מדורת המקפלים והמקפלות

ההמונים לא מבחינים והתקשורת מסיתה - אוי לממשלה שלא מסוגלת לחזור בה ו"להתקפל"

כמעט שאין אצלנו אנשים שחוזרים בהם, משנים את דעתם או בוחנים מחדש. יש רק מתקפלים.

המילה הזאת השתלטה בימים האחרונים על הכותרות בהקשר הארכתה של הקפאת הבנייה. נתניהו מתקפל, ישי מתקפל, וכמותם עוד פוליטיקאים שבעבר התנגדו להקפאה נוספת, ועכשיו נוהגים אחרת.

מכל האפשרויות הקיימות בשפה העברית לתיאור שינוי דעה ועמדה, המילה "התקפלות" היא המשפילה ביותר. לא שינוי לאחר מחשבה, לא חזרה מדעה בעקבות שכנוע, לא התלבטות עניינית. התקפלות משמעותה חולשת אופי, יכולת עמידה מעורערת, אופורטוניזם.

פרשנות של התקפלות

יתרה מכך: משתמשים במילה זו רבות בכותרות וידיעות האמורות לדווח עובדות. שינוי דעה זו עובדה - בעבר חשב כך, כיום אחרת. כשאומרים התקפלות זו כבר הבעת דעה. מי שמשתמש במילה זו מבקש להציג מצב של חולשה, אי-אכפתיות, חוסר רצינות. התקפלות היא ביטוי פרשני, לא עובדתי.

לכן לא ראוי שמילה זו תופיע בעמודי החדשות. מי שחושב שיש התקפלות, להבדיל משינוי דעה, יכול לכתוב על כך מאמר. מה ההבדל? ובכן, במאמר אמור הכותב להסביר למה לדעתו מדובר בהתקפלות.

וכאשר אדם מביע דעה ומנמק אותה, זה כמובן לגיטימי ורצוי. לא כן כאשר מטילים את הביצה הזאת בתוך עמודי החדשות, מבלי שמסבירים כראוי, או בכלל, מדוע זו התקפלות "בזויה" - ולא שינוי דעה לגיטימי.

לפעמים הדבר הכי טוב שפוליטיקאי יכול לעשות זה לחזור בו. מייחסים למשה דיין את האמירה שמי שאינו משנה את דעתו הוא חמור. על אותו משקל ניתן לומר שמי שמגדיר כל שינוי דעה כהתקפלות, גם הוא לא חכם גדול.

אמצעי התקשורת של ימינו נוהגים באופן כללי להשתמש במילים ככלים במלחמותיהם המסחריות. מה שיותר צהוב והיסטרי - עדיף. "חזר בו" הוא ביטוי חיוור, אין ספק שהתקפל עושה כותרת ליותר סקסית. מחפשים את המילה הצהובה וההיסטרית, ולא את המילה הנכונה.

אלמנט של הסתה

למעשה, יש אלמנט של הסתה במילה הזאת. ההמונים הרי לא מתעמקים במה שקורה. אומרים להם התקפלות - הם קונים ומתלהמים. אנחנו רואים איך המתנחלים וקיצוני הימין רוקדים על מדורת ה"התקפלות", שכלי התקשורת הציתו וממשיכים להזין אותה.

היה עדיף אם מלכתחילה נתניהו היה מבין את הצורך, ההכרח וגם חוסר הברירה לגבי הארכת ההקפאה. אבל הוא הגיע לזה יותר מאוחר. אבל הגיע, לכל הרוחות, וזה קרה לאחר שיחות שכנוע רציניות עם מנהיגות וושינגטון. היינו רוצים מנהיג שהולך עם הראש בקיר? הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למדינה, כל מדינה, הוא מנהיג שאינו מסוגל "להתקפל". כמובן שלא יזיק אם יידע לעשות זאת במקומות הנכונים.

אווירת כיכר אקירוב

נילי פריאל-ברק צודקת. למה היועץ המשפטי צריך לדון בה ובבעלה על-פי "אווירת ככר העיר". מה רע באווירת מגדלי אקירוב?