תזרמו, תזרמו

הטלפון החכם, שכולו זרימה, דוחק הצידה את נגני המוזיקה הניידים, שכולם הורדה

בחודש האחרון זרם דבר בעולם האינטרנט. יותר אנשים שומעים את המוזיקה שלהם בזרימה, זאת אומרת סטרימינג, מאשר מורידים אותה למחשבים ולנגני המוזיקה שלהם - כך פורסם בסוף השבוע בבלוג המוזיקה המומלץ evolver.fm שציטט מחקר של חברת NPD.

המספרים עצמם פחות חשובים, חשובה המגמה. זה כבר לא מעט חודשים שהכתובת מופיעה על הקיר, והגידול בהורדת קבצים הולך ונבלם, ולעומת זאת יותר ויותר אנשים מעדיפים לזרום.

(ואולי זה המקום להזהיר את הקוראים: יכול להיות שבמדור הזה יופיעו יותר מדי משחקי מילים על זרימה. אז פשוט תזרמו עם זה).

את המגמה אפשר לראות לא רק אצל המשתמשים. יותר ויותר חברות סטארט-אפ עוסקות בענייני זרימה - משירותי מוזיקה מקוונים ועד אפליקציות למיניהן, כמו גם המוני חברות שמציעות מחשוב ענן, שזו הטכנולוגיה שמאפשרת את כל היופי הזה.

מחשוב ענן, למי שלא בעניינים, הוא מהמגמות החשובות בעולם המקוון של היום: יותר ויותר שירותים, תוכנות וכיו"ב, נמצאות אי-שם ברשת במקום על מחשבים אישיים, כמו שהיה נהוג.

מלבד זאת, תרמו למגמה הטלפונים החכמים, שיש מהם יותר ויותר. הטלפון החכם, שכולו זרימה, דוחק הצידה את נגני המוזיקה הניידים, שכולם הורדה.

נתון אחר, המעיד כאלף עדים מומחים על המגמה, מצאתי במחקר שטען כי אתר נטפליקס ודומיו, המציעים וידיאו בסטרימינג, צורכים לא פחות מ-20% (שזה המון) מרוחב הפס בארה"ב בזמני העומס. עד לפני כמה שנים מי שצרך את כל רוחב הפס הזה היו שירותי הורדת ושיתוף הקבצים.

אשר לי, אודה ולא אבוש - כבר שנים שאני טוען שזה מה שיקרה, שזה הכיוון. שההורדה והאגירה של קבצים הן מסימני האתמול. המחר שייך לזרימה. אני לא רק דורש, אני גם מקיים.

כבר תקופה ארוכה שאני לא מוריד שירים, סרטים, משחקים או סדרות. בשביל מה? הכול נמצא ברשת. לעיתים רחוקות, כשאני כבר מוריד למחשב שלי אלבום (כמו האחרון של באדי גאי), אני מרגיש קצת כמו דור ההורים שלי.

ואכן, גם תחושת הבטן הזו שלי מגובה על-ידי לא מעט מחקרים שמצאו כי מי שעדיין מורידים קבצים הם המבוגרים. הצעירים מורידים הרבה פחות. אפילו בשביל זה אין להם סבלנות אלה.

אין כמו הזרימה - הו, זרימה נהדרת, בלתי מוגבלת, של מידע מכל הסוגים. לזרימה יש עוד יתרון חשוב. כשאתה מוריד אלבום, אתה מוריד אלבום וזהו, אבל מרבית שירותי הזרימה מצוידים באלגוריתמים שמביאים אליך שירים דומים של אמנים אחרים. ככה אתה נחשף יותר, וזה נחמד.

ואם כל הזרימה הזו מזכירה לכם משהו מפעם, אתם לא טועים. זה קצת כמו שהיה פעם: רדיו. מבחינות מסוימות אנחנו חוזרים אחורה - והאמת שאני אוהב את זה מאוד.

ההורדה והשיתוף של הקבצים לא הולכים להיעלם בקרוב. או כמו שאמר יפה אחד האנליסטים: אנשים עדיין קונים תקליטי ויניל. אבל מאיפה שלא מסתכלים על זה: זו היסטוריה.

תעשיית המוזיקה עדיין מאחור, אבל זה לא צריך להפתיע אף אחד, ודאי שלא להדאיג. תעשיית המוזיקה הוכיחה שהיא תמיד מאחור - היא הגיבה מאוחר לקלטות, היא הגיבה מאוחר להורדת הקבצים. ככה זה ואין מה לעשות.

מה עם הנקודה הישראלית? רוב שירותי הזרימה הטובים בעולם, כמו פנדורה או Spotify, בכלל לא זמינים לגולש הישראלי עקב בעיות זכויות יוצרים. כמה חבל.