דיכאון מהשעון

הגנים האחראים לקביעת השעון הביולוגי בכל אחד מתאי גופנו מעורבים כנראה גם בהתפתחות דיכאון אצל אנשים

הקשרים בין שינה לדיכאון הם מורכבים. מניעת שינה לזמן מוגבל מעלימה לעיתים את סימפטומי הדיכאון למשך אותו זמן. לעומת זאת, חוסר שינה לטווח ארוך עלול להוביל לעצבנות ונרגנות. דיכאון מזוהה עם רצון לישון, אך מאידך עם חוסר יכולת וכן עם יקיצות תכופות במהלך הלילה. מדוע?

מחקר חדש מסמן את אחד הקשרים בין דיכאון לבין מעגלי השינה והערנות. המחקר, שפורסם בכתב העת Journal of affective disorders, מצא כי הגנים האחראים על ניהול השעון הביולוגי באים פחות לידי ביטוי אצל מדוכאים.

החוקרים מאוניברסיטת אוהיו בחנו אם ישנו הבדל בין מבוגרים בריאים לבין מבוגרים שחלו בעבר בדיכאון אך כיום הם בריאים, ברמות הביטוי של גנים הקשורים לשעון הביולוגי. השעון הביולוגי מנוהל על-ידי מנגנונים גנטיים זעירים בכל תא ותא בגוף, שמסונכרנים על-ידי יחידת הזמן המרכזית במוח. בשנים האחרונות מזהים המדענים העוסקים בתחום את הגנים הספציפיים המעורבים בפעילותו של השעון הביולוגי.

במחקר הנוכחי נבחנו ארבעה מתוך הגנים הללו, ששמותיהם שעון (Clock), מחזור 1, מחזור 2 (period 1, 2) ו-Bmal1. כדי לבחון את רמות הביטוי שלהם בגוף, מדדו החוקרים את הרמות ה-mRNA שהגיעו לדם הפריפריאלי (RNA הן יחידות של חומר גנטי המהוות שלב ביניים בין גן לחלבון).

בניסוי השתתפו 60 קשישים, מהם 30 עם עבר דיכאוני. בנוסף, כולם היו נתונים בתקופת הניסוי בלחץ אישי כלשהו בחייהם. לחץ ידוע כמשפיע על הגנים הקשורים בשעון הביולוגי, אך בניסוי נמצא כי הקבוצה הלחוצה, שהייתה לה גם היסטוריה של דיכאון, סבלה מרמות נמוכות של גן ה-clock, ה-Period1 וה-Bmal1. בקבוצה שהייתה רק לחוצה, רמות ה-mRNA היו נורמליות.

הרמות של גן Clock נותרו נמוכות יותר בקבוצת המדוכאים לשעבר, אפילו אחרי נטרול משתני גיל, מין, מצב בריאותי, שימוש באלכוהול ובסמים, תרופות והתעמלות.

כיוון שהנבדקים לא היו מדוכאים ממש בזמן הניסוי, עולה האפשרות כי מקור גנטי אחד אחראי הן על התפתחות הדיכאון, והן על ההפרעה בביטוי הגנים של השעון הביולוגי. אם אכן כך הוא הדבר, ייתכן שניתן יהיה להשתמש בבדיקת הדם מהניסוי כדי לבצע אבחון מוקדם של דיכאון וכן להבדיל בין דיכאון עם בסיס תורשתי לכזה שנובע רק מנסיבות החיים.

עם זאת, החוקרים כרגע עדיין לא בטוחים שאכן זהו המנגנון. "ביטוי של גנים הוא תהליך מורכב, ואנחנו לא יודעים מספיק לא על ניהול השעון הביולוגי ולא על הסיבות להתפתחות מחלת הדיכאון", אומר ד"ר נינג קוואן, מכותבי המחקר. ייתכן שההשפעה היא הפוכה - ההפרעה לשעון הביולוגי גורמת לדיכאון, אך לא באותו רגע שבו נערך הניסוי.

מחקרים קודמים הראו כי תרופות נוגדות דיכאון משפיעות על הרמות של clock ו-Bmal1. עדות נוספת לקשר היא כי טיפול באור יום, שנחשב גם הוא לאפקטיבי נגד דיכאון.

מנגנון הבקרה על השעון הביולוגי

גנים הקשורים לשעון הביולוגי קיימים בתאים שלנו תמיד, אך מנגנון בקרה מתוחכם ולא מפוענח כיום גורם להם לבוא לידי ביטוי באופן שונה ובזמנים שונים במשך היום. הגנים הללו, ה-mRNA והחלבונים שהם מקודדים, פעילים במוח באזור שאחראי למחזורי הערנות והישנוניות שלנו לאורך היממה. הגנים הללו באים לידי ביטוי גם בלב, בכליות, בריאות, בכבד ובאזורים נוספים, רמז לקיום תהליכים התלויים במחזור השמש גם באיברים הללו, כמו למשל שינויים מחזוריים על-פני יממה בלחץ הדם, בחוזק השרירים ועוד. לא רק לבני האדם המתוחכמים יש מנגנוני ספירת זמן מורכבים, אלא גם לרוב החיות והצמחים.

כשאנחנו נחשפים לשינויים חריגים בדפוסי האור והחושך, למשל אם אנחנו חוצים אזורי זמן בטיסה או עוברים בין שעון קיץ לחורף, המנגנונים הללו רגישים לשינויים באור היום ומשתדלים להתאים את השעון הפנימי לזה החיצוני. לאחרונה הסתבר כי הגנים הללו מגיבים לא רק ליום וללילה, אלא יש להם תגובה מיוחדת לשחר ולדמדומים. אולי יש לכך קשר לרגשות הייחודיים ששעות היום הללו נוטות לעיתים להשרות עלינו.

לשעון הביולוגי יש קשר נרחב עוד יותר מהמשוער לתהליכים רבים ושונים בגוף. כך, למשל, מסתבר שמחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון, גורמות גם לפגיעה בשעון הביולוגי. לכאורה זה ברור, הרי המחלות הללו פוגעות בכל המוח, אולם עד לאחרונה נהוג היה לחשוב כי הפרעות השינה המזוהות עם המחלות הללו נובעות מהתרופות או מהלחץ הנפשי הכרוך בהם.

הגוף לא רק מושפע מהשעון הביולוגי אלא גם משפיע עליו. כך למשל, מסתבר כי דפוסים שונים של צום ואכילה מובילים לביטויים שונים של הגנים הקשורים לשעון הביולוגי בכבד. עד לאחרונה ההערכה הייתה כי אור השמש והשעה ביום הם המנהלים את ביטוי הגנים הללו גם בכבד, אך עתה נראה כי בכל איבר הם נשלטים באופן קצת שונה.

מחקרי השעון הביולוגי הם בהחלט באופנה כיום, ובקרוב הם עשויים להפוך פשוטים יותר. קבוצת חוקרים פיתחה לאחרונה שיטה לבחון את רמות הפעילות של הגנים הקשורים לשעון הביולוגי ע"י דגימות שיער, אפילו ללא בדיקת דם.