לא צריך לנסוע בסוסיתא

בסוף השבוע התבשרנו כי מינהל הרכב הממשלתי רכש עבור ראש הממשלה, בנימין נתניהו, רכב בעלות של יותר ממיליון שקל. כותרות העיתונים זעקו: "יותר ממיליון שקל למכונית ראש הממשלה". מאמרי פרשנות עם מילים רבות נשפכו כמים על ה"בזבזנות" שברכישת רכב כל-כך יקר.

קראתי את הכתבות, וריח חזק של צביעות וצרות-עין עלה באפי. יצרנית הרכב אאודי אכן מייצרת רכבי יוקרה, אמינים ואיכותיים, אך הם לא הרכבים היקרים והיוקרתיים הקיימים בשוק. בישראל לבדה יש מאות רכבים מסוג זה. מנכ"לים של חברות רבות בסדר גודל בינוני ומעלה, וכן אנשים פרטיים רבים, משתמשים ברכב זה.

אכן, לא מדובר ברכב עממי, שכל אחד יכול לרכוש לעצמו, זו מכונית יקרה וראויה לנושא במעמד; אך האם כאזרחי מדינה מתקדמת, החברה בארגון ה-OECD היינו רוצים לראות את ראש ממשלתנו נוסע בסוסיתא? אני חושב שלא. ראש הממשלה אינו נופל במעמדו מנשיאים ומראשי ממשלות של מדינות אחרות בעולם, וראוי שייסע ברכב המכבד את מעמדו. לכן לא ברורה לי התנפלותם של אמצעי התקשורת והביקורת הציבורית עליו. התנהגותם של המבקרים כמוצאי שלל רב מעידה עליהם יותר מאשר על ראש הממשלה שלנו.

במוצאי-שבת, בעצרת ענק בכיכר רבין בתל-אביב עמדו אלפי ישראלים לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, ז"ל, שנרצח בידי מתנקש נתעב. מתנקש, שלא הגיע מאויבנו, אלא מבית, בשר מבשרנו, גדל והתחנך על ברכי היהדות והשתייך לזרם הדתי הלאומי המפואר, שטובי בניו משרתים ביחידות מובחרות ונמצאים בשדרת הפיקוד העליונה בצבא ובגופי ביטחון שונים.

לראש ממשלת ישראל יש אויבים מבית ומחוץ. הדמוקרטיה הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה רצח נוסף של ראש ממשלה. זה בדמנו לשמור על חייו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. אין זה אומר שעלינו להסכים עם דרכו, או שצריך לתמוך בכל מהלך שלו. כאזרחי מדינה דמוקרטית עלינו לנהל את המלחמות והמאבקים האידיאולוגיים שלנו על במת הכנסת ובקלפיות. אבל על חיי ראש הממשלה (מכל מפלגה, זרם או תנועה) עלינו להגן בכל דרך בלי לתת פרצה לרוצח נתעב נוסף.

ראש הממשלה לא מחליט על הסדרי הביטחון שלו, לא על המיגון הנדרש ואף לא על עלותו. לפעמים אני מעדיף להיות אזרח תמים ולהאמין לשירותי הביטחון שידם אינה קלה על ההדק בבזבוז כספי ציבור. איני מבין גדול בענייני ביטחון, מיגון ואבטחה, אבל כל בר-דעת יודע כי אם צילינדר עם קוד ומפתח אישי לביתו הפרטי עולה אלפי שקלים, קל וחומר שרמת מיגון הכוללת חלונות משוריינים, אמצעים אלקטרוניים, מערכות נשק ועוד, עולה בהתאם.

לא אכנס להסברים שנתנו אנשי הביטחון בנוגע למשקל הרב של המיגון שהכתיב רכב ב'תפירת חייט' כדי שיוכל לשאת את המשקל החריג ואת כל שלל האמצעים המיוחדים שהותקנו עליו. אני סומך עליהם שרכשו את כל מה שדרוש כדי להגן על ראש הממשלה ופמלייתו. אני מציע לכולם לסמוך על גופי הביטחון ולמקד את הביקורת על ראש הממשלה בנושאים רלבנטיים ומקצועיים. לא כל סיבה היא סיבה למסיבה.

הכותב הוא מנכ"ל דואר ישראל.