איך מחלקים את נכסי הקריירה הלא מוחשיים בין בני-זוג גרושים?

בשנים האחרונות נפתחה זירה חדשה בסכסוכי גירושים: חלוקת נכסי הקריירה הלא מוחשיים שנצברו בנישואים ■ מומחים: "בזירה הזו הבלגן וחוסר הוודאות בבתי המשפט חוגגים"

מי ייקח את החוט המאריך ומי את התמונה של החברים מהמילואים - שואלים הגששים במערכון "קרקר נגד קרקר", המדבר על זוג נשוי שביום בהיר החליט לפרק את החבילה, אך לא מצליח להסכים על חלוקת הרכוש. "העולם מצחיק אז צוחקים", טבע במערכון שייקה לוי משפט שהפך למטבע לשון.

אך במציאות היום-יומית, רוב הזוגות המבקשים להתגרש לא צוחקים, וגם הוויכוח "מי ייקח מה" לא סובב (ככלל) סביב החוט המאריך. המחלוקות סביב חלוקת הרכוש המשותף - דירה, עסק, חסכונות, זכויות פנסיה וביטוח מנהלים ועוד - מובילות במקרים רבים למלחמות קשות, עקובות מהכפשות וארוכות-שנים בין הצדדים, הן בזירה המשפטית והן מחוצה לה.

לעורכי הדין העוסקים בתחום לא חסרה עבודה. בשנים האחרונות עברה המחלוקת מטמורפוזה נוספת, ונפתחה בה זירת לחימה חדשה: זירת נכסי הקריירה - נכסים לא-מוחשיים שבני-הזוג צברו במהלך הנישואים. "ובזירה הזאת הבלגן חוגג", אומרים מומחים בדיני משפחה.

תיקון החוק לא הועיל

לדברי עו"ד זאב ולנר, מהבולטים בתחום המעמד האישי, "עד כמה שהדבר נשמע מובן מאליו, יצרה 'חלוקת נכסי הקריירה' תוהו ובוהו משפטי, וכמעט כל משפטן, עורך דין ושופט הדן בסוגייה זו רואה אותה באופן שונה, הן בשל תפיסתו האישית של המושג והן בשל המורכבות האמיתית שלו".

"הבלגן חוגג", מחזק את הדברים עו"ד פיני אביב, ראש משרד מהמובילים בדיני משפחה. "היות שעולם המושגים מבולבל, יש הרבה מבוכה בבתי המשפט, והם עושים שימוש לא ברור בכל מיני מושגים בתחום שיש ביניהם קצת טשטוש. המושגים נכסי קריירה, הון אנושי ומוניטין לא זוכים להתייחסות חדה".

לפני כ-3 שנים קבע בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי וחדשני, כי נכסי קריירה שצבר אחד מבני-הזוג במהלך שנות הנישואים - ביניהם כושר השתכרות מוגבר, שיפור היכולת האישית ומוניטין אישיים - ייחשבו כנכס משותף לצורך חלוקת הרכוש במקרי גירושים.

מיד אחרי העליון גם המחוקק הרים לכאורה את הכפפה, ולפני כשנתיים תוקן חוק יחסי ממון: לסעיף המסדיר את חלוקת הנכסים בין בני-הזוג (סעיף 5 לחוק), הוכנסה הוראה שלפיה נכסי בני-הזוג שנצברו בתקופת הנישואים כוללים קופות גמל, קרן השתלמות, פנסיה וחסכונות; בנוסף, תוקן הסעיף הקובע כי בנסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט לחלק את הרכוש בחלוקה לא-שוויונית בין בני-זוג (סעיף 8 לחוק), ולשם כך הוא רשאי להתייחס גם לנכסים עתידיים, לרבות כושר השתכרות.

אלא שלדברי המומחים "לא הועילו חכמים בתקנתם". לפסק דינו העקרוני של בית המשפט העליון לא יצקו תוכן אמיתי, ותיקוני החקיקה רק סיבכו את העניינים.

לדברי עו"ד הילה צאירי, מנהלת מחלקת דיני משפחה במשרד גדעון פישר וסגנית יו"ר הוועדה לענייני משפחה של לשכת עורכי הדין, "שנתיים לאחר חקיקת התיקון לחוק יחסי ממון מנובמבר 2010 יש בלגן שלא יתואר. יש קביעות סותרות בבתי המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לחלוקת נכסי קריירה בסכסוכי גירושים כשהמחלוקת סובבת סביב פרשנות התיקון; וחוסר הוודאות חוגג".

כל מקרה לגופו

אחת הבעיות הבסיסיות בקשר לחלוקת נכסי קריירה, אומרים המומחים, היא חוסר היכולת להגדיר באילו מקרים תתבצע חלוקת הנכסים הללו.

"חלוקת נכסי קריירה נבחנת 'כל מקרה לגופו', ולא ממש ברור באילו מקרים יש לעשות חלוקה, מה בדיוק המבחן - דבר שגורם לאי-ודאות משפטית", אומרת עו"ד צאירי.

לדבריה, מטרת פסק דינו של בית המשפט העליון היתה לגשר על פערים שנוצרו במהלך הנישואים ולפצות את בן-הזוג שישב בבית, גידל ילדים והקריב את הקריירה שלו למען בן-הזוג השני שהלך והתפתח.

"במקרים דיכוטומיים, כשיש אישה עקרת-בית וגבר שעבד, התמונה ברורה. אך מה קורה כששני בני-הזוג משתכרים יפה, ועדיין יש פערים?", היא שואלת. "אני מייצגת היום בעל שמרוויח עשרות אלפי שקלים נטו לחודש, ואשתו מרוויחה לא הרבה פחות ממנו, באזור ה-20 אלף נטו לחודש. האם מחלקים כאן את נכסי הקריירה?"

- לא בוחנים את כושר ההשתכרות של בעל מול האישה ומפצים על הפער?

צאירי: "זה לא שחור ולבן. הכול שאלה של מה הרציונל שעומד מאחורי זה - האם צריך לפצות מישהו שאין לו בכלל, שוויתר על הקריירה או האם צריך לבדוק את הפער בין שניהם? היום התשובה לכך לא ברורה".

כמה שווים המוניטין האישי שלך?

בהנחה שעברנו את המשוכה הראשונה ונקבע כי יש מקום לחלוקת נכסי קריירה, עדיין לא הגענו לקרקע יציבה. להיפך. המכשול הגדול מצוי בדילמה החשבונאית לכאורה איך מחשבים את הנכס הלא מוחשי? - כמה בכלל שווים המוניטין האישיים שלך? האם כושר השתכרות עתידי הוא דבר משתנה או קבוע?

לדברי עו"ד ולנר, "ההוצאה של מושג זה מהכוח לפועל היא הבעיה המרכזית. גם אם נקבע כי קיימים נכסי קריירה לחלוקה, כיצד נחלקם בפועל? בעוד שחלוקת נכסים מוחשיים, כמו חסכונות כספיים, מקרקעין, ניירות ערך, היא פשוטה יחסית - הרי נכסי הקריירה הם עתידיים. כיצד נחלק היום נכסים שטרם באו לעולם, ואולי לא יגיעו".

גם בתי המשפט התחבטו בשאלות הללו והפסיקה בעניין מגוונת - חלק פוסקים תשלום חד-פעמי לטובת הצד הנפסד כלכלית, אחרים קבעו תשלומים עיתיים, אחרים סוג של מזונות לבן-הזוג החלש, ויש עוד כמה פתרונות יצירתיים.

לדברי עו"ד יוסי מנדלסון, מומחה מוביל ומרצה לדיני משפחה, הבעיה נובעת מהשאלה כיצד נתפס נכס קריירה. "אם אתייחס לנכס קריירה כנכס קנייני, התוצאה הכלכלית תהיה אסטרונומית. זו בעיה גדולה, כי זה נכס שמושפע מהחיים, והוא לא נזיל או סחיר.

"נניח שאני צופה כי עיתונאי ישתכר ב-30 השנה הקרובות 10 מיליון שקל. אם נהוון את זה, ונגיד שהנכס שווה כרגע 5 מיליון שקל - מישהו באמת יפסוק כרגע 2.5 מיליון שקל לאשתו בגירושים? בחיים לא. הרי אם חס ושלום קורה לו מחר אירוע מוחי, אז הנכס יהיה שווה אפס. לכן, השומה של הנכס הזה כנכס קנייני היא מאוד בעייתית".

אלא שהבעיה קיימת גם כשמתייחסים לנכס כנכס שנתון לשינויים בשל נסיבות אישיות. "אין אפשרות הרי להעריך את אותו שינוי נסיבות", אומר עו"ד מנדלסון.

- בית המשפט העליון סבור כי עדיף לשלם סכום חד-פעמי לבן-הזוג החלש - האם זה נכון בכל מקרה?

עו"ד מנדלסון: "בוודאי שלא, הרי זה מחזיר אותנו לנסיבות האישיות. אם כבר שילמתי את כל הסכום מראש, ופתאום איבדתי את כושר ההשתכרות - אז בן-זוגי יצא נשכר שלא כדין. העניין של תשלום חד-פעמי או בשיעורים הוא דרמטי דווקא בהיבט של הרצון להגן על החלש, כי ככל שהסכום יהיה חד-פעמי, כך בית המשפט יקטין אותו בגלל הפן הפסיכולוגי. קשה לחייב בסכום חד-פעמי גדול מאוד כאשר יודעים שהנכס עלול מחר להיאבד או לא להיות יותר, אל מול תשלום השיעורים שאם הוא כפוף לאיבוד הנכס, אפשר לשנות גם את התשלום".

איך מחשבים כושר השתכרות?

עו"ד ולנר מסכים. לדבריו, "לעתים עלולה ה'מציאות המתמטית' להביא לתוצאות אבסורדיות. נכס קריירה שיחושב לפי תוחלת חיים של שכיר צעיר בחברת היי-טק המשתכר בזמן נתון סכום גבוה, יכול ליצור סכום אסטרונומי שיביא בעת חלוקתו המתמטית לשיעבודו לכל חייו. אפשרויות סיוטיות אלה יצרו מחסום פסיכולוגי מפני פסיקה ריאלית של בתי המשפט ואי-רצון להתמודד וליישם את חלוקת נכסי הקרירה מחשש של יצירת עוול לצד המשלם ויצירת חוסר איזון נכון".

עוד עניין שמבלבל את עורכי הדין ואת השופטים הוא השאלה איך מחשבים את כושר ההשתכרות באופן שמבודד את הכישרונות האישיים של אותו בן-זוג 'מוצלח'. אם קדישמן היה עובד כרועה צאן בראשית נישואיו, ואחר-כך התגלה כצייר מחונן - האם מגיע לאשתו חלק מערכו כצייר? התשובה לכך לא חדה.

בתי המשפט לענייני משפחה, שהיו אמורים לעשות סדר ולארגן את מאגר השאלות המורכבות הללו, יצרו כאוס וחוסר ודאות. כל אחד פסק כראות עיניו.

לדברי עו"ד אביב, "הפסיקה כרגע מתפתחת בעצלתיים בדינמיקה מאוד איטית, ובלי אמות-מידה איך צריך להעריך את המרכיב העיקרי של נכסי הקריירה, מרכיב המוניטין".

- מה זה עושה לזוגות שמתגרשים ומגיעים לבתי המשפט?

עו"ד אביב: "זה יוצר בלבול רב עוד לפני שמגיעים לבית המשפט, כי עורכי הדין מתקשים לתת ייעוץ ברור לגבי מה צפוי. כעורך דין קשה לייעץ, לא לגבר ולא לאישה שעומדים בפני התהליך הקשה, מה צפוי להם. איני יכול להעריך סיכוי-סיכון בתוך הליכים משפטיים.

"לאחר פסק-דינו של העליון היתה ציפייה שתתחיל איזו דינמיקה של פסיקה שתיצוק תוכן לתוך התחום, אבל היא לא מתפתחת, וכל אחד יוצק לזה את השקפת עולמו ואת תפיסותיו לעניין. בינתיים רבה המבוכה".

- ומה אומר החוק? גם התיקון לחוק יחסי ממון לא סייע להבהיר את תמונת המצב המעורפלת.

עו"ד מנדלסון: "המחוקק לא תיקן את הגדרת הרכוש, אלא קבע סעיף, 8, שמאפשר לבית משפט לעשות בנסיבות מסוימות חלוקה לא שווה של הרכוש שיש לבני-הזוג, ולהתחשב גם בנכסי קריירה. הבעיה היא שהרכוש המוחשי הוא הרבה יותר נמוך מנכסי הקריירה, ולכן חלוקה לא שוויונית של הרכוש המוחשי לטובת הצד החלש תשאיר אותו עדיין בחוסר כיוון שבן-זוגו נותר עם הנכס השווה באמת - הלא מוחשי.

באקדמיה מגבשים נוסחאות טכניות-חכמות

חרף הבעיות, נכסי קריירה הם נכס בר-חלוקה. זו עובדה, מצב נתון. אז מה עושים כדי להתמודד עם אי-הוודאות שנוצרת היום בחישובם ובחלוקתם וגורמת עוגמת-נפש לזוגות שמתגרשים?

פרופ' שחר ליפשיץ, אחד המומחים המובילים באקדמיה לדיני משפחה וחוזים, מנסה להוציא אותנו מהפלונטר. במאמריו 'על נכסי עבר, על נכסי עתיד ועל הפילוסופיה של חזקת השיתוף' ו-'יחסי משפחה וממון', הוא מנסה למצוא את דרך המלך לחלוקת נכסי הקריירה החמקמקים.

"בתי המשפט הלכו עד עכשיו על 3 אופציות", אומר פרופ' ליפשיץ. "הראשונה היתה להתעלם, לומר 'זה כל-כך קשה ומסובך, בואו נתעלם לגמרי', אבל האופציה הזאת מוצתה במשפט הישראלי. האופציה האחרת היא להיות ראש בקיר ולומר אני מתייחס לזה כמו נכס רגיל, לוקח את המשכורת ומחלק אותה על-פי איזשהם אחוזים לכל החיים. הבעיה בכך שזה קושר את בני-הזוג לנצח. כשאתה אומר שצריך לחלק את המשכורת עד סוף החיים, אינך מאפשר לאנשים להיפרד. האופציה השלישית אומרת שנחלק את יתר הרכוש וניתן איזו תוספת ממנו לבן-זוג החלש כלכלית. הבעיה כאן שזה קצת שרירותי, וגם זה התסכול שאני חש מהשטח, שכאילו כל מספר זוכה".

- אז מה הפתרון?

"אני מציע אופציה רביעית. הצעתי באחד ממאמריי נוסחה שמתבססת על דיני נזיקין ועוזרת לחשב את כושר ההשתכרות של בן-הזוג החזק. בדיני נזיקין, אם חלילה אדם נפצע או נהרג, יש רכיב שנקרא 'פיצוי על כושר השתכרות'. ניקח את נוסחת הנזיקין ונשתמש בה בצורה חכמה".

על-פי גישת "הנוסחה החכמה" של פרופ' ליפשיץ, אם אדם עבד כעורך דין, מכניסים לנוסחה נוסף להשתכרותו בפועל, גם פוטנציאל השתכרות עתידי.

"נבחן מה היה הפוטנציאל שלו לפני הנישואים ומה בגירושים, וההפרש הזה הוא התוספת שמגיעה לבן/בת-הזוג", אומר פרופ' ליפשיץ. "זה פתרון אחד. הוא לא פותר את הבעיה לגמרי, אבל מצמצם אותה".

- למה הוא לא פותר את הבעיה לגמרי?

"לפעמים יש איזה מתת-אל שהתגלתה במהלך הקשר, ואז זה לא חוכמה לייחס את הכישרון הזה לתקופת הנישואים. שם בכל זאת יצטרכו להפעיל שכל ישר ולא לקבל את הנוסחה כלשונה. בגדול, הנוסחה של שימוש חכם בדיני נזיקין תיתן מענה טוב. כיום אני עובד על נוסחה אקטוארית, בשיתוף-פעולה עם אקטואר, ונצא עוד תקופה עם מוצר שינסה לתת קירובים טובים".

מוניטין, כושר השתכרות ועוד נכסים ערטילאיים

אי-אפשר לראות בעין נכסי קריירה. איאפשר למשש אותם, לספור אותם, לחצות אותם לחצי-חצי ולחלק שווה-בשווה. הם קיימים בעולם הלא מוחשי-פיזי, אבל בעלי מקצועות חופשיים, מנהלים מצליחים ועובדים מוכשרים במיוחד, כבר אמורים לדעת היום שמלבד שכר שמן, הם נושאים על גבם גם אמתחת מלאה ב"נכסי קריירה", שבה מונחים המוניטין שלהם, כושר ההשתכרות, התארים, הדרגות, תעודות ההצטיינות ועוד דברים ערטילאיים, שבזכותם הם יכולים לדרוש הרבה יותר כסף בעבור השירותים שהם מספקים.

עם זאת, כפי שמבהירים המומחים, הידיעה שזה שם לא הופכת את הניסיון לכמת את ההון האנושי שנצבר באותה אמתחת לעניין קל יותר. איך זה בא לידי ביטוי בבתי המשפט? הנה מספר דוגמאות, שהן קצה-קצהו של קרחון עצום של חוסר ודאות.

בראשית השנה קבעה השופטת נילי מימון, סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה במחוז ירושלים, כי עובד בכיר בחברת ביטוח מוכרת, בעל רישיון סוכן שיווק פנסיוני (מועמד לקידום), ישלם לאשתו, מהנדסת מחשבים וראש צוות בתחום ההיי-טק, 144 אלף שקל, בתשלום חד-פעמי, נוכח "כושר ההשתכרות העתידי" שלו. נקבע כי הבעל משתכר פי שלושה מהאישה, וכי מבחינת קידום ופיתוח הקריירה, האישה מוגבלת יותר היות שהיא המטפלת העיקרית בילדיהם.

במקרה אחר קבע השופט דניאל טפרברג מבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע כי בעל, עובד שכיר בתחום ההיי-טק, ישלם לאשתו, סטודנטית לשעבר בפקולטה למדעי המחשב (שלא השלימה את לימודיה), 50 אלף שקל בלבד עם גירושיהם, כדי ליצור שוויון בהשכלה של הצדדים.

פיצוי חד-פעמי לא היה "נוסחת קסם" שבה השתמשו בתי המשפט כדרך קבע. גם תשלומים דמויי מזונות ותשלומים עיתיים הפכו לפופולריים יותר ויותר. כך, למשל, רופא בעל קריירה מרשימה, מנהל חדר מיון ובעל חברה למתן חוות-דעת, שאשתו היתה חסרת השכלה משמעותית, נדרש לשלם לה תשלומים עיתיים בגין תרומתה לקריירה שלו.

מנגד, לא מעט תביעות לחלוקת מוניטין וכושר השתכרות נדחו. במקרה אחד, שבו בן-הזוג פיתח פטנטים, נקבע כי לא הוכח ויתור מצד האישה לטובת ההתפתחות המקצועית שלו. גם במקרה שבו הבעל צבר תארים אקדמיים ולאישה היה תואר שני בפסיכולוגיה וקליניקה פרטית, לא הוכרו מוניטין אישיים לחלוקה.

בעל אחר, יזם ומנהל פרויקטים, דרש חלוקת נכסי קריירה של אשתו שסיימה דוקטורט בתקופת הנישואים. תביעתו נדחתה משום שלא הוכח ויתור מצד הבעל בעת רכישת הדוקטורט של האישה, והכנסתו אף היתה גבוהה יותר.