משרדי עורכי הדין הגדולים במצוד אחר דור העתיד של המתמחים

חברת ההשמה קודקס איתרה 150 סטודנטים מצטיינים למשפטים ושלחה אותם לסיור במשרדי עורכי הדין הנחשקים ביותר ■ "גלובס" התלווה אליהם ושמע את מסקנותיהם מהסיור

מתמחי שנת 2013 רק החלו את השנה השנייה ללימודיהם, אבל בקרוב הם יצטרכו להתחיל את הדרך המייגעת אל ההתמחות. מאות מתמחים לעתיד ינסו לשכנע את משרדי עורכי הדין היוקרתיים לבחור בהם, אבל ליום אחד התהפכו היוצרות: חברת ההשמה קודקס בחרה בכ-150 סטודנטים מצטיינים - מתוך כ-800 שפתחו 'תיק אישי' בחברה לקראת מציאת מקום התמחות - ושלחה אותם לסיור במשרדים הנחשקים ביותר, במסגרת 'פרויקט אופק'. הפעם השותפים הבכירים הסבירו לסטודנטים המצטיינים מדוע כדאי להם להתמחות דווקא אצלם.

בפרויקט משתתפים סטודנטים בעלי ממוצע ציונים גבוה והמשרדים הגדולים ביותר. "איתרנו סטודנטים שהיו מצטיינים בתיכון ובצבא, בעלי ציון פסיכומטרי גבוה וממוצע ציונים מרשים באוניברסיטה", אומרת שירן דוכובני, ראש צוות מתמחים בקודקס. "משרדי עורכי הדין רואים את קורות-החיים שלהם לפני היתר ויודעים שמדובר בסינון קפדני".

המפגש בין עורכי הדין למתמחים לעתיד מאפשר הצצה אל דמותו של המתמחה הפוטנציאלי במשרדים שעל מקום התמחות בהם נאבקים מדי שנה מאות מועמדים, ובאותה עת פותח צוהר אל עולמם של מי שישתלבו בענף עריכת הדין הרווי והעמוס בעוד כמה שנים.

תחנה ראשונה: משרד תדמור

הבוקר נפתח במשרד תדמור בתל-אביב. בזמן שהקבוצה ממתינה בחדר הישיבות החדיש לעו"ד אפרת כהן, שותפה ואחראית מתמחים במשרד, מנדבת להם שירן דוכובני מקודקס, עצה: "תשתדלו לא לדבר, הם שמים לב לכל דבר, אתם צריכים ליצור את הרושם הטוב ביותר".

די בעצה-אזהרה הזו כדי להותיר את המאפים שהונחו על השולחן כתקרובת מיותמים; איש מהמתמחים לעתיד אינו רוצה להיות הראשון שיעז להתעסק בפירורי הקרואסון במקום לרשום במרץ.

"אנחנו עובדים בסטנדרטים מקצועיים מאוד גבוהים, המשרד הזה שקוף, צעיר ופתוח, וזה מקרין על סביבת העבודה של המתמחים", אומרת עו"ד כהן.

האווירה בתדמור קלילה ומחויכת, והשיחה גולשת אל הרגלי שתיית הקפה של השותפים שמצטרפים למפגש. "ימי חמישי הם ימי הג'ינס שלנו במשרד", אומרת כהן, שמקבלת אישוש לדבריה מראש מחלקת הליטיגציה, עו"ד דוד גדעוני, שמגיח אל החדר בג'ינס ובטי-שירט.

אז מה עושה סטודנט שנה ב' למתמחה פוטנציאלי בתדמור? כהן: "אנחנו מחפשים הצטיינות אקדמית וכושר ביטוי מעולה בכתב ובעל-פה, גם באנגלית".

עם זאת, במשרד מצהירים כי המועמדים להתמחות אינם נבחנים רק על-פי הצטיינותם האקדמית: "כמישהי שיושבת ומראיינת אנשים, יש משהו מושך בקורות-חיים רחבים, מעבודת מלצרות ועד תפקיד מעניין בצבא. בסוף הכי חשובה האינטראקציה בין המראיין למרואיין".

בראיון להתמחות בתדמור מומלץ להקדיש תשומת-לב יתרה לניסוח ולעברית תקנית. בתדמור עורכים שיחות חתך עם המתמחים פעמיים במהלך ההתמחות. "אנו משקיעים הרבה בכם ומצפים לקבל בחזרה", מבהירה כהן.

המשרד מציע למתמחים שכר חודשי בסך 8,000 שקל ברוטו - גבוה עבור התמחות - וכן חניה במגדל עזריאלי שבו ממוקם המשרד וארוחת צהריים.

כהן מזמינה את הקבוצה לשאול שאלות. הנושא שמטריד את השואל הראשון - שיתברר כעניין משמעותי עבור חברי הקבוצה לאורך כל היום - הוא סיכוייהם של המתמחים להישאר במשרד כעורכי דין.

"מישהו שהשקענו בו כסף, זמן, סבלנות וחינוך משפטי, לא היינו רוצים לאבד אותו בשוק העבודה", משיבה כהן, ומוסיפה כי מתוך 5-6 מתמחים בכל מחזור, נשארים במשרד בין 1 ל-3.

תחנה שנייה: משרד גורניצקי

את המסך שעליו תוקרן המצגת של משרד גורניצקי בתל-אביב ממלאת תמונה פסטורלית של גבר ואישה רוכבים על אופניים. "זו תמונה שציירה אשתו של אחד הבכירים במשרד", ספק מסביר ספק מתנצל עו"ד דני פסרמן לסטודנטים שמתקבצים בחדר הישיבות המרשים.

השיחה שתבוא מיד לאחר מכן ועיון בדף שחולק לכל מתמחה לעתיד יבהירו כי זמן לרכיבת אופניים לא יישאר להם במשרד, ששעות העבודה בו הן 09:00-21:00. את מקומה של הקלילות שאפיינה את המפגש בתדמור תופסת הרצאה רצינית של פסרמן, שמרבה להשתמש בביטוי "משפחת גורניצקי".

"המשרד שלנו לא גדול מדי ולא קטן מדי", הוא פותח. "אנחנו עוסקים בדברים רציניים, מסובכים ויצירתיים". על ההתמחות הוא מעיד: "אנחנו מעדיפים שאנשים לא יתמחו רק בתחום אחד, אלא שתעסקו בכמה שיותר תחומים - בנדל"ן, במסים, בחברות ועוד".

מה צפוי למתמחה במשרד היוקרתי? "מתמחים אצלנו הם כמו עורכי דין", מתחייב פסרמן, "מה זה משנה אם זו שנת התמחות, או היום שלאחר קבלת רישיון עריכת הדין? מה שאתם עושים מוריד מאיתנו עבודה. מי שיישאר פה בסוף הוא מי שיש לו ראש גדול".

בדף שחולק מטעם המשרד נכתב כי "המתמחים בגורניצקי הם יצרני חומר הגלם המשפטי, המתמחה מהווה חלק בלתי נפרד מהצוות המשפטי".

במהלך הסיור החטוף בחדרי המתמחים מתגלה כי השכר למתמחה הוא 6,600 שקל ברוטו, ומובטחת להם חניה.

תחנה שלישית: משרד וינרוט

במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט בתל-אביב ויתרו על מצגת מפוארת והטילו את מלאכת ההסברה על כתפיו של עו"ד ד"ר גרשון גונטובניק, שנפגש עם הקבוצה בשבוע שבו מסר בית המשפט את החלטתו בעניין הקלון בתיקו של אחד מלקוחותיו המתוקשרים ביותר - צחי הנגבי.

"זה עולם לא פשוט, יש לקוחות מעצבנים, צד שכנגד מעצבן", מאפשר גונטובניק לסטודנטים מבט מפוכח אל העולם שמחכה להם. "אך יש גם צדדים מספקים. לא רק כי מצליחים, אלא גם כי יש תחושה של עשייה עם אימפקט, לאו דווקא ברמה התקשורתית, ואתם מלווים את הלקוח לפתרון מוצלח".

גונטובניק מציין את תחומי העיסוק המרכזיים של המשרד, השונים משאר המשרדים שבהם נערך הסיור: ליטיגציה בתחומי צווארון לבן ומשפט ציבורי. הוא מציין כי המשרד אינו גדול אלא בינוני ומצנן את התלהבותם של המתמחים לעתיד.

לדבריו, "משקלם של תיקי הצווארון הלבן גדול מבחינת הנפח התקשורתי, אך בפועל קטן בהרבה. תיקו של הנגבי, למשל, היה מפלצתי בהיקפיו, אבל הוא חלק קטן מהיקף התיקים שהמשרד עוסק בהם. רוב התיקים הם קטנים ולא מתוקשרים", הוא מגלה לסטודנטים, שציפו אולי לעיסוק אינטנסיבי בתיקים הזוכים לחשיפה באור הזרקורים.

גם בתפקידו של המתמחה מתאר גונטובניק מציאות אפרורית - ואולי מציאותית יותר - מזו שתוארה להם ביתר המשרדים: "התפקיד של המתמחה הוא לסייע בליווי התיק. העבודה המהותית של המתמחה היא לסייע בעבודה המהותית של עורך הדין. אין לנו תוכנית שיטתית בבחינת 'הסבר פניך למתמחה', אנחנו לא משרד מסודר - לטוב ולרע", הוא מודה בחיוך, "כל מתמחה נכנס לנעליו של המתמחה הקודם".

לקבוצה ניתנה הזדמנות לשוחח עם שתי מתמחות במשרד ללא נוכחותו של גונטובניק, אך לנו הורו לצאת מן החדר. במשרד וינרוט אמרו כי שכרו של מתמחה נע בין 5,000 ל-6,000 שקל ברוטו בחודש, ומספר המתמחים עומד על כ-5 עד 8 מדי שנה.

תחנה רביעית: משרד יגאל ארנון

במשרד יגאל ארנון בתל-אביב מקדם את פני הסטודנטים האיש שעל שמו קרוי המשרד, בתמונה המופיעה על מסך המצגת. עו"ד רותה לובן מיידעת את המתמחים לעתיד כי הם מצויים בתחרות קשה.

לדבריה, מדי שנה מתקבלות במשרד מאות רבות של פניות להתמחות, והסינון הראשוני נעשה על-פי רמת הציונים, ניסיון משפטי קודם, המלצות וקורות-חיים מעניינים. לובן ממליצה לציין בקורות-החיים "תחביבים, שאיפות - שום פרט אינו מיותר, הכול ייקרא ברצינות".

מי שיעבור את הסינון הזה יוזמן לראיון ראשון, ואם יצלח גם אותו ייקרא לראיון שני ואחרון. "חלק מהראיון מוקדש לעניינים משפטיים, אבל זו לא בחינה ולא ממש חשוב אם עניתם נכון, אלא איך אתם מתבטאים ומה מידת המקוריות שלכם", אומרת לובן.

למי שיתקבל להתמחות במשרד המונה שני סניפים - בתל-אביב ובירושלים - מובטחת התנסות שאותה מעדיפה לובן לתאר כ"ארוחת טעימות", היינו, אין הצמדה של המתמחה לעורך דין מסוים.

"המתמחה נוטל חלק בכל חלקי התיק, ומצופה ממנו שיפגין סטנדרטים גבוהים של עבודה אישית, נכונות לעבודה קשה ויושרה", מפרטת לובן.

היא מוסיפה כי למרות גודלו של המשרד, "האווירה לא מכופתרת, לא פורמלית, אפשר להיכנס לחדרו של כל שותף, בכיר ככל שיהיה".

לכל מתמחה מבין 27 המתמחים בשני סניפי המשרד משולם שכר של כ-6,900 שקל ברוטו בחודש, חניה והשתתפות בחופשות, האחרונה שבהן היתה בכרתים. לחופשה הזו הם יזדקקו אחרי שיעבדו במשרד מדי יום בין השעות 09:00-20:30, כפי שמעידה המתמחה יונת.

תחנה סופית: משרד הרצוג-פוקס-נאמן

את היום חותם ביקור בהרצוג-פוקס-נאמן, משרד עורכי הדין הגדול בארץ. גם פה ויתרו על המצגת ופינו את הבמה לעו"ד קובי שרביט, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד.

שרביט מבטיח כי השיבוץ למחלקות ולתחומים בהתמחות נעשה על-פי בקשתו של המתמחה, וכי קיימת אפשרות לעבור ממחלקה אחת לאחרת לפי רצון המתמחה.

שרביט מציין את האחוזים הגבוהים של המתמחים המועסקים במשרד כעורכי דין בתום תקופת ההתמחות: "ניסיון העבר מלמד כי מי שטוב, נשאר. אנחנו קולטים מספר מצומצם יחסית של מתמחים, והם הנבחרת, ובראש ובראשונה הם העתודה של המשרד, השותפים של העתיד".

עו"ד אדם איתן, שהתמחה בעצמו במשרד, מזהיר: "אם יבוא מתמחה, טוב ככל שיהיה, ואנו יודעים שהוא לומד משפטים במקרה ומתכוון לפנות בעתיד לעיסוק אחר - זה לא משנה כמה טוב הוא יהיה, הוא לא מתאים לנו".

מי שירצה להיות אחד מ-30 המתמחים המתקבלים מדי שנה להתמחות במשרד, ייאלץ לעבור שני ראיונות.

"אנחנו מחפשים מתמחים בעלי מוטיבציה, משפטנים טובים ופעילות התנדבותית", משרטט שרביט את פרופיל המתמחה הפוטנציאלי.

מי שיענה על הדרישות הללו, ישתכר 8,000 שקל ברוטו בחודש, יזכה בחניה ובהשתתפות בארוחת צהריים וייהנה מהטבות נוספות, בהן גם ימי כיף. בתמורה יתבקש המתמחה להגיע למשרד מדי יום בשעה 08:30 ויעבוד כ-12 שעות.

4 המתמחים התורנים מספרים על אווירה טובה במשרד, אבל את חברי הקבוצה מטרידות ה"שמועות" על הלחץ הבלתי אפשרי והעומס הרב המוטל על כתפי המתמחים במשרד.

"שמועות הן שמועות, רוב מה שאתם שומעים הוא לא נכון", פוסק המתמחה נוי. "מה שאתם שומעים הוא מה שמשרדים אחרים אומרים עלינו בגלל שאנחנו גדולים. אנחנו בסך-הכול עושים מה שצריך, דבר שקשה למצוא היום במדינה", הוא נאבק על תדמית המשרד בנאום חוצב להבות.

"אנחנו בונים על השכר של אחרי ההתמחות"

הסטודנטים מסכמים יום עמוס ונראים מבולבלים. "אולי עדיף לא לדעת מה מחכה לנו ומה הן האפשרויות", אומר סטודנט שמבקש להישאר בעילום-שם. "פתאום כשנפגשים עם האנשים האלה פנים אל פנים זה מלחיץ מאוד".

ממשאל קצר עולה כי הבחירה של משרד תדמור להציג אווירה קלילה - השתלמה. רבים מחברי הקבוצה אומרים כי ישמחו להתמחות במשרד בגלל "הרושם החיובי" שהותיר הסיור בו.

רוב משתתפי הפרויקט מודים כי בסופו של דבר יוקרתו של המשרד וסיכויי ההישארות בו לאחר ההתמחות יכריעו את הכף בהחלטה היכן להתמחות.

"הכי מטריד אותי הסיכוי להישאר במשרד, ואין לי מה לחפש במקום שאין לי דרך להישאר בו", מציג אמיר עמדה המשותפת לרבים בקבוצה, "וגם, כמובן, כמה ההתמחות היא יוקרתית. אני בעיקר מסתכל על מה שיבוא אחרי ההתמחות ולא על השנה הזו".

החשש מהעתיד בשוק המוצף והגדוש של עורכי הדין מעסיק מאוד את הסטודנטים, עד כדי השלמה עם השכר הנמוך המוצע להם תמורת שעות עבודה רבות. עניין התמורה אל מול הדרישות אינו מהווה שיקול, לדברי רובם.

"השכר לא מעניין אותי, זה לא 'אישיו' מבחינתי", מבהיר הסטודנט חן. ליאור מסביר את פשר העמדה: "אנחנו בונים על השכר של עורכי הדין אחרי ההתמחות".

רבים מהם מציינים כי אינם מעוניינים בהתמחות בשירות הציבורי. אחדים מגיבים בתימהון כשהם נשאלים לדעתם על הוגנות תנאי העסקת המתמחים.

"סטודנטים מוכנים לרמוס את תנאי העבודה שלהם כדי לצבור התמחות במשרד עם מוניטין", אומרת אחת הסטודנטיות, שביקשה, כרבים מחבריה, להישאר בעילום-שם.

רק בודדים מצאו לנכון למתוח ביקורת על התנאים המוצעים למתמחים תמורת 12 שעות עבודה ביום. "אני מעדיף לעבוד פחות ולקבל פחות. לכן, לא בטוח שאתמחה באחד מהמשרדים הללו", מציג הסטודנט עמיחי עמדה נועזת.

היעדר הביקורת על שכר המתמחים הנדרשים לעבודה קשה ולוחצת, ההשלמה עם השכר הנמוך אל מול דרישות העבודה הקשה ובעיקר הפחד - ממש כך - מפני חשיפת שמות, אפילו פרטיים, בשיחות עמם, מעידים על נחיתותם של המועמדים להתמחות במשרדים היוקרתיים ועל כוחם הרב של המשרדים.

המשרדים אמנם מצהירים כי המתמחה הוא "שותף מלא" בעבודת המשרד, אך ספק אם השותפים במשרדים היו נאותים להתייצב לעבודה כלשהי בעבור הסכומים שמקבלים המתמחים.

אלפי מועמדים

עניין זה מעלה תמיהה באשר לאינטרס של המשרדים הגדולים להשקיע ממרצם ומזמנם בשיווק ההתמחות במשרד לסטודנטים בשנה השנייה ללימודיהם, כאשר ממילא הם מוצפים במאות פניות מדי שנה. וכך גם בעניין הכספי הכרוך בסיורים הללו - כל משרד משלם לחברת קודקס עבור ביקור הקבוצה סכום שאותו סירבו לחשוף במשרדים.

ליאת בן-צבי, מנהלת השמה בקודקס, סירבה לפרט מה התשלום שנדרשו המשרדים לשלם. "כמו שיש ביקוש למשרדים הטובים ביותר מצד הסטודנטים, יש ביקוש של המשרדים למועמדים הטובים ביותר", אומר עו"ד שרביט ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן. "זה שיש אלפי מועמדים במחזור לא עושה לנו חיים קלים. האינטרס שלנו הוא שיבואו אלינו הטובים ביותר".

ומיהם הטובים ביותר? בגיליון הציונים טמונה כנראה התשובה. כל המשרדים מסכימים כי הציונים הם אמצעי הסינון הראשוני הטוב ביותר. "הציון חשוב", אומר עו"ד גונטובניק ממשרד וינרוט, "אבל ברור שזה פרמטר לא אמין - כי הוא אינו הכול. עומק חשיבה, למשל, הוא דבר שהולך לאיבוד בבית-החרושת של קורסי החובה".

רצוי, אגב, שבראש גיליון הציונים יתנוסס שמה של אוניברסיטה. אחד המשרדים הודה כי לא יתקבל מי שלמד במכללה. לעומת זאת, במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, מציין שרביט, ישנם שותפים שאינם בוגרי אוניברסיטאות. בקבוצה שאליה התלווינו היו לפחות 6 סטודנטים מהמרכז הבינתחומי ומהמכללה למינהל.

מותר להניח כי כמה סטודנטים שהשתתפו בסיור יישבו בחדרי המתמחים במשרדים הגדולים במארס 2013. ומי יודע - אולי אמיר עוד יהיה שותף באחד מהם.

צרו איתנו קשר *5988