אשת השבוע: שרה פיילין

אם הדברים יימשכו כך, ב-2012 נפגוש שני מועמדים אמריקנים לנשיאות: ברק אובמה ושרה פיילין. שחור מול אישה. ליברל מדי מול שמרנית מדי. דרמה אמריקנית במיטבה.

פיילין, המובילה והדוברת הנערצת של חוגגי "מסיבות התה", תנועת המחאה מימין השוטפת את ארצות הברית, ניצחה את הנשיא המכהן ברק אובמה ואת הדמוקרטים. 37 מתוך 55 המועמדים שבהם תמכה אישית לוחצת לבית הנבחרים ולסנט, כולל גיוס כספים ומסעי בחירות לאורכה ולרוחבה של המדינה - ניצחו. נכנסו לבית הנבחרים ולסנט.

היא וחבריה לכוסות התה מזוהים עם המפלגה הרפובליקנית רק כי הפוליטיקה האמריקנית היא דו-מפלגתית. הם שמרנים. לאומיים. מחזיקים באידיאולוגיה ותורה שמרניות מובהקות בתחומי החברה, הכלכלה, הביטחון.

אנשי מסיבת התה (על שם פעולת המחאה בבוסטון, ב-1733, נגד המיסוי הכבד שהטילה בריטניה על הקולוניות; סחורות משלוש אוניות, וביניהן ארגזי התה המסורתי, נשפכו לים) מדברים על שיבה לחוקה האמריקנית, כלשונה. הם רואים בממסד הרפובליקני חלק מהבעיה הגדולה, אבל הדמוקרטים, כמובן, גרועים בהרבה.

הם מדברים על שווקים חופשיים וממשלה קטנה; תוקפים את ג'ורג' וו. בוש, הנשיא הרפובליקני הקודם על שניפח את הממשלה, פתח את מסע ההוצאות הכספיות עם תחילת המשבר והיה התירוץ, הכיסוי של אובמה לשפיכת טריליונים באופן לא הגיוני, תוך כדי השתלטות למעשה והלאמה של שוקי הפיננסים, המשכנתאות, הרכב ועוד, ותוך צבירת גירעונות אדירים שישתקו את הכלכלה.

אנשי מסיבת התה מתנגדים למתן הבטחות לזכויות יתר ולהטבות שאי-אפשר לעמוד בהן. הם נגד הפלות (לפיילין ילד הלוקה בתסמונת דאון, ובראיונות אמרה שכבר בהריון ידעה על הפגם הגנטי ובחרה שלא לבצע הפלה; בתה הרתה בגיל 17, מחוץ לנישואים, ובעידוד אמה המשיכה בהריון.

הילד גדל בבית פיילין); נגד נישואים חד-מיניים; בעד פעילות קשוחה נגד טרור; הם פועלים לביטול רפורמת הבריאות, שלטענתם חותרת נגד העקרונות הקפיטליסטיים שעליהם נבנתה ארצות הברית כמעצמת על; הם נגד הזרמת כספים והרחבה מוניטרית; נגד כוונת הבנק המרכזי והיו"ר בן ברננקי לרכוש ניירות ארוכי טווח.

לשיטתם, אסור למדינה קודם כול להיכנס להוצאות כספיות ואחר כך לצפות לשיפור המצב, שאולי יבוא וכנראה לא. הם מתנגדים נחרצות להעלאת מסים ולוחצים להפחתתם.

לטענתם, האבטלה המעמיקה - חלק מהסיבות למפלת אובמה - נוצרה רק בגלל הממשל. הלילה, בנאום ההפסד הצורב, כשאובמה הבטיח שהממשלה תפעל להגדלת מספר מקומות העבודה, השיבו לו השמרנים מימין, באמצעות רשת הבית "פוקס ניוז" (פיילין משמשת שם פרשנית קבועה), כי זו בדיוק הטעות, זה בדיוק מה שאובמה לא מבין: ממשל לא מייצר ג'ובים, זה השוק שמייצר אותם; הממשל רק חייב לזוז כדי לאפשר לשוק לעשות זאת.

לטענתם, הפוליטיקאים הנבחרים, דמוקרטים ורפובליקנים, מסתכלים על הכלכלה בגובה קצה אפם, מבטיחים הבטחות ושופכים כספים רק כדי לשרוד ומשאירים לבאים אחריהם לשבור את הראש.

"אני גאה להיות אמריקנית", אמרה אתמול פיילין, "תודה לכם, אנשי השכל הישר, השמרנים הדוגלים בחוקה האמריקנית".

האידיאולוגים של תנועת מסיבת התה קובעים: "האסכולה הקיינסיאנית" - החוצה. על אמריקה לאמץ אל חיקה את הליברליזם הקלאסי ואת "התיאוריה האוסטרית". הם מצטטים מחקרים מ-1933, שקבעו כי השפל הגדול ב-1929 לא היה תוצר של היעדר השפעה ממשלתית על אספקת הכסף, אלא של פעולה ממשלתית נמרצת מדי.

כך גם הניו דיל, שביקש לאושש את המדינה מהשפל באמצעות הזרקת כספים, אך כשל לחלוטין וגרר את העולם עד מלחמת העולם השנייה. מכאן צא ולמד.

בדיחה מהלכת

שרה לואיז היית' פיילין, 46, היתה מושלת מדינת אלסקה, הצעירה מבין מושלי מדינות ארה"ב מאז ומעולם. בנערותה קראו לה "שרה ברקודה" בגלל האגרסיביות וההישגיות הקשוחה שלה כקפטן נבחרת הכדורסל.

בבגרותה, מרגע ההפתעה הגדולה לפני שנתיים, בהצהרה עליה כמועמדת לתפקיד סגן הנשיא של הרפובליקני ג'ון מקיין, שהתמודד בבחירות מול אובמה, הפכה האישה הבלתי-מוכרת לבדיחה מהלכת, לשק חבטות, משמאל ומימין. לא היתה מתקפה, השמצה, האשמה שלא נשמעה.

אמרו שהיא שקרנית פתולוגית, זורקת קופסאות שימורים על בעלה, מתפללת רק כשיש צלמים, לא משאירה טיפים, בורה, מניפולטיבית.

ככל שהתקיפו יותר - כך הלכה והתחזקה. עד שהפכה לסיוט של אובמה. אלא שהיא גם הסיוט של הממסד הרפובליקני, שבצד חגיגות הניצחון כבר מוטרד מאוד.

הוא חושש שהעמדות השמרניות שלה ירחיקו בוחרים ועלולות לחזק מועמד שלישי. עד כדי כך, שלפי הספין העכשווי, מי שהכי שמח מההצלחה של פיילין הוא דווקא אובמה, כי אותה יהיה לו הכי קל להביס בבחירות לנשיאות, קלי קלות.

stella-k@globes.co.il