המשבר בצ'לסי: קווים לדמותו

הדאבליסטית ניצחה משחק אחד ב-7 המחזורים האחרונים, וגם הדו"חות הכספיים שיפורסמו החודש יראו שצעדי החיסכון של אברמוביץ' לא הוציאו את הקבוצה מהמינוס

צ'לסי נמצאת בעיצומו של אחד המשברים הגדולים ביותר שלה בשנים האחרונות. עם המספרים קשה להתווכח: הדאבליסטית המכהנת רשמה ניצחון אחד בלבד בשבעת המחזורים האחרונים, בהם הצליחה לצבור רק שש נקודות מתוך 21. פתיחת העונה הפנטסטית שכללה 8 ניצחונות מ-10 משחקים נמחקה כלא היתה, והקבוצה הידרדרה עד למקום הרביעי (העונה האחרונה שבה צ'לסי סיימה מחוץ לטופ-3 היתה ב-2002/03).

אם שואלים את ג'ון טרי, הקפטן, הסמל והרוח החיה שמאחורי המועדון הזה, הסיבה לירידה העצומה בפורמה ברורה. "אם אין תשוקה זה פוגע בקבוצה, וכולנו יכולים להודות שזה משהו שהיה חסר לנו בשבועות האחרונים", אמר הבלם אחרי התיקו 1-1 עם טוטנהאם במחזור האחרון. משחק, אגב, שמבחינת טרי אמור לשנות את המומנטום השלילי: "במשחק הזה ראינו שוב את צ'לסי האמיתית". גם פרנק למפארד מסכים: "עדיין אפשר לזכות באליפות, בטח אם נביא את אותה הרוח שהיתה לנו נגד טוטנהאם".

***

אבל אם נעזוב לרגע בצד את הקלישאות של השחקנים, יש כמה הסברים קצת יותר מנומקים לדעיכה של צ'לסי. "אני לא יודע מה למפארד וטרי ראו במשחק נגד טוטנהאם. אני ממש לא מסכים איתם שזו נקודת המפנה עבור העונה של צ'לסי", אמר ל"איבנינג סטנדרד" פרנק לבוף, הבלם הצרפתי ששיחק במועדון בין 1996 ל-2001. "הבעיה של צ'לסי היא שיש לה יותר מדי פנסיונרים בסגל. במקום לחדש את הסגל בקיץ, הם נחו על המשמר, ועכשיו הם משלמים את המחיר".

כשלבוף מדבר על פנסיונרים, הוא מתכוון בעיקר לפציעות של למפארד, טרי, דרוגבה ואלכס (דרוגבה סבל גם ממלריה). הם כבר לא ילדים, השנים הארוכות ברמות האינטנסיביות הכי גבוהות עשו את שלהם, והארבעה האלו נעדרו העונה לפרקים ארוכים (השלימו ביחד 3,513 דקות ליגה מתוך 6,120 - 57% בלבד מסך הדקות ששוחקו). וכשארבעת השחקנים הכי חשובים של הקבוצה נופלים כמו זבובים, קצת קשה להאשים בכישלונות את המאמן קרלו אנצ'לוטי. הרי זה אותו מאמן שדרס את הפרמיירליג בעונה הקודמת. גם ברצלונה היתה נכנסת למשבר אם פויול, פיקה, צ'אבי ומסי היו נעדרים מהסגל שלה.

ניקולס אנלקה, צ'לסי, פרמיירליג / צילום: רויטרס
 ניקולס אנלקה, צ'לסי, פרמיירליג / צילום: רויטרס

ניקולס אנלקה. "אף רכישה טובה מאז שהוא הגיע" (צילום: רויטרס)

לגבי הסגל שלא חודש בקיץ, הרי שיש אמת בטענה של לבוף: הרכישות החדשות היו רק יוסי בניון מליברפול ורמירז מבנפיקה. בניון נפצע. רמירז משחק, אבל לא בדיוק מרשים. העומק בסגל ספג מכה בקיץ עם עזיבתם של באלאק, קראבליו, ג'ו קול, דקו ובלטי. וכשהחלה מכת הפציעות, השמיכה הקצרה החלה לבוא לידי ביטוי גם בתוצאות.

העיתונאי מארק פלמינג חיזק את דבריו של לבוף, כשכתב השבוע ב"אינדיפנדנט": "ניקולס אנלקה וברניסלב איבאנוביץ' נרכשו בינואר 2008 על-ידי אברם גרנט, והיו שחקני הרכש הטובים האחרונים של צ'לסי. מאז, כל הפעילויות שלה בשוק ההעברות רצופות בכישלונות מתמשכים. שמונה שחקנים חדשים הגיעו מאז עבור 70 מיליון ליש"ט, ואף אחד לא הפך לשחקן משמעותי".

בהקשר של צ'לסי צריך לזכור משהו חשוב: שמונה שחקנים בשלוש עונות, בטח כשהכוכבים המרכזיים של הקבוצה מתחילים להגיע למיצוי - זה מעט מדי. הרי מדובר על מועדון שמחלקת הנוער שלו לא מייצרת כישרונות לקבוצה הבוגרת, ושבגלל הנכות הזאת מוכרח להתבסס על רכש מדויק של שכירי חרב. זו גם הסיבה שרומן אברמוביץ', שהשקיע באקדמיה של צ'לסי מעל 50 מיליון ליש"ט מאז רכש אותה ב-2003, החליט השנה לסיים את הקשר עם המנהל הספורטיבי פרנק ארנסן, שלא הצליח לשדרג את מחלקות הנוער ולגדל בהן את הדרוגבה או הלמפארד הבא.

***

מי שחושב שהדעיכה המקצועית תגרום לרומן אברמוביץ' להכניס שוב את היד עמוק לכיס - טועה. נגמרו הימים המאושרים של 2003-2005, אז שפך האוליגרך קרוב ל-300 מיליון ליש"ט על שחקנים חדשים.

כבר ב-2004, כשפיטר קניון מונה ליו"ר הקבוצה, הוא הציג תוכנית בת חמש שנים שאמורה להפוך את הקבוצה למאוזנת. מה שיוצא זה מה שנכנס. בסינרגיה מופלאה, הגיעו בשנה האחרונה חוקי הפייננשל פייר-פליי של אופ"א ותקנות ה"ברייק-איבן" שלהם, שיחייבו את כל המועדונים ביבשת להתיישר כלכלית בעשור הקרוב.

אבל התוכניות לא ממש התיישרו עם המציאות. ההפסד של צ'לסי בעונת 2008/09 הסתכם ב-44.4 מיליון ליש"ט. הדו"חות לעונת 2009/10, שיתפרסמו החודש, אמורים לפי "הטיימס" לבשר על הפסד גדול יותר. בעיקר כי הוצאות השכר של המועדון, שב-2008/09 הסתכמו ב-142.5 מיליון ליש"ט (שיא כל הזמנים לקבוצת פרמיירליג), צמחו עוד יותר ב-2009/10.

תחת המגבלות האלו קשה לראות את אברמוביץ' חוזר להפציץ בשוק ההעברות כמו בימים היפים.

מצד שני, לא צריך לדאוג לאברמוביץ' ולצ'לסי. בקבוצה כבר החלו לצמצם את עלויות השכר, בעיקר בעזרת שחרור השחקנים הגדול בקיץ האחרון. ההכנסות מהאצטדיון יגדלו בקרוב, כשהמועדון ימצא את החברה שתסכים לתת חסות שמית לסטמפורד ברידג' (הכוונה היא לגייס 100 מיליון ליש"ט ל-10 שנים מהמהלך). חוזה הלבשה יוקרתי שנחתם לאחרונה עם אדידס יבטיח למועדון 20 מיליון ליש"ט בעונה בשמונה השנים הבאות. צ'לסי יודעת לייצר הכנסות - היא רק צריכה לעשות עוד קצת התאמות בכל הקשור להוצאות שלה. בסופו של דבר תשיג צ'לסי את הברייק-איבן שלה.

ההוצאות של צ'לסי בעידן רומן אברמוביץ'
 ההוצאות של צ'לסי בעידן רומן אברמוביץ'

***

דבר אחד שבצ'לסי כנראה לא יצליחו לפתור לעולם בעידן אברמוביץ' זה ההתערבות המוגזמת של הבוס בנעשה בחדרי ההלבשה. השבוע דיווח "הסאן" כי המנג'ר קרלו אנצ'לוטי החליט לעזוב את המועדון בתום העונה. "הוא לא מרוצה מהעובדה שאברמוביץ' החליט לפטר את ריי ווילקינס, העוזר שלו, מבלי להתייעץ איתו. הוא מאס בהיררכיה השולטת במועדון. אין לו מה לחפש כאן לטווח ארוך", צוטט גורם בכיר בקבוצה על-ידי הצהובון.

אברמוביץ' הפך לבדו את צ'לסי לאחת מהקבוצות הטובות ביותר באנגליה ובעולם כולו, אחרי עשרות שנים של בינוניות. השאלה היא מה יהיה דומיננטי יותר בעונת 2010/11 - הדבש של אברמוביץ' או העוקץ שלו?