לאחר שבע שעות: תמה פגישת נתניהו-קלינטון; "יש התקדמות"

סדרת שיחות מרתונית בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשרת-החוץ האמריקנית, הילארי קלינטון, חלקן בהשתתפות צוותים משתי המדינות, בבית-מלון במנהטן, שנמשכה כמעט שבע שעות, חמש יותר מהמתוכנן, הניבה אמש (ה') הודעה משותפת שאינה מאזכרת אפילו במילה אחת את הבניה ב"אזורים רגישים" במזרח ירושלים. שני הצדדים החליטו להטיל איפול מלא על סבב השיחות, אך ההודעה מציינת, שצוותים ישראלים ואמריקניים ימשיכו לנהל דיונים בימים הקרובים.

כרגיל במצבי איפול, חלוקות הדעות על תוצאות המפגש. גורמים בפמליית רה"מ רמזו, בשיחות לא רשמיות, כי הושגה התקדמות בשיחות, אך אין עדיין פריצת דרך, או, כדברי מקור: "לא לרוץ לקנות בקבוקי שמפניה".

אנליסטים רבים בארה"ב מעריכים, כי בסבב השיחות גובשה נוסחה ראשונית לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים. לפי כמה הערכות, הסכים ראש הממשלה להאריך את הקפאת הבניה מעבר לקו הירוק תמורת הסכמה אמריקנית לתמוך בדרישות הביטחון של ישראל בהקשר של הקמת מדינה פלסטינית, אם כי הפרטים טרם סוכמו. הערכות אלה גורסות, שיהיה מדובר בהקפאה דה-פקטו, שלא תוכרז ברבים, כדי לשמור על שלמות הקואליציה. הבסיס להערכות אלה היא העובדה שאין איזכור של סוגיית הבניה בהודעה המשותפת.

"ניסיון כושל להחיות את המו"מ הישיר"

לעומת זאת, כותב הבוקר (ו') "וושינגטון פוסט", כי סדרת השיחות במנהטן היתה "ככל הנראה ניסיון כושל להחיות את המו"מ הישיר בין ישראל לפלסטינים... לא דווח על שום פריצת דרך". "לוס אנג'לס טיימס" מדווח, מפי גורם ישראלי רשמי, כי ישראל רוצה לפתח הצעה משלה במאמץ להחזיר את הפלסטינים אל שולחן הדיונים. לדברי המקור, תחשוף ישראל את ההצעה בתוך השבועיים הקרובים. לא ברור בשלב זה האם ישראל אכן תיכנע ללחץ האמריקני, כותב העיתון.

ההודעה המשותפת מגדירה את סדרת השיחות אמש כ"טובה" ואת התנהלותה כ"חילופי השקפות ידידותיים ופרודוקטיביים... שהתמקדו ביצירת התנאים לחידוש המו"מ הישיר לקראת פיתרון של שתי מדינות". הנוסח מדגיש, כי קלינטון "חזרה ואישרה את המחויבות הבלתי ניתנת לערעור של ארה"ב לביטחונה של ישראל ולשלום באזור".

"ראש הממשלה ושרת-החוץ הסכימו על החשיבות של המשך המו"מ הישיר להשגת המטרות שלנו", נאמר בהודעה. "קלינטון חזרה והדגישה ש'ארה"ב מאמינה שבאמצעות מו"מ בתום לב יכולים הצדדים להסכים על תוצאה שתשים קץ לסכסוך ושתיישב את המטרה הפלסטינית של הקמת מדינה עצמאית ובת-קיום, שגבולותיה יתבססו על קווי 1967, ועל חילופי שטחים מוסכמים, עם המטרה הישראלית של מדינה יהודית עם גבולות בטוחים ומוכרים, שמשקפים את ההתפתחויות שחלו (אחרי 1967, ר.ד.) ושעונים על צרכי הביטחון של ישראל'".

"דרישות הביטחון של ישראל יובאו בחשבון במלואן בכל הסכם שלום עתידי", נאמר עוד בהודעה המשותפת.

מכירים בחשיבות ההכרה

ישראל העלתה באחרונה בתקיפות את הדרישה, שהפלסטינים יכירו בישראל כמדינה יהודית. נתניהו אמר כמה פעמים, שהכרה כזו היא אבן הפינה של כל הסכם שלום עתידי. העובדה שההודעה המשותפת מאזכרת "מדינה יהודית" מראה, שארה"ב סומכת ידה על דרישה זו.

הפיסקה ש"דרישות הביטחון של ישראל יובאו בחשבון במלואן" מראה, לדעת אנליסטים, שארה"ב תתמוך בנוכחות של צה"ל בבקעת הירדן כחלק מכל הסכם שלום עתידי עם הפלסטינים.

"ניו יורק טיימס" כותב היום, כי העובדה שהשיחות נמשכו שבע שעות (שעתיים מהן הוקדשו לשיחה בארבע עיניים בין נתניהו לקלינטון) מצביעה על כך, שהושגה התקדמות. ארון דייוויד מילר, דיפלומט לשעבר, שהשתתף במאמצים קודמים של ארה"ב לקדם שלום בין ישראל לפלסטינים, אמר לעיתון, כי העובדה שקלינטון אימצה את העקרונות של "מדינה יהודית" ושל "דרישות הביטחון" הישראליות היא סימן לתמיכה אמריקנית חזקה בנושאים שעומדים בראש סולם העדיפות של נתניהו.

"האמריקנים התקדמו במידה רבה במאמציהם לשכנע את נתניהו שאם הוא ייענה לדרישותיהם הוא יוכל לקבל הסכם שלום שישא את חותמו", אמר מילר. "ייתכן שאנו עדים לתחילתה של גישה אמריקנית-ישראלית משותפת למו"מ לשלום".

השאלה היא, כמובן, האם הפלסטינים יקנו את עקרונות ההבנות החדשות בין ישראל לארה"ב, אמר מילר.

פגישה עם הרפובליקנים

ערב הפגישה עם קלינטון, נפגש נתניהו עם ציר בית-הנבחרים אריק קנטור, כוכב עולה במפלגה הרפובליקנית והיהודי היחיד בסיעת מפלגתו. המחוקק הרפובליקני מיהר לשחרר מידע על שיחתו עם רה"מ, אולי במאמץ להדגיש את הבדלי הגישה כלפי ישראל בין הדמוקרטים לבין הרפובליקנים. לפי מידע שסיפק דוברו של קנטור, נראה שהציר רמז לראש הממשלה, שהרפובליקנים אינם מרוצים ממדיניות ממשל אובמה כלפי ישראל.

"קנטור הדגיש, שהרוב הרפובליקני החדש בבית-הנבחרים ישמש משקל נגד לממשל ולמה שהיה, עד עתה, שלטון של מפלגה אחת בוושינגטון", אמר הדובר.

קנטור אמר, כי הרפובליקנים מעריכים את היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב. "הרוב הרפובליקני בבית-הנבחרים מבין את היחסים המיוחדים בין שתי המדינות ומודע לכך שהביטחון של מדינה אחת תלוי בביטחונה של המדינה האחרת", אמר הציר.

הוא הזהיר את הפלסטינים שלא יפנו לאו"ם ביזמה חד-צדדית להכריז על מדינה פלסטינית ואמר שממשל אובמה חייב להבהיר, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שארה"ב תטיל וטו על יזמה כזו, אם היא תגיע למועצת הביטחון. קנטור חזר והדגיש, שפשרה בין ישראל לפלסטינים תושג רק במו"מ ישיר.

מקורות ישראליים, שצוטטו באתר "פוליטיקו", תיארו את הפגישה בין ראש ממשלת ישראל לבין מחוקק אחד ויחיד, כבלתי רגילה, אם לא חסרת תקדים. מלשכתו של קנטור נמסר, כי ככל הידוע המחוקק מעולם לא נפגש עם נתניהו לבדו. בנסיבות רגילות, נפגשים ראש ממשלת ישראל, בעת ביקור בוושינגטון, עם קבוצות של סנטורים, למשל ועדת החוץ של הסנט, או קבוצת הצירים היהודיים, וכו'.

עוד נמסר מלשכת המחוקק, כי ל"אריק יש ידידות משכבר הימים עם עם ראש הממשלה והוא שמח על ההזדמנות להתעדכן". על סמך הצהרה זו, סביר להניח שפמליית נתניהו יזמה את הפגישה עם קנטור, אולי כמשקל נגד לפגישה עם קלינטון, מעין הפגנת שרירים מול ממשל אובמה. בפגישה השתתפו גם שגריר ישראל בארה"ב, מייקל אורן, והיועץ לביטחון לאומי, עוזי ארד.

דניאל קרצר, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, אמר לניו יורק טיימס, כי לנתניהו יש עתה עסק עם נשיא שנחלש מבחינה פוליטית. "רבים מידידי נתניהו בוושינגטון הם רפובליקנים. נוח לו יותר אתם, הוא חש, שעכשיו יש לו יכולת להתנהל בחופשיות רבה יותר".