הדילמה של יובל שטייניץ

כפילוסוף מכיר שר האוצר, יובל שטייניץ, את המושג "על קרני הדילמה". שם בדיוק הוא נמצא כעת, לאחר שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והמפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הבהירו בצורה ברורה את התנגדותם להחלטת משרד האוצר למכור את מניות המדינהבבנק לאומי, לפני העברת התיקון לחוק מראני בחקיקה. בעבר הסכים בנק ישראל למכירת המניות ללא העברת התיקון, אך באחרונה שינה עמדתו והוא מתנגד למכירה ללא השלמת החקיקה קודם לכן.

והנה הדילמה. שטייניץ מחויב למכירה - הוא נתן את מילתו. אין מחלוקת כי הסמכות למכירת מניות המדינה בבנק לאומי נתונה בלעדית בידיו, כמובן לאחר שיקבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת. "כפי שהאוצר מתנגד להעלאת הריבית והנגיד פועל על פי סמכותו ועושה מה שהוא רוצה, כך במקרה לאומי, הנגיד יכול להתנגד אך הסמכות היא בידי שר האוצר" אומר מקורב לשר.

הסמכות היא של שטייניץ, הוא הודיע על רצונו למכור. איך ייראה אם ייסוג כעת? מילה של פוליטיקאי היא ערך חשוב, בייחוד לשטייניץ שצריך להילחם על מעמדו כשר האוצר.

עושה דווקא

מצד שני, לפעמים עדיף להיות חכם ולא צודק. אם נגיד בנק ישראל - בייחוד נגיד חזק ובעל אוטוריטה כפישר - אומר בריש גלי כי מכירת המניות לפני העברת תיקון חקיקה שבו תומך גם האוצר, בעייתית, האם יכול שטייניץ להתעלם? האם שטייניץ ייסתכן וימכור את המניות דווקא עכשיו, כאשר אין שום חיפזון וניתן לחכות כמה חודשים ולפעול על פי עמדת הנגיד? האם שטייניץ יעמיד עצמו כמי שעושה "דווקא" לנגיד?

נוסף על כך, עימות עם הנגיד עשוי להסתיים בהפסד צורב לשטייניץ - וזה יותר בעייתי אפילו. פישר הוכיח יכולות פוליטיות לא מבוטלות, ועימות עמו מסתיים, על פי רוב, בניצחונו המוחץ - כפי ששטייניץ גילה לא אחת בחודשים האחרונים.

משחקי אגו

מבחינה עניינית, האוצר צודק. משרד האוצר ובנק ישראל הלכו יד ביד עד עתה. גם פישר וגם חזקיהו הסכימו למכירת מניות לאומי עוד לפני סיום החקיקה. לתפיסת האוצר, לבנק ישראל מגוון רחב של כלים כדי לשלוט בבנק - גם ללא גרעין שליטה, ולכן מעבר התיקון לחוק בקריאה שלישית אינו תנאי מתלה למכירת המניות.

אבל קשה להשתחרר מהתחושה שמשחקי כבוד מהווים שיקול מהותי בעמדת האוצר. נראה כי באוצר נעלבו מעמדת בנק ישראל, או ליתר דיוק משינוי העמדה הפתאומי והלא-מנומק, שאותו גילו רק באחרונה ורק מהתבטאויות פומביות של חזקיהו. "לא ניגרר למשחקי אגו, אבל עד כה לא שמענו נימוקים משכנעים נגד", אומר המקורב, ורומז לפשרה עתידית.

אם בנק ישראל שינה את עמדתו, יישב נא הנגיד עם שר האוצר, ויביא נימוקים משכנעים מדוע שינה את דעתו, ומדוע לא זו העת למכור את מניות לאומי וחיוני להעביר קודם את החוק, אומרים באוצר. או במילים אחרות - שהנגיד יואיל לתת קצת כבוד לשר האוצר, ואז הבעיה תיפתר.