הסיכוי לערעור בתיק הנגבי הולך וקטן

החלטת בכירי התביעה לא לחתום בעצמם על הערעור בתיק מציבה אותה בעמדה בעייתית

חוק סדר הדין הפלילי מאפשר הגשת ערעור על פסק דין של בית משפט בתוך 45 יום מסיום המשפט. במקרה של השר לשעבר צחי הנגבי, המשפט בבית משפט השלום הסתיים ב-9 בנובמבר, מועד מתן גזר הדין.

הפרקליטות הודיעה כבר במועד הטיעונים לעונש כי תערער על הכרעת הדין, ובפרט על ביטול האישומים נגד הנגבי בנושא המינויים הפוליטיים עצמם מטעמים של הגנה מן הצדק.

עם זאת, היום (ה') תם חלון 45 הימים, והפרקליטות לא הספיקה להגיש את הודעת הערעור, בשל התמשכות שביתת פרקליטי המדינה.

החלטת בכירי התביעה לא לחתום בעצמם על הודעת הערעור, ואפילו לא "לשבור שביתה" באופן חלקי באמצעות הגשת בקשה להארכת מועד ביום האחרון, מציבה אותה בעמדה בעייתית.

לפי הודעת התביעה לסנגורי הנגבי מהיום, הפרקליטות תפנה למחוזי עם תום השביתה ותבקש בדיעבד לאפשר הארכת מועד להגשת הערעור.

כדי שבית המשפט יקבל בקשה להארכת מועד, ובוודאי כזו המוגשת בדיעבד, יש צורך בטעמים מיוחדים. האם השביתה היא טעם מיוחד שכזה? ספק רב.

צעד בלתי הפיך

אלא שהבעיה מצד התביעה לא נגמרת כאן. לפי גזר הדין והקלון שהוטל על הנגבי, הושעתה חברותו בכנסת ביום מתן גזר הדין, והוא אמור להתפטר מתפקידו ברגע שפסק הדין הופך להיות סופי.

אין פלא שהסנגורים הודיעו היום לפרקליטות כי בהתאם לחוק יסוד: הכנסת, בחצות הלילה תפקע חברותו של הנגבי בכנסת. משמעות הדבר שהוא יהפוך לחבר כנסת לשעבר, ובשבוע הבא יושבע חבר כנסת חדש במקומו, שאף עשוי להגיש הצעות חוק, הצעות לסדר ולהירשם בדברי ימי הכנסת.

למהלך הזה קוראים בפשטות צעד בלתי הפיך. את הרך הזה שייוולד לא ניתן יהיה להחזיר בחזרה לבטן אמו.

בעוד כמה שבועות, כשהפרקליטות תבקש לשכנע את המחוזי להעניק בדיעבד בקשה להארכת מועד, יטען הנגבי בבית המשפט כי עם סיום 45 הימים, פסק הדין הפך חלוט - והוא פעל לפיו והתפטר מהכנסת. זאת, מאחר שלא ניצל את השביתה כדי "להגיש ערעור באופן חד-צדדי", כמה הוגן מצידו. את ההתפטרות הזו בית המשפט איננו מוסמך לבטל, וכך ייצא שהנגבי גם אכל את הדג המסריח וגם גורש מבית המחוקקים.

פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אלי אברבנאל, ישיב בערך כך: להנגבי וסנגוריו היתה אפשרות למנוע את הפיכת פסק הדין לחלוט, אם רק היו מגישים לבית המשפט את הערעור מטעמם, או לפחות מודיעים לבית המשפט על כוונתם לעשות כן. משיקוליהם, הם בחרו שלא לעשות זאת, ותרמו לכך שפסק הדין הפך לחלוט.

אבל גם בפרקליטות יודעים כי זו טענה גבולית במקרה הטוב, וסיכויי הבקשה להאריך מועד בדיעבד בתיק הנגבי זהים לתיקים רבים אחרים, שמועד הערעור בעניינם חלף בשביתה.

אין לדעת. אם בתי המשפט יאפשרו זאת בתיקי אלימות, מין ופדופיליה - הם עשויים לאפשר זאת גם בתיק הנגבי.