תודו שמדובר בהצלחה עצומה

1. דייויד סאליבן ודייויד גולד, צמד האנגלים המחזיק ב-60% מהשליטה על ווסטהאם יונייטד, הם יזמי פורנוגרפיה מצליחים. תעשייה שבה קצב התחלופה של הביצועיסטים חייב, מכורך הנסיבות, להיות גבוה במיוחד. בתחביב השני המועדף על סאליבן וגולד, כדורגל, השניים דווקא מפגינים סבלנות יוצאת דופן לביצועיסטים שלהם. הסיפור של אברם גרנט יכול להמחיש את זה: איך לעזאזל מאמן שניצח פעם אחת ב-14 מחזורים ומוביל את הקבוצה שלו אל תהומות המקום האחרון בפרמיירליג, עדיין מצליח להישאר בתפקיד?

סאליבן וגולד הפגינו את אותה מחויבות למאמנים שלהם גם בקבוצת הכדורגל הקודמת אותה החזיקו - בירמינגהאם סיטי. במהלך 16 השנים שלהם במועדון הם העסיקו 8 מנג'רים שונים בלבד (3 מתוך המנג'רים האלו היו מאמני חירום לתקופות קצרות). טרבור פרנסיס שרד 5 שנים בסביבת העבודה הנוחה של סאליבן וגולד (1996-2001), סטיב ברוס החזיק 6 שנים (2001-2007).

בקיצור, כשמדובר על פיטורי מאמנים, האצבע של החבר'ה האלו לא קלה על ההדק. עובדה: אפילו את אברם הם החתימו על חוזה לארבע עונות (בשכר המוערך ב-1.3 מיליון ליש"ט בשנה). מבחינה מעשית, יכול להיות שהחוזה ארוך הטווח הזה שומר לגרנט על המשרה, כי גם אם סאליבן וגולד מאוד רוצים לוותר על שירותיו, הם לוקחים בחשבון פיצויים די שמנים שיצטרכו לשלם לו.

"פיטורי גרנט אינם על הפרק", התבטא גולד אחרי השפלה נוספת אתמול (שבת) בליברפול (3-0). אז אברם יכול לקחת נשימה עמוקה ולהירגע? ההיסטוריה מראה שלא צריך לקחת ברצינות יוצאת דופן את האמירות האלו. קרן בריידי, אשת אמונם של גולד וסאליבן עוד מימי בירמינגהאם, ומי שמשמשת כיום כסגנית היו"ר של ווסטהאם, אמרה בשבוע שעבר בהקשר של גרנט ש"אין צורך עדיין ללחוץ על כפתור המצוקה, רק אנשים חלשים עושים את זה. היו לנו הרבה מקרים כאלו שדרשו מאיתנו לפטר את המאמנים בבירמינגהאם, אבל אנחנו תמיד גיבינו את האנשים שלנו".

דברים ברוח דומה אמרה בריידי ב-1 באוקטובר 2001 על טרבור פרנסיס ("אין סיכוי שנפטר אותו"). ב-15 באוקטובר 2001 הושלך פרנסיס לכל הרוחות.

 דייויד סאליבן ודייויד גולד, בעלי ווסטהאם יונייטד, פרמיירליג / צילום: רויטרס

2. בהתחשב בתוצאות הגרועות, זה היה רק עניין של זמן עד שגרנט יאבד גם את אוהדי ווסטהאם, שידועים כסבלניים יותר למאמנים מאשר קהלים של קבוצות אחרות באנגליה. הנה מה שקרה לו אתמול מול ליברפול, כפי שמתואר ב"סאנדיי טיימס": "גרנט מגיע בפתיחת המחצית השנייה, עם כתפיים שמוטות כמו תמיד, לאיזור הטכני ליד הספסל שלו. אוהדי ווסטהאם שואגים לעברו: 'אתה הולך להיות מפוטר מחר!'".

זה כמובן לא מפריע ליחצ"ן הגדול ביותר בעולם הכדורגל לצייר את המציאות בצבעים שמתאימים לו. "האוהדים היו נפלאים", אמר גרנט אחרי המשחק ל-BBC, ואז ירה את הסיבה התורנית להפסד: "היינו ללא שלושה שחקני מפתח".

גרנט ניסה במהלך העונה להאשים את כולם במצבה של ווסטהאם. השופטים חטפו ממנו, הפציעות, אלילת המזל. עכשיו גם אוהדי "הפטישים" הפסיקו לקנות את הסיפורים האלו.

3. ספיחים מחוסר ההתאמה של גרנט לכדורגל האנגלי, אפשר עדיין למצוא במקום אחר בלונדון שבו הוא עבד בעבר - צ'לסי. הסיפור הוא כזה: השבוע קודם מייקל אמאנלו, בלם העבר הניגרי של מכבי ת"א, לעמדת עוזר המאמן של קרלו אנצ'לוטי במועדון. אמנאלו שימש עד כה כסקאוט זוטר בקבוצה (העביר למנג'רים דוח"ות כלליים על היריבות של צ'לסי), ג'וב שסידר לו גרנט, שמכיר אותו טוב מימיהם המשותפים במכבי.

אמאנלו קיבל תפקיד מקצועי בצ'לסי ללא כל ניסיון רציני קודם באימון כדורגל, מלבד אימון של קבוצת ילדות בבית ספר בארצות הברית. עבור חלק מהשחקנים הבכירים של צ'לסי, הקידום המפתיע והלא מובן של הניגרי העלה פלאשבקים מסויטים לאותו מינוי הזוי של גרנט למאמן ראשי במועדון: "זה כאילו רוחו של גרנט שוב השתלטה כאן על העניינים", צוטטו הבוקר שחקנים מצ'לסי ב"סאנדיי טיימס".