בנק ישראל רכש 30-40 מיליון ד' - היציג נחלש ל-3.665 ש'

שערו היציג של האירו התחזק ב-0.3% ל-4.8044 שקלים ■ בחודש נובמבר רשם הדולר התחזקות של 8.15% מול האירו ■ האירו נפל ביותר מ-4% מול השקל תוך שבועיים

הדולר המשיך היום (ד') במגמת הירידה שלו אל מול השקל על רקע היחלשותו בשוק המט"ח העולמי, כאשר בנק ישראל התערב היום שוב בשוק ורכש, לפי ההערכות, 30-40 מיליון דולר - בשל היחלשות האירו.

שערו היציג של הדולר איבד 0.5% ונקבע ב-3.665 שקלים, ואילו האירו היציג עלה ב-0.3% לשער של 4.8044 שקלים. האירו נפל ביותר מ-4% מול השקל בשבועיים האחרונים, בשל הירידה החדה של המטבע האירופי בעולם נוכח משבר החובות המתפשט בגוש האירו. היום מתחזק קלות האירו בעולם לרמה של 1.312 דולרים, לאחר שאמש הוא נסחר סביב 1.298 דולרים.

כאמור, בנק ישראל רכש היום דולרים בכמות זניחה בעקבות הירידה בסל המטבעות שנגרמה מנפילת האירו. אחד הסוחרים בשוק אמר בשיחה עם "גלובס", כי "לא מדובר בכמות מהותית כלל וכלל ובנק ישראל גם לא ביצע את הרכישה דרך הבנקים אלא דרך הברוקרים. צריך להמתין ולראות אם תהיה התערבות נוספת; הפתיע אותי שהוא לא התערב עד כה בעת נפילת האירו לאחרונה".

בסיום חודש נובמבר, רשם הדולר התחזקות של 8.15% ביחס לאירו, מרמה של 1.42 אירו לדולר לרמה של 1.303 הבוקר. במהלך החודש רשם האירו היחלשות כמעט מול כל המטבעות. "היחלשות זו של האירו משקפת בעיקר את חוסר הוודאות הקיים באירופה וכל עוד חוסר ודאות זה יימשך אנו צופים המשך היחלשות של האירו ביחס לדולר עד לכ-1.28 דולרים לאירו ובטווח היותר ארוך הצמד אף עשוי לרדת ל-1.26 דולרים לאירו", נכתב בסקירה היומית של פינקסו.

בפריקו סבורים כי הדולר נדרש להתייצב מעל לרמת 3.686 שקלים על מנת שהוראות STOP LOSS ופעילות מצד יבואנים תתמוך בעודפי ביקוש לדולר שיובילו לפיחות של השקל אל מעל לרמת 3.7 שקלים. להערכתם, המגמה הכללית נותרה פרו שקלית ובראייה לטווח בינוני - ארוך צפוי השקל להמשיך ולהתחזק אל עבר רמת 3.5 שקלים ועם פריצת רמת 3.45 ש', אף לעבר רמת השפל הקודמת של 3.23 שקלים לדולר. בפריקו סבורים כי התחזקות הדולר מהווה הזדמנות ליצואנים ולחברות החשופות להיחלשות הדולר אל מול השקל לבצע הגנות במטרה למנוע שחיקת התקבולים הצפויים.

מנכ"ל קרן האג"ח הגדול בעולם פימקו, מוחמד אל-אריאן, אמר אתמול בראיון לרשת CNBC האמריקנית כי על-פי הערכות שלו "עוד מדינות באירופה יצטרכו חבילות סיוע עד שקובעי המדיניות יודו בגורמים הבסיסיים של הבעיות הפיננסיות שלהם - חובות ממשלתיים גדולים מידי ואי-שליטה מספיקה בהוצאות". הוא ציין כי חבילות הסיוע לא פותרות את המשבר אלא דוחות את הקץ בלבד.

[לאתר המט"ח]