"בתיקים כמו של הירשזון - או שהנאשם טהור או שהוא שחור משחור"

13 חודשים לאחר שהחל לרצות את 5.5 שנות המאסר שנגזרו עליו בבית המשפט המחוזי, התייצב בשבוע שעבר שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בבית המשפט העליון. זה דן בערעור שהגיש על הרשעתו בגניבה של כ-2 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ועל חומרת גזר הדין שהוטל עליו.

לצדם של עורכי הדין הוותיקים, בעז בן-צור ושרון קליינמן, מייצג את הירשזון גם עו"ד אלירם בקל. השלושה טענו בשמו של הירשזון כי המחוזי שגה כשקבע כי הגירסה שהציג, לפיה התשלומים החודשיים שנטל מהע"ל היוו "תגמול בגין זכויות עתידיות", אינה הגיונית ונסתרת על-ידי הראיות.

"עיין היטב בכל העדויות שנשמעו במשפט", נכתב בערעור, "ולא תמצא ולו עדות אחת שלפיה הירשזון גנב כספים מהע"ל. איש מבין עדי התביעה לא גרס כי התשלומים הועברו לידי הירשזון כשלל של גניבה".

בקל, שליווה את התיק הפלילי של הירשזון מראשיתו, משוכנע כי נגרם למרשו עוול קשה. "אין ספק כי הירשזון לא היה בסדר - הוא לא היה צריך לקבל כספים במעטפות, ולא היה צריך להימנע מתיעוד של קבלתם, אבל האם הוא גנב כספים מההסתדרות? התשובה היא לא. כי הוא נתן תמורה בעבור הכסף - הוא עבד. תחושתי היא שבמשפטים כמו זה של הירשזון הדברים נתפסים על-ידי בתי המשפט כבינאריים - או שהבן-אדם טהור או שהוא 'שחור משחור'. אלא שבמציאות יש גם גוונים של אפור.

"אנחנו לא טוענים שכל מה שהירשזון עשה היה בסדר, אבל גם לא חייבים לקבוע שהוא ביצע מעשי גניבה. בסופו יום, אחרי כל הפגמים שקרו בדרך לא מדובר בסיפור של גניבה, אלא לכל היותר בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד. השאלה המהותית שעמה המדינה, בתשובתה לערעור, לא התמודדה, היא מהו המצב המשפטי כשבן אדם עובד במקום ומקבל שכר 'בדרך לא דרך'. אנחנו לא אומרים 'בוא נצא מפה עם פרס ישראל', אנחנו בהחלט מכים על חטא, ועדיין - את עבירת הגניבה צריך לשמור למקרים ההולמים אותה ולא למקרה של הירשזון".

ניכר על בקל כי הזדהותו עם שר האוצר לשעבר כמעט מוחלטת. לדבריו, "ברמה האישית, בתור סנגור, אני מאוד מתוסכל על כך שעד כה לא הצלחנו להעביר את הסיפור האמיתי של הירשזון, ואני מקווה שבעליון נצליח לעשות זאת.

"אני מאוד מעריך את האדם הזה על האופן שבו, לאחר שהבין בפני מה הוא ניצב, הוא לקח אחריות, הודה בכספים שקיבל, לא תקף את הפרקליטות ובית המשפט, יצא מבית המשפט בצורה מכובדת, ומרצה כעת את עונשו ככל אסיר אחר.

"הוא איש שיחה מרתק, היה נורא קשה להתכונן איתו לחקירות, כי יותר עניין אותו כל כמה דקות לסטות מהשיחה כדי לספר לי סיפורים מעברו העשיר בפוליטיקה. הרבה פעמים הוא דיבר על אריק שרון ועל אהבתו אליו. תמיד הוא היה מספר איך שרון היה מנהיג שיודע 'לחתוך עניינים'".

זוהי אינה הפעם הראשונה שבה נמצא בקל במרכזו של תיק בעל פרופיל ציבורי גבוה. ב-5 שנות עבודתו כעורך דין הוא היה שותף לטיפול בתיקים פליליים מורכבים, ביניהם הערעור בפרשת לה-נסיונל; הזיכוי של יוסף גרינפלד מחברת קרדן; וההליכים המתוקשרים בעניין עו"ד ישראל פרי בפרשת הפנסיה הגרמנית, אשר הובילו לדיון נוסף בעליון.

"ההחלטה לקיים דיון נוסף בעניינו של פרי היא חריג שבחריג", אומר בקל. "לימינו של פרי התייצבה שורה ארוכה של אנשים בעלי שיעור קומה ואינטגריטי, כמו פרופ' עמרי ידלין, פרופ' מרדכי קרמניצר. משהו במאסה הזו מהווה משקולת נגדית למול הכרעת הדין, מאסה שכמו אומרת לבית המשפט 'בואו תראו עוד פעם האם ההחלטות לגבי פרי הן נכונות'".

נוסף לתיקים הפליליים מטפל בקל גם בתיקים אזרחיים רבים, ועל אף גילו הצעיר, 32, רשימת לקוחותיו לא היתה מביישת עורכי דין ותיקים בהרבה.

בקל מתגורר במודיעין, נשוי לליאורה, מרפאה בעיסוק, ואב ל-3 ילדים: אילת (5 וחצי), אלעד (4) ומעין (2).

בקל למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן. בימים אלה הוא שוקד על עבודת מחקר לצורך השלמת התואר השני בנושא 'רכישת מניות ממניעים מעורבים (פסולים וכשרים) כבסיס להרשעה בעבירות ניירות ערך'.

את ההתמחות עשה בקל במשרד עוה"ד יעקב וינרוט. "הגעתי לשם במקרה. ראיתי את וינרוט מתראיין אצל אדם ברוך ז"ל בטלוויזיה, והרגשתי שהוא אדם עם אמירה ובעל ערך מוסף. אז פניתי למשרד והתקבלתי. בהתמחות התאהבתי בתחום הפלילי, למרות שעד היום יש לי יחסי אהבה-שנאה עם התחום. אחרי ההתמחות נשארתי במשרד וינרוט, עסקתי בבג"צים ביחד עם ד"ר גרשון גונטובניק, למשל בנוגע לגדר ההפרדה.

"בנוסף, ייצגנו את משפחת דני כץ בעתירה נגד קצבת עונשם של הרוצחים, בבג"ץ בעד מינוי יעקב גנות למפכ"ל המשטרה, ובתיקים מעניינים נוספים. את משרד וינרוט עזבתי לפני חצי שנה ועברתי למשרד בעז בן-צור.

"על וינרוט יש לי רק דברים טובים להגיד. משרד וינרוט הוא לא משרד שגרתי, יעקב הוא לא אדם שגרתי. הוא מתייחס לתיקים גדולים עם שכר-טרחה במיליונים בדיוק באותה הרצינות שבה הוא מטפל בתיקים עם שכר-טרחה מינימלי או בלי שכר-טרחה בכלל. 'זר לא יבין זאת'. אני מאמין ומקווה שיעקב ייצא זכאי ממשפט השוחד שבו הוא עומד לדין".

- למה בחרת ללמוד משפטים?

"התוכנית המקורית שלי היתה להיות רופא, ואפילו נרשמתי ללימודי רפואה. אבל בסוף הגעתי למסקנה שזה לא מספיק 'בוער בעצמותיי', וברגע האחרון הלכתי ללמוד משפטים, כי זה היה נראה לי מקצוע 'אמיתי' שבו אתה יכול לעשות שינוי בשביל אדם אחר. הפכתי כמה סטודנטים לרפואה למאוד מאושרים, כי כבר התקבלתי ללימודים ופיניתי מקום ברגע האחרון".

- מה אתה אוהב במקצוע?

"את האפשרות לעשות שינוי. אם אתה מספיק טוב, יסודי ויצירתי - יש תמיד אפשרות שתעשה שינוי בעבור לקוחותיך. לפעמים כשמגיע אליי לקוח, בעיקר בתחום הפלילי, מהר מאוד אכנס לתוך חייו. כמעט כל לקוח שייצגתי הפכתי לחבר שלו.

"אני זוכר כאילו זה היה אתמול איך כשבישר השופט על זיכויו של יוסף גרינפלד מחברת קרדן, יעקב וינרוט אחז לי ביד בחוזקה, ולחש לי: 'תזכור את הרגע הזה, בכל הקריירה שלך, לא יהיו לך הרבה כאלה'.

- מה אתה לא אוהב במקצוע?

"את הקושי ליצור את ההפרדה בין החיים למקצוע. הכישלון של התיק הופך להיות הכישלון שלך, ההזדהות עם הלקוחות היא מוחלטת, ובתיקים פליליים זה ייגמר לרוב במפח-נפש. זו הטרגדיה של הסנגור הפלילי".

- מה אתה עושה אחרי שעות העבודה?

"אחרי שעות העבודה אני 'עובד' אצל 3 ילדיי שמחכים לאבא, ולפעמים יוצאים בשבילי מהמיטה כשאני מגיע הביתה מאוחר. הם אלה שבאמת גורמים לי לחייך".

- מה השאיפות שלך לעתיד?

"באופן כללי, להגיע לחיים מאוזנים ומבחינה מקצועית להמשיך איפה שאני, וגם להתקדם באקדמיה, לסיים את התזה ולהמשיך לדוקטורט, למרות שבסד הזמנים כיום קשה לראות את זה".

עו"ד אלירם בקל

גיל: 32

משרד: בעז בן-צור ושות'

ותק: 5.5 שנים

תחום התמחות: ליטיגציה פלילית ואזרחית

עורך דין מוערך: בתחום הפלילי - עוה"ד בעז בן-צור ואיתן מעוז; בתחום האזרחי- עו"ד ירון פירדי, "שלצערי עזב את המקצוע ועובד כיום עם איש העסקים אלי פפושדו".