בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי הוקם בתחילת שנות ה-50 כבית תרבות לנוער בידי אברהם ונעימה קליר, לזכר בנם צבי שנהרג בקרב על אשדוד במלחמת העצמאות, והפך רשמית לבית הספר לאמנויות הבמה בשנת 61'. את המוסד ניהלו במהלך השנים ד"ר חיים גמזו, אברהם איסאו, בועז עברון, יורם קניוק, מיטל רוטנברג ודוד ברגמן אך יותר מכל הוא מזוהה עם גרי בילו, שאחז במושכות משנת 1981 ועד 2009 (פרט לשנת 1994 שבמהלכה ניהל אמנותית את התיאטרון הלאומי הבימה, ואת מקומו מילאה אתי רזניק). כיום מנהל את בית צבי הבמאי מיכה לבינסון, המתמודד בין השאר עם שיקום מעמד בית הספר בעקבות טענות מתרבות על פגיעה באפקטיביות של תוכנית הלימודים עקב חוסר סינון וריבוי תלמידים בכיתות, וכן עם הגרעון הכלכלי הכבד שאליו נקלע המוסד בשנים האחרונות לכהונתו של בילו.
"בשוק הבידור והתרבות הישראלי פעילים כיום כ-600 שחקנים, במאים ויוצרים בוגרי בית צבי. למיטב ידיעתי זה נתון חסר תקדים", טען לבינסון במסיבת עיתונאים שהתקיימה בסוף השבוע שעבר לציון פתיחת אירועי שנת היובל לבית הספר הוותיק למשחק.
תיאטרון הספרייה, הפועל במסגרת בית צבי והפקותיו נחשבות חלק בלתי נפרד מההכשרה המקצועית של תלמידיו, מריץ בימים אלה גרסה חדשה ועטורת שבחים שביים לבינסון למחזמר "סיפור הפרברים". במלאת יובל לפעילותו סיננו מתוך מאות בוגרי בית צבי את עשרים הבולטים, הפעילים והמצליחים ביותר. יסלחו לנו אלו שלא נכנסו לרשימה ושמלאכתם המבורכת עדיין בשיאה דוגמת שלום חנוך, שרה פון שוורצה, שלומי קוריאט, לירז צ'רכי, הילה זיתון, מנחם זילברמן, דב רייזר, רפי תבור מיכל בת-אדם, אריה צ'רנר, יוסף אבו ורדה, עידית טפרסון, אלונה קמחי, צופית גרנט, רמה מסינגר, אודיה קורן, שרית וינו-אלעד, נירו לוי, נתן רביץ, גיא לואל, אלון דהן, יובל סמו, דוד קיגלר, יוסי מרשק, עידו רוזנברג, יונית טובי, עדי כהן והרשימה עוד ארוכה. כולם טובים, נבונים ויודעים את התורה ולכולם מגיע אבל קצרה היריעה.
מקום
זאב רווח
מגיע לו כי: כבר 50 שנה הוא חלק בלתי נפרד משורשי התרבות הישראלית, בין אם יבחר במחזה אנין בתיאטרון רפרטוארי, ימשוך מאות אלפים לקולנוע בתפקיד קומי-עממי ב"סרט בורקס", או יוביל סדרת טלוויזיה לשיאי רייטינג.
בגיל 70 רווח הוא ללא ספק השחקן האהוב במדינה.
מצפים ממנו: "חגיגה בסנוקר 2".
מקום
יוסי פולק
מגיע לו כי: כשחקן או כבמאי, כאשר הוא נרתם לפרויקט אין סיכוי שהתוצאה תהיה לא ראויה. אייקון שרק משתבח עם השנים, ומהבודדים המשלבים איכות בהצלחות מסחריות. גם כשהסכים לחזור לטלוויזיה, ב"נבלות", התוצאה הייתה שילוב מנצח של רייטינג ומחמאות מקיר לקיר.
מצפים ממנו: שיפסיק לדבר על פרישה קרובה.
מקום
ספי ריבלין
מגיע לו כי: הוא מאחרוני הטייקונים האמיתיים של עולם הבידור, ודורות שלמים גדלו על "ניקוי ראש", "רגע עם דודלי" ו"הבית של פיסטוק" בהשתתפותו. בתיאטרון התגלה כגאון קומי, שהביא לבמה בעשרות הצגות אנרגיות מטורפות שאפילו מחלת הסרטן שבה נאבק שנים לא הצליחה לכבות.
מצפים ממנו: שיבריא.
מקום
גיל פרנק
מגיע לו כי: אם היה לו ערב פנוי בחמש השנים האחרונות הוא לא זוכר את זה. מדלג מלהיט למשנהו, וגם כשהוא מלוהק למחזה כושל אף אחד לא רואה בו האחראי. מצטלם בשרשרת גם לטלנובלות וסדרות טלוויזיה ומביא לכל פרויקט אנרגיות פראיות שרק משתבחות עם השנים.
מצפים ממנו: פחות "גפן בלאדי", יותר "הבדלה".
מקום
איתי טיראן
מגיע לו כי: ילד פלא שבגיל 30 תו איכות כבר צמוד לכל פרויקט בימתי בהשתתפותו. כבר הפסיק לספור את הפרסים שבהם זכה מאז הצטרף לתיאטרון הקאמרי, ולמרות שהשתתף בכמה סרטי קולנוע הוא עדיין בשיאו על הבמה. ועוד לא דיברנו על יכולותיו כזמר, פסנתרן, מלחין ולאחרונה גם כבמאי ("וויצק").
מצפים ממנו: להופיע באריאל.
מקום
ענת וקסמן
מגיע לה כי: היא אולי שחקנית התיאטרון העסוקה במדינה, וכל הצגה בכיכובה הפכה לשלאגר אדיר. עדיין מוצאת זמן להצטלם כבר תשע עונות לסדרה "החיים זה לא הכול" ולסרטי קולנוע. עדיין לא ברור אם היא הקומיקאית הכי דרמטית או השחקנית הדרמטית הכי מצחיקה.
מצפים ממנה: לעוד פרסומות עם השף ארז קומרובסקי.
מקום
מיה דגן
מגיע לה כי: לקח לה שנים לפרוץ, אך מאז הסדרה "השיר שלנו" ותפקיד ולמה קלי במחזמר "שיקגו" אי אפשר להימלט ממנה על הבמה, המסך הקטן או המסך הגדול. בנוסף, ברגע שבו ההומור שלה התחיל להעיק היא השכילה לשדרג למפגני יכולות דרמטיות מרשימות.
מצפים ממנה: להוריד הילוך, שיצפו.
מקום
שמואל וילוז'ני
מגיע לו כי: הוא נחשב לאבי הסטנד-אפ בארץ ומייסד מועדון הקומדי קלאב המקורי, אך מעל הכול שחקן וירטואוז המצליח להוביל באותה מידה של כישרון קומדיות קורעות מצחוק ודרמות צובטות לב, וגם על המסך הקטן הוא לא יוצא פראייר.
מצפים ממנו: שיצחיק עוד ועוד.
מקום
יעקב כהן
מגיע לו כי: הוא מספק לתיאטרון הלאומי הבימה שלאגרים בשרשרת כבר 15 שנים, מופעי הסטנד אפ שלו ממלאים אולמות, הוא משתתף בהצגות מוזיקליות wלילדים בחנוכה ויכולותיו הקומיות והדרמטיות שוות באיכותן. וכל זה עם שם של פקיד במס הכנסה.
מצפים ממנו: לעוד 13 שנים ב"בוסתן ספרדי".
מקום
ליאור אשכנזי
מגיע לו כי: הוא צבר הספק אדיר בפחות מ-20 שנות פעילות, ועצם אזכור שמו בהפקה חדשה מבטיח עניין תקשורתי מסיבי.
אשכנזי עדיין מוצא זמן להצטלם לסדרה או לסרט חדשים בכל רגע שבו הוא לא על הבמה ואיכשהו הכול יוצא טוב.
מצפים ממנו: להגיד "לא" מידי פעם.
מקום
ריטה
מגיע לה כי: היא היוצאת מהכלל שאינה מעידה על הכלל.
ריטה ממעטת להופיע כשחקנית, אך אין ספק שניצלה היטב את לימודיה לשכלול היכולות כזמרת-מבצעת דרמטית גדולה מהחיים.
והשאר היסטוריה.
מצפים ממנה: לעוד תפקיד נטול שירה בתיאטרון.
מקום
דב נבון
מגיע לו כי: הוא מרבה לגלם את הלא יוצלח, ועושה זאת בהצלחה מרובה, אבל היה מספיק חכם לעזוב את פצצת הרייטינג "ארץ נהדרת" בשיא לפני שנמאס.
מה שמעיד על חושיו הבריאים של אחד הקומיקאים הכי מצחיקים בארץ.
מצפים ממנו: שיעבוד שוב עם רמי הויברגר.
מקום
יוסף שילוח
מגיע לו כי: הוא רשם לזכותו תפקידים בלתי נשכחים ברוב סרטי הפולחן של הקולנוע הישראלי בראשם "חגיגה בסנוקר", "ספיחס" ו"אלכס חולה אהבה", וגם תפקידים דרמטיים משובחים ב"כיכר החלומות" ו"לילסדה". הוא גם בוגר המחזור הראשון של בית צבי. ריספקט.
מצפים ממנו: לשכוח את חרפת "ימים של אהבה".
מקום
אלון אופיר
מגיע לו כי: הוא מולטי טאלנט אמיתי.
אופיר מופיע בהצלחה כמעט בכל התיאטראות הרפרטואריים בארץ, ואשף בבימוי מחזות המבוססים על דיאלוגים קצביים ועל שורות מחץ כמו "מר גרין", "ריקוד בשלושה שיעורים" ו"החולה ההודי".
מצפים ממנו: לסולחה עם ציפי פינס.
מקום
אולה שור סלקטר
מגיע לה כי: מאז המחזה "מעיין הכבשים" היא נחשבת חוד חנית בדור צעיר של שחקניות תיאטרון עם מוסר עבודה של פעם. כל תפקיד הנופל לידיה זוכה לביצוע מושלם, והיא גם התברכה באחד הקולות המדהימים של העשור האחרון.
מצפים ממנה: לשחק יותר מול מצלמה, מגיע לכולם ליהנות.
מקום
שרון אלכסנדר
מגיע לו כי: מאז הפך כוכב בסרט "אחד משלנו" של האחים ברבש, אלכסנדר עובד מסביב לשעון, ולמרות שהוא מזוהה בשנים האחרונות עם טלנובלות ("מיכאלה", "טלנובלה בע"מ", "בובות", "האלופה 2") הוא כובש לבבות גם בכמה מהפקות התיאטרון המצליחות שהועלו בארץ בשנים האחרונות.
מצפים ממנו: שיישן מדי פעם.
מקום
מיכל ינאי
מגיע לה כי: לפני שהפכה לאם, ינאי הייתה אחת מפועלות הייצור העסוקות במדינה, הן כמלכת ערוץ הילדים והן בנוכחות האינטנסיבית בתיאטרון רפרטוארי ועל המסך, עד שגם הציניקנים הפנימו שהיא שחקנית דרמטית מוכשרת.
מצפים ממנה: שלא תנחה שעשועונים.
מקום
יורם חטב
מגיע לו כי: כי לא היה תפקיד על הבמה ועל המסך שאותו לא ביצע בשלמות כובשת. בנוסף, טרם קם לו מתחרה בניהול מאבקים לשמירת זכויות האמנים ונגד קיצוצי תקציב התרבות שאותם הוביל בתקופה בה כיהן כיו"ר איגוד שחקני המסך.
מצפים ממנו: שיילך לפוליטיקה.
מקום
דפנה רכטר
מגיע לה כי: לא קל להיות הבת של חנה מרון והאחות של יוני רכטר אבל היא הצטיינה בכל פרויקט שלקחה על עצמה, הן על הבמה והן על המסך.
למרות שהחליטה לפרוש מפעילות אמנותית לפני שלוש שנים, אנחנו עדיין מקווים לטוב.
מצפים ממנה: שתחזור, ומהר.
מקום
ליליאן ברטו
מגיע לה כי: עבדה ללא הפסקה מאז סיום לימודיה אבל רק לפני חמש שנים השתחררה מצילו הכבד של בעלה המחזאי המיתולוגי חנוך לוין ז"ל בזכות תפקיד מדהים במחזה "העז, או מי זאת סילביה", וכיום נחשבת לשחקנית דרמטית משכמה ומעלה המובילה שלאגרים בבטחה.
מצפים ממנה: שתמשיך
בדרך זו.
כתבות
ני"ע
