עו"ד מיכל רוטשילד: "חוק ההגבלים מנוסח באופן לא ברור"

לפני כשנה הופר שיווי-המשקל ששרר בשוק התקשורת, לאחר שאיש העסקים הצרפתי פטריק דרהי רכש את חברת הסלולר מירס מחברת מוטורולה, באמצעות חברת Altice הצרפתית, תמורת כ-170 מיליון דולר.

בנוסף על Altice, בעלת השליטה ב-HOT, השתתפו בתהליך המכירה של מירס החברות המתחרות שלה, סלקום, פרטנר ופלאפון. בשל עובדה זו התהליך היה מורכב מאוד מבחינת ההיבטים של דיני ההגבלים העסקיים שבו.

את מוטורולה ייצג בעסקת המכירה משרד עורכי הדין ארדינסט, בן-נתן, ואת כל היבטי ההגבלים העסקיים שנכללו בה ריכזה עו"ד מיכל רוטשילד, מנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד.

"הסיטואציה במכירה מירס היתה מיוחדת ומורכבת כי שוק הסלולר נחשב לשוק ממועט תחרות, ובמצב שבו רוב המתחרות היו מאותו שוק, נוצרה סיטואציה שבה קיימות מגבלות רבות על תהליך המכירה", מספרת רוטשילד. "בתהליך כזה ישנו 'מרכז מידע', שבו נמסר מידע על החברה הנרכשת. במקרה של מירס לא הרשינו למתחרות להיכנס ל'חדר מידע', כי זה עשוי היה להיחשב מהר מאוד כ'הסדר כובל'.

"החברות המתחרות ניהלו צוותים חיצוניים שקיבלו בעבורן את המידע ועיבדו אותו לדו"חות שהועברו חזרה לחברות. הכול נעשה כדי ליצור חיץ בין המתחרים באותו השוק. בסוף מירס נמכרה ל-Altice, וזו היתה עסקה הרבה יותר קלה מבחינת הגבלים עסקיים, כי בניגוד למתחרות על הרכישה, עד אז לא היתה להם פעילות סלולרית.

"במהלך תהליך המכירה עברתי על כל פריט מידע ועל כל מסמך, כדי לוודא שאין 'סכנת חשיפה הגבלית' ללקוח (מוטורולה). זה היה תהליך מאוד אינטנסיבי ומאתגר בעבורי, עם לחצים מורכבים מכל הכיוונים, והרגשתי הקלה גדולה כשהצלחנו לסיים את המכירה בצורה טובה מאוד מבחינת ההגבלים העסקיים".

רוטשילד גדלה ביישוב הר-אדר ליד ירושלים. אמה, כיום פנסיונרית, היתה מנהלת חינוך ביישוב, ואביה הוא אלוף (במיל'), דני רוטשילד, ראש המרכז למדיניות ולאסטרטגיה במכללת רייכמן.

"בנערותי היה אבא מעורב בשיחות השלום בתחילת שנות ה-90 בוועידת מדריד, ואחר-כך בשיחות רבות בוושינגטון ובאוסלו. זכור לי כיצד, מעבר לרצון הלאומי, היה לנו בבית 'רצון פרטי' חזק בהצלחת המגעים לשלום. היינו מעורבים מאוד גם בכלכלה ובפוליטיקה הפלסטינית. בשנות העשרה שלי ידעתי יותר על הכלכלה והפוליטיקה הפלסטינית מאשר ידעתי על ישראל".

היא אמנם רק בת 35, אבל, לאור הרזומה המקצועי שהספיקה לצבור, כבר ניתן לסמן את רוטשילד כאחת מעורכות הדין המבטיחות בתחום ההגבלים העסקיים.

לרוטשילד תואר ראשון במשפטים (בהצטיינות) ובכלכלה מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני במשפטים (בהצטיינות) מאוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק. היא עבדה כמתמחה וכעורכת דין במחלקה המשפטית ברשות ההגבלים העסקיים, ובמהלך לימודיה לתואר השני בקולומביה התמחתה ב-FTC, רשות ההגבלים העסקיים בארה"ב. בסיום לימודיה עבדה כעורכת דין במחלקת ההגבלים העסקיים של Shearman & Sterling, בניו-יורק.

מאז 2008, רוטשילד מובילה את תחום ההגבלים במשרד ארדינסט בן-נתן. נוסף על עסקת מכירת מירס על-ידי מוטורולה, היא היתה מעורבת לאחרונה בטיפול בהיבטי ההגבלים העסקיים בעסקאות גדולות ומורכבות, כמו ההסכם לשיתוף-פעולה בין ממ"ן לאל-על, ועסקת רכישת מונדי על-ידי נייר חדרה.

השותף הבכיר במשרד, עו"ד גיורא ארדינסט, מתאר את רוטשילד כעורכת דין בעלת יכולות יוצאות דופן. "בנוסף לידע המעמיק שלה בדיני הגבלים עסקיים לפי הדין הישראלי, למיכל הבנה מעמיקה בנוגע לדינים זרים, ובמיוחד לדין האמריקני, אשר מהווים במקרים רבים מקור השראה לפרשנות הדין הישראלי".

בחודש שעבר הודיעה רשות ההגבלים העסקיים כי היא ממליצה לתקן את חוק הגבלים עסקיים על-ידי קביעת עיצום כספי מרבי של 10% ממחזור המכירות של חברה שתפר אותו.

בתזכיר החוק מציעה הרשות מנגנון של עיצומים כספיים שאמורים לתת לה כלים יעילים, שיאפשרו תגובה אפקטיבית למגוון רחב של הפרות חוק, בהתאם לחוקים העוסקים באכיפה כלכלית.

לדברי רוטשילד, הצעת החוק מהווה "השלמת חור" חשוב בחוק ההגבלים, אבל היא תהיה חייבת להגיע יחד עם הבהרה חד-משמעית אילו התנהגויות אסורות ואילו התנהגויות ייחשבו לעבירות פליליות ואילו לא.

"חוק ההגבלים העסקיים בישראל מנוסח באופן מאוד רחב ולא ברור", אומרת רוטשילד. "להערכתי, לא מעט חברות עסקיות עוברות על הוראות החוק, מאחר שההוראות רחבות ולוכדות גם התנהגויות עסקיות כשרות ואף פרו-תחרותיות.

"העיצומים הכספיים נועדו, להבנתי, או צריכים להיות מיועדים, למקרים הקלים יותר. לעבירות אשר אינן מצויות בגרעין הקשה של עבירות החוק (למשל, תיאום מחירים בין מתחרים), אלא לעבירות יותר 'פריפריאליות' ורק לאחר הוכחה של פגיעה בתחרות. אחרת לא עשינו הרבה. בנוסף, העיצומים הכספיים מתאימים כסנקציה על עבירות טכניות כגון אי-הגשת הודעת מיזוג, אי-היענות לבקשות נתונים מהרשות וכך הלאה. עבירות טכניות אלה הן היום עבירות פליליות לכל דבר וברוב המכריע של המקרים לא בצדק".

- למה בחרת ללמוד משפטים?

"התחלתי בלימודי כלכלה ומדעי המדינה, ובמהלך שנה א' הרגשתי שמדע המדינה הוא 'לא מספיק חד עבורי. הדיונים לא היו מספיק פרקטיים, וחשבתי שמשפטים יכול להתאים לי. כשהגעתי לקורס במיקרו ב' בכלכלה, שהוא בעצם הצד הכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים, מיד התאהבתי בתחום ואמרתי לעצמי 'וואלה, זה ממש מעניין'. התחלתי לעקוב בעיתונים אחרי העניין, והחלטתי שזה התחום היחיד שאני רוצה לעסוק בו".

- מה את אוהבת במקצוע?

"הוא מאתגר, דינמי, כל מקרה הוא עולם ומלואו. אני מאוד מעורבת בצד העסקי והכלכלי של כל מקרה, וכל פעם לומדת שוק חדש. בדיני ההגבלים העסקיים מנסים להתאים בין מציאות כלכלית לבין רגולציה שהמדינה יוצרת. החיבור הזה, בין הכלכלה לבין המשפט, הוא זה שבגללו נכנסתי לתחום ושבגללו אני עדיין כאן".

- מה את לא אוהבת במקצוע?

"שהעבודה שוחקת בצורה בלתי רגילה. יש דד-ליינים מאוד נוקשים של בתי משפט ושל לקוחות, והתוצאה היא שאתה כל הזמן במירוץ, ושעות העבודה הן ארוכות מדי".

- מה את עושה אחרי שעות העבודה?

"ספרים, חברים, הופעות, סרטים, סטנדרטי".

- מהן השאיפות שלך לעתיד?

"להתפתח, להתקדם ולהתמקצע. דיני ההגבלים העסקיים מאוד משתנים ומתפתחים".

עו"ד מיכל רוטשילד

גיל: 35

משרד: ארדינסט בן-נתן

ותק: 7 שנים

תחום התמחות: הגבלים עסקיים

משפטן מוערך בתחום: "השופט יונתן עדיאל. הוא תרם רבות לפיתוח דיני ההגבלים בארץ, ואני מאוד מעריכה אותו על כך. הפסיקה שלו היא ממש מורת-הדרך בעבור כל העוסקים בתחום"