד מיכל סולומונוביץ, שכיהנה בעבר כפרקליטה בכירה במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב אזרחי, ולאחר מכן כשותפת הליטיגציה במשרד אלתר.

עורכי הדין שרון וסולומונוביץ, שהכירו זה את זו במסגרת עבודתם המשותפת במשרד אלתר, גייסו למשרדם צוות עורכי דין בתחום המסים. בחצי השנה האחרונה צמח המשרד במהירות. לפני מספר שבועות הצטרף למשרד עו"ד יועד פרנקל, שהגיע מהיחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, ועם הצטרפותו מונה המשרד שבעה עורכי דין ושני מתמחים.

לדברי שרון, "אחד מהיתרונות שלנו הוא מומחיות רחבה וראייה מקיפה של מלוא עולם המס האזרחי והיעדר מיקוד אך ורק בתחום מס אחד. אלה מאפשרים לספק ללקוח ייעוץ המשתרע מעבר לתחומה הצר של בעיה מסוימת ספציפית, שמותאם לכלל היבטי המס, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. המשרד מתפקד כ-one stop shop לכלל נושאי המיסוי, וכך מותאמים ללקוח ייעוץ ואסטרטגיה אופטימליים עבורו, ונחסכות מראש הסתבכויות ותאונות מס".

שרון מציין כי "המגמה העיקרית שמביאה לצמיחה בתחום עריכת הדין במיסוי היא הצורך של הנישומים להישען על חוות-דעת בתחום המסים יותר מאשר בעבר. זאת, בעקבות התמשכות הזמן והחששות ברשות המסים, יחסית לעבר, להעניק אישורים מראש לפעולות מיסויות. גורם נוסף הוא הרגולציה בראיית חשבון אשר קבעה כי חוות-הדעת יינתנו על-ידי עורכי דין ולא על-ידי רואי החשבון המבקרים".

פגיעה בהוצאות אש"ל

"כשהקמתי את המשרד", מספר שרון, "קיוויתי להיות עם 6 עובדים בטווח זמן של שנה, אך כבר כיום אנו עם כמות גדולה יותר בחצי מהזמן, ולפי המציאות בתחום ואצלנו, להערכתי נגדל אף יותר. הכול תוך עיסוק במסים בלבד, כאשר איננו דורכים בתחום עיסוקם של משרדי עורכי דין אחרים המפנים אלינו לקוחות בלי לחשוש ל'סיפוחם' אלינו, לאור ההתמקצעות הייחודית שלנו והיעדר גלישה שלנו לתחומים אחרים".

- האם חוק ההסדרים במשק, שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, ישפיע על מערכת המס?

שרון: "ללא ספק, כן. החוק שעבר אתמול בקריאה ראשונה טומן בחובו שינויים מרחיקי לכת בכל הנוגע ל'טכניקת ההפעלה' של חוק מיסוי מקרקעין. כך למשל, לגבי דרכי הדיווח, מועדי החיוב במס ועוד סעיפים רבים. שינויים דרסטיים כאלה בתחום המס, שנעשים דרך חוק ההסדרים במשק, הם לא דמוקרטיים, ובמדינה עם חוקה זה לבטח גם לא היה חוקתי. חקיקת מס צריך שיהיה לגביה דיון פומבי מלא, ואסור להחביא אותה בתוך חוק ארוך ומורכב.

"בנוסף, לא רבים יודעים כי בהצעת חוק ההסדרים שעברה אתמול פגעה המדינה בכלל הוצאות האש"ל שלהן זכאים נישומים ישראלים, ובמיוחד במי שנוסע בנסיעות עסקים לחו"ל. לא בטוח שמישהו היה מודע שזאת תהיה תוצאת החקיקה. גם הפעם מדובר, לדעתי, בפגיעה מיותרת וחסרת טעם בכל מי שמנהל עסקים בחו"ל, והיא סוטה מעקרונות מס בסיסיים".