השופטים יוצאים למאבק: מתנגדים להצמדת שכרם למדד

זאת על רקע חוות-דעת הקובעת כי שכר השופטים נשחק מול זה של חברי הכנסת: כיום עומד שכר חברי הכנסת על 29,851 שקל בחודש, לעומת 21,042 בלבד לשופטי שלום

חוות-דעת כלכלית שהוכנה בהנהלת בתי המשפט קובעת כי שכרם של שופטי השלום נשחק ב-42% ביחס לשכר חברי הכנסת, שאליו הוא אמור להיות מוצמד, משנת 1993 ועד 2010.

ל"גלובס" נודע כי בכוונת נציגות השופטים לצאת למאבק נגד כוונת ועדת הכספים לבטל את הצמדת שכר השופטים לגידול בשכר הממוצע במשק, ולהצמידו במקום זאת למדד המחירים.

לפי חוות-הדעת, הנחשפת כאן לראשונה, בעוד שבשנת 1993 היה שכרם של חברי הכנסת ושופטי השלום כמעט זהה (8,228 שקל לחברי הכנסת לעומת 8.252 שקל לשופטים) - הרי שבמהלך 17 השנים האחרונות חלה הרעה משמעותית בשכר השופטים לעומת חברי הכנסת: כיום עומד שכר חברי הכנסת על 29,851 שקל בחודש, לעומת 21,042 בלבד לשופטי שלום.

גם ביחס לכלל העובדים במגזר הציבורי חלה שחיקה ריאלית בשכר השופטים - במהלך 17 השנים האחרונות עלה השכר של שופטי השלום נומינלית ב-155% ושל שופטי המחוזי ב-152%, לעומת עלייה של 182% בכלל המגזר הציבורי.

בחוות-הדעת, שאותה חיבר קובי משמוש, מנהל תחום כלכלה וסטטיסטיקה בהנהלת בתי המשפט, נטען כי "הצמדת השכר למדד המחירים בלבד, משמעותה להביא את השכר הריאלי של השופט להיות קבוע לאורך זמן, וכפועל יוצא מזה למנוע צמיחה כלכלית, כלומר הניסיון של העובד, ההתמקצעות שלו וכו' אינם מוסיפים לשכרו, הוא נשאר תקוע באותה רמת שכר שבה החל את דרכו".

את הפער בקצב עליית שכרם של חברי הכנסת לבין זה של השופטים מגדירה חוות-הדעת - "הרעה בגידול השכר השנתי של נושאי המשרה השיפוטית".

קיבוע השכר

באשר לכוונה לשנות את שיטת ההצמדה, נטען בחוות-הדעת כי "כאשר המדינה בצמיחה, השכר הממוצע עולה בשיעורים שנתיים גבוהים יותר מאלה של המדד. בדיקה אמפירית של התנהגות שני המדדים מראה כי עליית השכר הממוצע בין 1993-2010 היתה גבוהה ב-0.43% לשנה ביחס לעליית המדד. שמירת כוח הקנייה בלבד של העובד איננה מספיקה במדינה מתוקנת, מאחר שהמשמעות הכלכלית של הצמדה למדד היא למעשה להשאיר את השכר הריאלי קבוע לאורך זמן. יש צורך להעלות את השכר הריאלי של העובדים, כפועל יוצא מכך שהמדינה צומחת לאורך השנים".

לטענת הנהלת בתי המשפט, בדרך-כלל נהוג לעשות שימוש במנגנונים של תוספות שכר, קביעת דרגות ועוד, ואולם בחוזי העסקה שאינם מאפשרים שימוש בכלים אלה, כמו במקרה של שופטים, יש צורך לנקוט שיטה אחרת - והיא הצמדה לשכר הממוצע במשק.

"הצמדת השכר למדד היא נטולת היגיון כלכלי", נטען בחוות-הדעת, "היא משאירה את העובדים מאחור, בזמן שכל המשק רץ קדימה".

קרב בלימה

נושא מאבק השופטים כנגד השינוי בשיטת ההצמדה של שכרם, עלה בישיבה האחרונה של נציגות השופטים, לפני כשבועיים. יו"ר הנציגות, השופטת ורדה אלשיך, הביעה בישיבה חשש מכך שהנושא יזכה לפרסום, שכן לדעתה "אם זה יפורסם יש חשש לקיצוץ השכר ופגיעות נוספות בתחומים שונים". לדבריה, האוצר גם החליט באופן חד-צדדי להכיר רק במחצית תקופת הוותק של שופטים שעבדו קודם מינויים בשירות המדינה.

לדבריה, שר המשפטים, יעקב נאמן, הבטיח לסייע לשופטים בנושא מול ועדת הכספים, והציע כפשרה כי הכללים החדשים יחולו רק על שופטים שיתמנו מכאן ולהבא. השופטים לא הסכימו לכך, בטענה כי הדבר ישפיע לרעה על אטרקטיביות הכהונה השיפוטית, וימנע מעורכי דין איכותיים מלהציע את מועמדותם לשפיטה.

השופטים אף שוקלים פנייה לערכאות שיפוטיות - אולי בתי הדין לעבודה - כדי למנוע את השינוי.

"זה קרב בלימה", אמר השופט יצחק שמעוני בישיבת השופטים, "אנחנו בבעיה, כי את הנהלת בתי המשפט זה לא מעניין. חוקים עוברים תוך מספר ימים בלי שיש לנו שליטה על תהליך החקיקה. להופיע בוועדת הכספים זה מעמד מביך, לכן יש להיעזר באנשים מסביב".

הצעת פשרה

אנשי נציגות השופטים טוענים כי אף שבכנסת מנסים לטעון כי מדובר בכוונה "לתקן" את שכר השופטים, הרי שבפועל מדובר בכוונה לשחוק את השכר. זאת, מאחר שמדגם השנים שנבחר בכנסת להשוואה בין עליית השכר הממוצע לבין המדד כלל שנים, שבהן היתה אינפלציה גבוהה, ואולם בדיקה של תקופה מתמשכת מגלה כי השכר הממוצע עולה יותר.

עוד טוענים בנציגות כי בעוד שהשרים מכהנים תקופות קצרות יחסית - השופטים מכהנים לאורך כל הקריירה, וכן שכאשר שכר השרים לא עלה, הם העלו לעצמם את השכר גם בלא עליית המדד - דבר שהשופטים כמובן אינם יכולים לעשות.

נציגות השופטים דחתה על הסף את הצעת הפשרה שהעלה יו"ר מרצ, ח"כ חיים אורון, חבר ועדת הכספים, ולפיה ייבנה מדד משולב, המורכב במחציתו מהעלייה בשכר הממוצע במשק ובחציו מעליית המדד.

"ניסיון בלתי חוקי"

יו"ר נציגות השופטים, השופטת ורדה אלשיך, אמורה להופיע במהלך מושב החורף של הכנסת בפני ועדת הכספים, ביחד עם השופטת ורדה וירט-ליבנה והיועצת המשפטית של הנהלת בתי המשפט, עו"ד לאה רקובר, במטרה למנוע את שינוי שיטת ההצמדה.

אלשיך מסרה בתגובה לפניית "גלובס" כי "כל ניסיון לשנות את הצמדת שכר השופטים הוא בלתי חוקי, מאחר שוועדת הכספים לא יכולה להפחית שכר לשופטים. אנו גם מתנגדים לכך כי מדובר בתנאי העבודה שלנו".

ח"כ אורון מסר כי "הוויכוח על הצמדה לשכר הממוצע לעומת הצמדה למדד מתקיים כל הזמן. יש שנים שבהן השכר הממוצע יותר גבוה, ויש שנים שבהן המדד יותר גבוה. אמרתי שצריך לבדוק את ההצעה, למרות שאני מתנגד לפגיעה בשכר השופטים".

11
 11

צרו איתנו קשר *5988