לא כולם אשמים. האוצר - כן

כי קבע שלא יעביר שקל למערך הכבאות, עד שיקבל בדיוק את מה שביקש. זו בריונות

מלחמת הגרסאות בין משרדי הממשלה הצליחה ליצור רושם שכולם אשמים במצב מערך הכבאות בישראל. כולם הפקירו, כולם הזניחו וכולם עכשיו מתרצים. הפוליטיקה הישראלית במיטבה.

התיאוריה הזאת עושה עוול גדול לשורה של פוליטיקאים, פקידים, שרים וכבאים שהתריעו, אבל גם הנחה גדולה מאוד למי שבאמת אשם לפחות בשנים האחרונות: משרד האוצר.

זה כמה שנים קיימת הסכמה מקיר לקיר שנחוצה רפורמה כוללת במערך הכבאות, רפורמה שתפרק את 24 איגודי הערים ותקים במקומם רשות לאומית אחת; רפורמה שתנטרל את העסקנות של ראשי הרשויות, את הנפוטיזם ואת המינויים הפוליטיים במערך החשוב הזה. על כך בדיוק דיברו הוועדות המקצועיות, על זה כתב גם מבקר המדינה. ברגע שתיושם הרפורמה, הבטיחו תמיד במשרד האוצר, נשלים את כל הפערים הדרושים.

נוסיף תקנים, נרכוש ציוד, כל מה שרק חלמתם. לפי משרד הפנים, הפערים האלה נאמדים בכ-420 מיליון שקל. באוצר כבר העבירו 100 מיליון בעקבות מכבש של לחצים, אך הבהירו שהיתר יגיע רק לאחר שהרפורמה תצא לדרך. בספטמבר האחרון נערכה פגישה אחת מני רבות בעניין, ובה השתתפו בין היתר יו"ר ההסתדרות עופר עיני, מנכ"ל משרד הפנים גבי מימון ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר.

עיני חזר על הסכמתו החד-משמעית לרפורמה, הכוללת שינויים לא פשוטים מבחינת ציבור הכבאים, אבל אנשי האוצר חזרו ודרשו מעיני דבר אחד "קטן": שיסכים לכך שהכבאים יוותרו על זכות השביתה ואפילו על חופש ההתאגדות. עיני לא התבלבל ומסר לחברים באוצר: לא במשמרת שלי

שלא יהיה ספק: אילו במשרד האוצר באמת היו רוצים ברפורמה המדוברת, הם לא היו מעיזים להעלות את הדרישה הזו בפני יו"ר ההסתדרות. הם ידעו מראש שהוא לא יסכים, כשם שהרופאים לא יוותרו על הזכות הזו.

צריך להכיר את הכבאים כדי להבין עד כמה הדרישה של האוצר מיותרת: בפעם האחרונה שהם הכריזו על סכסוך עבודה משום שהכבאים בטבריה לא קיבלו משכורות, הם איימו כי לא ישלחו כבאית לגמר "כוכב נולד" שהתקיים בחוף צמח. המשמעות: האירוע יהיה חייב להתבטל. אנשי ההפקה של "כוכב נולד" הבטיחו כי צביקה הדר בכבודו ובעצמו יודיע בשידור חי שצריך לשלם משכורות לכבאים המסכנים, וכך ירדו הכבאים מהעץ ושלחו את הכבאית האדומה לאירוע הנוצץ.

במקרה אחר הם איימו שלא ישלחו כבאית למשחק כדורגל חשוב, אבל אז הבעלים של אחת הקבוצות הזמין "ביובית" במקום כבאית, והמשטרה אישרה לקיים את המשחק. זה בדיוק הפרדוקס של הכבאים ושל כל מי שעוסק בשירותים חיוניים: גם כשזכות השביתה עומדת להם, אין להם באמת יכולת מצפונית להשתמש בה. ברגע שיש שריפה, סכסוך או לא סכסוך, הם רצים לכבות אותה.

במשרד האוצר לא באמת חוששים שהכבאים ישבתו. הם יודעים ששביתת הפרקליטים, למשל, חמורה וקשה בהרבה מכל עיצומי הכבאים לדורותיהם, עיצומים שמעולם לא דגדגו אפילו חצי פקיד. אז למה הם מתעקשים על ביטול זכות ההתארגנות שלהם? כסף. העובדה שלכבאים יש ועד ויש גב מההסתדרות היא הסיבה היחידה לכך ששכר הכבאים גבוה משכר השוטרים או הסוהרים.

לכן באוצר מבקשים לפרק את העבודה המאורגנת של הכבאים, כך שבעתיד ניתן יהיה לחתוך להם בשכר מבלי שהם יוכלו לצייץ. הכנסת כבר ניסתה לחוקק בעבר חוק שיבטל את זכות ההתארגנות של הכבאים.

ח"כ דויד אזולאי מש"ס הגיש כבר בשנת 2003 הצעת חוק בעניין שכללה רפורמה במערך הכבאות, אבל ההצעה הזו נכשלה. מאז, גם נציבות הכבאות וגם משרד הפנים הכירו בכך שלא ניתן לדרוש מהכבאים לוותר על הזכות הזאת. אבל משרד האוצר לא מאמין כנראה בדמוקרטיה. הוא לא יעביר שקל שחוק למערך הכבאות, עד שיקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. בעברית קוראים לזה בריונות.

ישראל היא ממש לא המדינה הראשונה שבה לכבאים יש ועד עובדים. גם בבריטניה הכבאים מאורגנים, בגרמניה ובעצם ברוב מדינות אירופה. אפילו בארה"ב, תחזיקו חזק, לכבאים יש ארגוני עובדים. הם אפילו כל כך חזקים, שהם מהווים מוקד לחיזור מצד מפלגות הדמוקרטים והרפובליקנים.

למה אצלנו הדברים צריכים להיות אחרת? "אנחנו במלחמה", זו התגובה המיידית של מי ששכחו כי הכבאים בישראל נאבקו כאריות לכיבוי השריפות במלחמת לבנון השנייה - אף שיש להם ועד, רחמנא ליצלן.

זו לא הפעם הראשונה שמשרד האוצר מתנה העברה של תקציבים כדי לקבל בדיוק את מה שהוא רוצה ללא פשרות, גם כשברור לו שהדרך הארוכה עד שיקבל את מבוקשו עלולה לגבות מחיר כבד. כך קרה שמערך בריאות הנפש נמצא בקריסה מוחלטת בשל רצון האוצר להעביר אותו ממשרד הבריאות לידי קופות החולים.

סיפור דומה קרה עם מערך אחיות בתי הספר, עד שמשרד הבריאות הסכים להפרטה. שנתיים אחרי, מודים במשרד שההפרטה פגעה בתלמידים. "למזלם" של הכבאים, הייבוש התקציבי שממנו סבלו שנים נחשף לאחר שפרצה שריפת הענק בכרמל.

מבלעדי האסון הנורא הזה, הם היו ממשיכים להתייבש. ההתנהלות הזו חושפת עד כמה אגף התקציבים באוצר הוא זה שמנהל את ענייני המדינה. לא מנכ"לים של משרדי ממשלה, לא ועדות מקצועיות, לא שרים ואפילו לא בג"ץ.

רפרנטים בני 27 קובעים מדיניות, והם עושים את זה כמו רפרנטים בני 27. חסר לכם חומר לכיבוי שריפות? תשלחו לנו תחשיב של העלויות, ואולי נאשר. כבר שנים שמדברים על כך שאגף התקציבים באוצר חזק מדי בכל קנה מידה עולמי. השריפה בכרמל צריכה להיות עכשיו נקודת מפנה.