מה הטעם לביאור המס של טיב טעם

שיעור המס על רווחי חברות השנה הוא 25%, אבל אם תנסו לגזור מהדוחות הכספיים של החברות הנסחרות את שיעור המס האפקטיבי, כלומר הוצאות המסים חלקי הרווח לפני מס, תקבלו נתונים שונים לחלוטין משיעור המס. זה לא מקרי. זה היה נכון גם בשנה שעברה, לפני שנתיים ובכל השנים הקודמות, וזה יהיה נכון גם בעתיד. בשנה הבאה צפוי שיעור המס על רווחי החברות לרדת ל-24%, והחל משנת 2016 הוא צפוי להיות 18% מההכנסה החייבת של פירמה, וגם בשנים אלו יהיה קשר רופף בין הוצאת המסים לבין הרווח לפני מס.

יש כמה סיבות לכך, והמשמעותיות שבהן הוזכרו כאן בטורים הקודמים - הפרשים קבועים בין מס הכנסה לספרים, מסים בגין שנים קודמות ומסים נדחים. כל הסעיפים הללו יוצרים פער ומרחיקים בעצם את שורת המס בפועל מהמס התיאורטי שאמור היה להיות, בהינתן הרווח החשבונאי לפני מס ושיעור המס. אבל, יש ביאור לדוחות הכספיים שעושה סדר בבלגן - הביאור על המס התיאורטי.

הביאור הזה, שניתן רק בדוחות השנתיים, מסביר באופן מפורט ממה נובע הפער בין המס התיאורטי והמס בפועל. בתחילה מחשבים בביאור את המס התיאורטי, הנגזר כאמור משיעור המס החל על החברה (השיעור העיקרי החל עליה) מוכפל ברווח לפני מס. בשלב הבא מציגים את הסעיפים שמשפיעים על המס התיאורטי בדרך למס בפועל, ומוסיפים או מחסירים אותם (לפי העניין) מהמס התיאורטי, עד שמגיעים למס בפועל.

והנה הדגמה מהירה - נניח שבדוח הכספי של הפירמה יש רווח לפני מס של 5 מיליון שקל, שיעור המס הוא 25% והוצאת המס בדוח רווח והפסד היא 2 מיליון שקל. כמו כן, נניח שלחברה יש הוצאות של 3 מיליון שקל שמס הכנסה לא מכיר בהן. המס בפועל לא שווה למס התיאורטי - המס בדוח רווח והפסד הוא כאמור 2 מיליון שקל ואילו המס התיאורטי הוא 1.25 מיליון שקל (שיעור מס של 25% על רווח לפני מס של 5 מיליון שקל). הפער הזה מיוחס להוצאות הלא מוכרות; לחברה יש הוצאות לא מוכרות, שיש לתאם אותן בדוח ההתאמה לצרכי מס, כלומר להוסיפן להכנסה החייבת במס.

התשובה נמצאת בדוחות השנתיים

בביאור זה מתבטא באופן הבא: בשורה הראשונה של הטבלה בביאור יחושב המס התיאורטי - 1.25 מיליון שקל; שורה מתחת יירשם סעיף "גידול במס בגלל הוצאות לא מוכרות" - 0.75 מיליון שקל (הוצאות לא מוכרות של 3 מיליון שקל כפול שיעור המס 25%), ובשורה התחתונה של הטבלה - המסים בדוח רווח והפסד (מסים בפועל) - 2 מיליון שקל (המס התיאורטי 1.25 מיליון שקל בתוספת העלייה בגלל הוצאות לא מוכרות - 0.75 מיליון שקל).

הביאור בדוגמה התיאורטית הזו הוא כמובן פשטני. בפועל, יש שורות רבות שמסבירות את הפער בין המס התיאורטי ועד למס בפועל בדוח רווח והפסד, ואפשר לראות את זה בכל דוח של חברה נסחרת. אלא שכאמור, המידע החשוב הזה נמסר רק בדוחות השנתיים. בדוחות הרבעוניים שורת המס במקרים רבים היא סוג של קופסה שחורה - לא ממש יודעים מה יש בפנים.

נכס המס איבד מערכו

הדוח של טיב טעם לא יוצא מהכלל מהבחינה הזו. טיב טעם דיווחה ברבעון השלישי על תוצאות משופרות ביחס לתקופה המקבילה ב-2009 (גם בנטרול הכנסה חד פעמית גדולה ברבעון האחרון), אבל השיפור הזה לא מתבטא בשורת המסים. אפשר היה לצפות שרווחים גבוהים יותר לפני מס יתבטאו במסים גבוהים יותר, אך בפועל הרווח לפני מס ברבעון השלישי, בסך 12 מיליון שקל (כולל הכנסות אחרות בסך 11.4 מיליון שקל), גרר דווקא הכנסת מסים של 1 מיליון שקל, ואילו ברבעון המקביל החברה הפסידה 4.8 מיליון שקל והוצאות המס שלה הסתכמו ב-1.4 מיליון שקל.

עולם הפוך: כאשר יש רווח לפני מס, רושמים הכנסות מס, וכאשר יש הפסד לפני מס רושמים הוצאות מס. ובמצב הזה, השורה התחתונה - הרווח הנקי, לא באמת מבטאת את הרווח והרווחיות המייצגת של החברה. במצב הזה, ההשוואה בין הרבעונים לא אפשרית באמת. הנה, ברבעון השלישי השנה הרוויחה טיב טעם כ-13 מיליון שקל, וברבעון המקביל הפסידה כ-6.2 מיליון שקל. בפועל, אם שורת המס הייתה הגיונית, השיפור (שכולל כאמור הכנסות אחרות) היה נמוך יותר דרמטית. את התעלומה הזו לא מסבירים בטיב טעם בדיווחים הרבעוניים, לא בביאורים לדוחות ולא בסקירת המנהלים.

בדוחות השנתיים יש את הביאור שעושה סדר. בשנת 2009 הפסידה טיב טעם לפני מס 29.1 מיליון שקל, ולמרות זאת היא רשמה הוצאת מסים בדוחות בסך 1.7 מיליון שקל, כשבשורה התחתונה דיווחה על הפסד של 30.8 מיליון שקל.

בביאור על המס התיאורטי מחשבת החברה את הטבת המס התיאורטית - כ-7.6 מיליון שקל - נתון המבטא את הכנסות המסים שהייתה אמורה לרשום בדוחות, תחת ההנחה שתנצל את ההפסד הזה בעתיד. אבל, החברה לא העריכה שהיא תנצל את כל הפסדיה לצרכי מס (לחברה הפסדים גם משנים קודמות) ולכן היא מקזזת את ההטבה בשורה - "הפסדים שלא נוצרו בגינם מסים נדחים", שם נרשמו 5.4 מיליון שקל.

בנוסף, נרשם בביאור גידול במס בסך 3.1 מיליון שקל בגין שינוי בשיעור המס. השינוי הזה נובע מכך שלחברה יש נכס, לאחר שהיא יצרה מול חלק מההפסדים בשנים קודמות מסים נדחים במאזן, תחת הנחה שבעתיד היא תרוויח. הנכס הזה כפוף לשיעור המס - הפסד של 1 מיליון שקל בשיעור מס של 25%, שווה נכס (קיזוז עתידי במס שוטף) של 250 אלף שקל; אבל הפסד של 1 מיליון שקל בשיעור מס של 20% שווה "רק" 200 אלף שקל.

ולכן, כאשר מורידים את שיעורי המס (כפי שקרה בפועל בשנת 2009 לגבי השנים הבאות), הנכס הזה מאבד מערכו, וזה מתבטא בתוספת מס שנרשמת בשנה שבה נעשו עדכוני המסים. זה מה שקרה ב-2009, וזה בעצם העביר את טיב טעם להוצאת מסים למרות שהיא הפסידה.

הכותב הוא מרצה לחשבונאות וניתוח דו"חות כספיים