ועדת חייק תבקש את אישורו של השר כחלון להרחבת סמכויותיה

חייק החליט לפנות לכחלון במסגרת עבודת הוועדה על מסמך המתווה כיוון להסדרת מבנה התחרות בשוק התקשורת - הנושא כלל לא נכלל בכתב המינוי של הוועדה

אמיר חייק, יו"ר הוועדה לבחינת תעריפי בזק, מתכוון לפנות לשר התקשורת, משה כחלון, בבקשה להרחיב את סמכויות הוועדה, מעבר לכתב המינוי שלה - כך נודע ל"גלובס". חייק החליט לפנות לכחלון במסגרת עבודת הוועדה על מסמך המתווה כיוון להסדרת מבנה התחרות בשוק התקשורת. הנושא כלל לא נכלל בכתב המינוי של הוועדה, וכנראה בעקבות הערות של חברים בה ובמשרד התקשורת, הוחלט להביא את העניין להכרעתו של כחלון.

בשבועות האחרונים, על רקע השינויים בשוק התקשורת (רכישת סמייל על ידי פרטנר וכניסת חברת החשמל לשוק התקשורת), נרמז שוועדת חייק מכוונת להסדרת מבנה התחרות בשוק התקשורת ובכך חורגת מהמנדט שניתן לה - קביעת שוק סיטונאי של מחירים לספקי תקשורת על גבי רשתות בזק ו-HOT, וקביעת המחיר הקמעונאי של שירותי בזק שבפיקוח.

חייק, למורת רוחם של כמה גורמים בוועדה ובמשרד התקשורת, החליט לשנות כיוון: במקום להסדיר את שוק התקשורת באמצעות טבלאות ואקסלים לפיקוח על מחירי בזק, הוא מתמקד במאקרו ופועל לאיתור הכשלים והבעיות בתחום הפס הרחב. הפתרונות המעשיים ייגזרו מהתמונה הכוללת.

המסר של חייק הוא שלאור השינויים המתרחשים בשוק התקשורת, המשנים את מבנה הענף, אין טעם להתמקד בקביעת מקדם התייעלות לבזק ובקביעת מחירי השירותים שהיא מציעה.

לבדוק אם התחרות יעילה

לשיטתו של חייק, יש לבחון אם התחרות המתפתחת לקבוצת בזק יעילה דייה ומאפשרת לשחרר את הקבוצה מחלק מהמגבלות שהוטלו עליה - בתמורה להכנסת חברת החשמל כספקית סיבים אופטיים והבטחת מעמדם של השחקנים הקטנים בשוק על ידי הפחתת חסמי הכניסה.

לאור הדברים הללו, טוענים גורמים בוועדה, הדיבורים על כך שהוועדה מתכוונת להמליץ על הסרת המגבלות על בזק אינם נכונים.

גורמים המקורבים לנושא מציינים שוועדת חייק גולשת למעשה להסדרת שוק התקשורת, בניגוד למנדט שניתן לה. לדבריהם, מי שאמור להחליט על מבנה התחרות הוא שר התקשורת וכל נושא גיבוש קבוצות תקשורת הוא לא נושא שאושר על ידיו וכלל לא עלה לדיון.

כתב המינוי של הוועדה היה עוד לפני הקמתה נושא למחלוקת בין משרד התקשורת למשרד האוצר. במשרד האוצר טענו שאסור להגביל את עבודתה ויש לאפשר לה חירות לעסוק בנושאים שמעבר לקביעת תעריפים. משרד התקשורת התנגד לכך בתקיפות, והתוצאה היתה פשרה: הרחבת הנושאים תובא לאישור שר התקשורת, כפי שאכן קורה כעת.