מורידים את הכפפות: הסכסוכים הגדולים של השנה החולפת

ג'רמי בלנק, יו"ר פסגות נגד זהבית כהן, יו"רית אייפקס

מהות הסכסוך: רכישת פסגות, בית ההשקעות הגדול בישראל, מקרן יורק בידי אייפקס

סאגת מכירת פסגות החלה לפני כשנה. קרן אייפקס חתמה על הסכם לרכישת השליטה בבית ההשקעות מידי קרן יורק לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל. חודשיים לאחר מכן נפתחה חקירה של רשות ניירות ערך נגד פסגות בחשד לתרמית בני"ע, והמו"מ בין שני הצדדים עלה על שרטון. אייפקס דרשה הנחה במחיר והתמהמהה, יורק, מצדה, גם התמהמהה, המו"מ התפוצץ, שני הצדדים חזרו לשולחן המו"מ, הוא שוב התפוצץ וחוזר חלילה.

מה אמרו הצדדים זה על זה: ג'רמי בלנק לא צוטט במהלך הסכסוך, אך מקורביו מילאו את מקומו. "זהבית כהן גוררת רגליים. אולי היא מפחדת, לא רוצה לעשות את העסקה או מחפשת דרך להתחמק", אמרו ל"גלובס". מקורבי כהן החזירו: "עלינו לא מפעילים לחץ. המחויבות היחידה של זהבית היא למשקיעי אייפקס. מדוע שנרכוש בית השקעות שעומד בפני כתב אישום פלילי? יש לנו חלופות אחרות, טובות לא פחות".

היכן הדברים עומדים היום: בסוף אוקטובר הושלמה העסקה. אייפקס רכשה את פסגות לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל (11% מתחת לשווי המקורי), וזאת לאחר שהצדדים המעורבים בעסקה הגיעו להסדר טיעון עם רשות ני"ע, ולפיו תשלם פסגות קנס חסר תקדים של 150 מיליון שקל, ורועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, יפרוש מתפקידו.

יצחק תשובה, מבעלי קידוח "תמר" נגד יוסי מימן, מבעלי ספקית הגז הטבעי המצרי EMG

מהות הסכסוך: הסדרי המס של EMG

חברת EMG, יבואנית הגז המצרי לישראל, קיבלה פטור חריג ממס למשך 20 שנה, והדבר עורר את זעמם של מנהלי נובל אנרג'י, השותפה של יצחק תשובה בקידוח "תמר", שהפך לתגלית הגז הגדולה ביותר בתולדות ישראל. תשובה ושותפיו טענו בפני שר האוצר כי הסדר המס של EMG מפלה לרעה את הגז הישראלי לעומת המצרי.

מה אמרו הצדדים זה על זה: כשיצחק תשובה הגיע לאחרונה לדיון בכנסת בנושא הצעת החוק להעלאת התמלוגים על הגז הוא תהה: "האם יעלה על הדעת שבמקום לעודד את הגז הישראלי יוצרים אפליה?" והוסיף: "לא מאפשרים לנו להתחרות באופן שוויוני והוגן. אנחנו לא רוצים פריבילגיה, אלא שוויון". יוסי מימן השיב בתגובה: "לדברי תשובה אין כל קשר עובדתי".

היכן הדברים עומדים היום: בית המשפט המחוזי הורה באחרונה למדינה לחשוף חלקים מהסדר המס של EMG. לפי ההחלטה, ייחשפו רק החלקים הנוגעים להכנסות עתידיות שיקבל מימן כבעל מניות בחברת EMG.

צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי, וסמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק נגד ועדי העובדים של הבנק

אין זו הפעם הראשונה שבה שובתים עובדי הבנק הבינלאומי במחאה על תנאי העסקתם, אך נראה שהשנה הסכסוך בין הנהלת החברה לוועדי העובדים עלה מדרגה. ביוני האחרון הוביל הסכסוך לשביתה בת 12 יום, הארוכה ביותר במערכת הבנקאית מאז שנות ה-70.

מה אמרו הצדדים זה על זה: ועדי העובדים, בראשות חנוך ליבנה, טענו כי צדיק בינו, בעל השליטה, "פועל בברוטליות" וכי "אם בינו קמצן זה לא אומר שאנחנו צריכים לקבל פחות מבנקים אחרים". הנהלת הבנק טענה כי "שכר עובדי הבנק צמוד לשכר עובדי בנק לאומי. שכר עובדי הבינלאומי הוא מהגבוהים במערכת הבנקאית".

היכן הדברים עומדים היום: באוקטובר האחרון הסתיים סכסוך העבודה בין שני הצדדים. נקבעה נוסחת בונוס הצמודה לתשואה על ההון, והוכרז שקט תעשייתי עד אפריל 2013. "נוסחת הבונוס היא פריצת דרך. מעתה אין שום סיבה לשום סכסוך הנוגע לכסף", ציינה ברבר צדיק.

מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר נגד קרן אייפקס ורשות ני"ע

מהות הסכסוך: פרסום דו"חות תנובה, ההחזקה המרכזית של מבטח שמיר

פסק הדין בפרשת דסק"ש סלל את הדרך לפרידה של מבטח שמיר מתנובה. רשות ני"ע דרשה ממבטח לפרסם דו"חות מלאים של תנובה, ואילו מבטח הצטיידה בחוות דעת שאומרות ההיפך. המחלוקת מול הרגולטור הביאה לכך שחתול שחור עבר בין מאיר שמיר לשותפתו לשליטה בענקית החלב - קרן אייפקס, שלא הסכימה בשום תנאי לפרסם את דו"חות תנובה הפרטית. וכך מצא עצמו שמיר בשתי חזיתות: מנסה להילחם בגזרת הרשות ובמקביל מנסה ללחוץ על כהן שתשחרר את הדו"חות.

מה אמרו הצדדים זה על זה: זהבית כהן, יו"רית אייפקס, הבהירה לשמיר כי מבחינתה הוא "מפר את ההסכם, ואל לו לזרוק את בעייתו לפתחה של אייפקס". במקביל, טענו מקורביה כי שמיר הופך את אייפקס לבת ערובה בידיו. שמיר טען כי פרסום חד-פעמי של נתוני תנובה אינו מהווה הפרת חוזה.

היכן הדברים עומדים היום: באוקטובר האחרון נפתר הסכסוך, לאחר שמבטח שמיר מכרה את החזקותיה (20.7%) בתנובה ברווח פנומנלי של 910 מיליון שקל, שהושג תוך שלוש שנים. הרוכש היה לא אחר מאשר בנק לאומי, שקיבל פטור מפרסום הדו"חות, כיוון שההשקעה בלאומי אינה מהותית ביחס לגודל הבנק. עסקת הרכישה נעשתה בתנאי שלאומי יצרף אליו משקיעים נוספים, ויירד בהיקף ההחזקה בתנובה.

יהודה ויהודית ברוניצקי, בעלי השליטה באורמת נגד חיים כצמן, מבעלי המניות הגדולים בחברה

חיים כצמן, איל הנדל"ן, הפך לבעל עניין באורמת (15.2%) באמצעות גזית אינק שבשליטתו, ומהרגע הראשון שבו הצטרף לרשימת בעלי המניות בחברה התהפך עולמם של בני הזוג ברוניצקי. הלוואה של מאות מיליוני שקלים שנטלו השניים מבנק הפועלים כדי לרכוש מניות נוספות של אורמת, וכך להגן על פרי עמלם מפני ניסיון ההשתלטות של כצמן, חזרה אליהם השנה כבומרנג והציתה מחדש את המחלוקת בין שני הצדדים. העובדה שמניות אורמת נחלשו משמעותית מאז ניסיון ההשתלטות של כצמן לא סייעה לזוג ברוניצקי, שאף ניסו לגייס משקיע חדש ולחזק את מעמדם מול גזית.

מה אמרו הצדדים זה על זה: כצמן לא חסך את שבטו מבני הזוג ברוניצקי. "גזית גלוב מודאגת ממה שמתרחש באורמת", אמר, ואילו דורי סגל, מנכ"ל גזית גלוב, הוריד כמה ימים לאחר מכן את הכפפות וציין: "אורמת מנוהלת כפי שהייתה לפני 15 שנה". הברוניצקים נכנסו למגננה וטענו כי כצמן כלל לא מכיר את החברה ואת פועלה, וכי ניסיון ההשתלטות שלו הוא שדרדר מטה את מניית אורמת.

היכן הדברים עומדים היום: כחלק מתהליך הגישור בין שני הצדדים התפטרו הדירקטורים החיצוניים באורמת, ובמקומם מונו שניים שהיו מקובלים על כצמן ועל בני הזוג ברוניצקי. שיפור כלשהו ביחסים בין הצדדים נרשם גם לאחר שיהודית ברוניצקי הוזמנה והגיעה להרמת הכוסית לרגל ראש השנה שערכה גזית גלוב. מדובר בהפסקת אש נוספת, אך לאור ההיסטוריה של השלושה, לא ניתן לדעת אם תהיה האחרונה.

שר התקשורת משה כחלון נגד חברות הסלולר

מהות הסכסוך: כוונת משרד התקשורת להעלות את דמי הקישוריות

דמי הקישוריות (הסכום שאנחנו משלמים כדי להתקשר למנוי בחברת תקשורת שונה מזו שלנו) היו במהלך העשור האחרון אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של חברות הסלולר. ללא פיקוח, יכלו חברות הסלולר להעלות את דמי הקישוריות ללא גבול וכך נפגע הצרכן ששילם יותר על השימוש בטלפון הסלולרי שלו. שר התקשורת, משה כחלון, החליט לקצץ את דמי הקישוריות באופן חד ועורר את חמתן של חברות הסלולר.

מה אמרו הצדדים זה על זה: חברות הסלולר ראו לנגד עיניהן קיצוץ שנתי של מאות מיליוני שקלים בהכנסות, וכינו את המהלך של כחלון פופוליסטי ואף עתרו לבג"ץ. הבוטים יותר טענו כי מדובר ב"הלאמה של רכוש פרטי" ואף נופפו בחרב הפיטורים. כחלון מצדו הדגיש כי לא ייתן לחברות הסלולר להעלות מחירים בתגובה להפחתת דמי הקישוריות, ואף הוסיף "הן עושקות את הציבור במיליארדי שקלים".

היכן הדברים עומדים היום: המלחמה של חברות הסלולר הסתיימה בקול ענות חלושה. החל בינואר הקרוב יירדו דמי הקישוריות מ-25 אגורות לכ-7 אגורות, ואולי נשלם פחות על השימוש בטלפון הסלולרי שלנו.

יצחק תשובה נגד ועדת ששינסקי

מהות הסכסוך: גובה התמלוגים שישלמו למדינה חברות הנפט והגז מתגליות

עקבות תגלית "תמר" - תגלית הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל - יזם שר האוצר, יובל שטייניץ, את הקמת ועדת ששינסקי לבדיקת היקף התמלוגים שישלמו היזמים למדינה, אם וכאשר יהפכו התגליות למסחריות. תשובה ועמיתיו טענו כי הגדלת דמי התמלוגים שהם יחויבו לשלם למדינה תהפוך את המשך הקידוחים ללא כדאיים מבחינה כלכלית, ואילו המדינה טענה כי מדובר באוצרות מדינה, ולכן תשובה ועמיתיו חייבים לחלוק אותם עם ציבור אזרחי ישראל.

מה אמרו הצדדים זה על זה: יותר נכון - מה לא אמרו. דמי התמלוגים הפכו לתפוח האדמה הלוהט של השנה, עלו לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, וגרמו לתשובה לעלות עד ירושלים כדי להשמיע את דבריו. תשובה דרש להוריד את דמי התמלוגים בחצי. "התמלוגים צריכים לרדת בחצי, תבדקו את הדברים לעומק, כדי לא להטעות", אמר. לאחר פרסום מסקנות הוועדה אמר תשובה: "מסקנות הוועדה עושות לי עוול". חברי הכנסת מילאו את תפקידם נאמנה כשהם משחררים הצהרות לוחמניות כאלו ואחרות. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה: "יצחק תשובה, די לרחמים העצמיים, החזר את אוצרות המדינה". איתן ששינסקי עצמו אמר ביום פרסום מסקנות הוועדה: "אני חש הבוקר הקלה - הופעלה נגדי מערכה ממומנת ומתוכננת שלא הייתה כדוגמתה בארץ".

היכן הדברים עומדים היום: פרופ' איתן ששינסקי מונה לעמוד בראש ועדה שתבחן את הנושא, וזו פרסמה לפני כחודש מסקנות ביניים. הוועדה המליצה לממשלה לגבות היטל מיוחד על רווחים מתגליות גז ונפט בשיעור של עד 60%. המלצות הוועדה החלישו את מניות הסקטור, אך אף אחד מהצדדים עדיין לא אמר את המילה האחרונה, ואנשי תשובה אף בוחנים יציאה לקמפיין תקשורתי נגד מסקנות הוועדה. סביר להניח שתפוח האדמה ששמו "דמי התמלוגים" ימשיך ללהוט גם במהלך 2011.

בנק הפועלים ובעלי האג"ח בחברת סקורפיו נגד איש העסקים בני שטיינמץ

מהות הסכסוך: החובות של סקורפיו לנושים

בני שטיינמץ, שעשה את הונו מעסקי יהלומים ומכרות, נכווה גם הוא מנפילת סקטור הנדל"ן במזרח אירופה. סקורפיו, זרוע הנדל"ן שבבעלותו, נקלעה למצוקת נזילות, וכמו חברות אחרות שגייסו מאות מיליוני שקלים בשוק החוב המקומי, נאלצה להגיע להסדר חוב עם בעלי האג"ח, ואלו לא עשו לשטיינמץ חיים קלים. חוב נוסף של מאות מיליוני שקלים לבנק הפועלים, המממן העיקרי של החברה, לא סייע לטייקון.

מה אמרו הצדדים זה על זה: בעלי האג"ח לא אהבו את האולטימטום שהציב להם שטיינמץ. "שטיינמץ לא עושה לנו טובה כשהוא מחזיר לנו את הכסף שהוא חייב", אמרו. שטיינמץ דרש להפחית את הריבית השוטפת ולדחות חלק מתשלומי הריבית המגיעים למחזיקי האג"ח. באי כוחו איימו כי אם הגופים המוסדיים יסרבו להצעתו, שטיינמץ "לא יתנגד לפירוק החברה".

גם בנק הפועלים התעמת עם שטיינמץ ואף איים כי ידרוש פירעון מיידי לחוב של 80 מיליון דולר בחברה אחרת של שטיינמץ - בייטמן.

היכן הדברים עומדים היום: סקורפיו ונושיה הגיעו לבסוף לפשרה, שבמסגרתה צפוי שטיינמץ להזרים לחברה יותר מ-100 מיליון דולר. בקרוב הם עומדים לחתום על הסדר חוב.