באפריל 2010 אישר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין את יוזמת "הוועדה לקידום עורכת הדין" בלשכה, לקדם הצהרת כוונות לחתירה לשוויון הזדמנויות בעבודהלעורכות דין על בסיס מגדר והורות.
לדברי עו"ד נעמי לנדאו, יו"ר הוועדה, "מטרת הצהרת הכוונות היא לקדם משרדי עורכי דין כמקומות עבודה ידידותיים למשפחה, והתכלית המרכזית שלה היא למנוע אפליה של עורכות דין, על בסיס מגדר והורות בכל הנוגע לתחום העבודה".
במרוצת הזמן הצטרפו משרדים רבים ליוזמה וחתמו על ההצהרה. כעת בונה הוועדה, בצוותא עם המחלקה לסוציולוגיה ומגדר באוניברסיטת חיפה, שאלון מעקב אחרי משרדי עורכי הדין, במטרה ליצור תו תקן מיוחד שיוענק למשרדים שמתחייבים לקדם את השוויון בין המינים במשרד.
אחד המשרדים שכבר מיישם את נושא השוויון בתעסוקה בין המינים הוא משרד עורכי הדין גדעון פישר, שצירף באחרונה 3 עורכות דין חדשות למשרד. עו"ד ענבל לבנה (28) הגיעה ממשרד איבצן-נצר וולצקי; עו"ד יפעת אילוק (28) הגיעה ממשרד מ.פירון, ועו"ד מיכל דמסקי (26) הגיעה לאחר התמחות במשרד ברץ הורן. שלושתן נקלטו במחלקת הליטיגציה האזרחית-מסחרית.
חצי גברים, חצי נשים
עם צירוף עורכות הדין החדשות, שגויסו בשל צורך בכוח-אדם נוסף בעקבות מכרזים גדולים שהמשרד זכה בהם - בהם מכרז גדול של משרד האוצר, להענקת שירותים של בדיקת מכרזים; תיקים של רשות שדות התעופה; גיוס לקוחות בינלאומיים חדשים - מונה המשרד 25 עורכי דין ו-4 מתמחות.
לדברי השותפה-המנהלת, עו"ד נעמה זר-כבוד, חצי מעורכי הדין במשרד הם נשים, ולמשרד חשוב מאוד להעסיק אותן. "לא בגלל שאנחנו 'אנטי' גברים, אלא כי אנחנו מעריכים את הכוח הנשי".
זר-כבוד ציינה כי לנשים יש נאמנות מאוד חזקה למקום העבודה, והן פחות נוטות להסתכל הצדה ולחשוב ש"הדשא של השכן ירוק יותר". לדבריה, "במקומות לא מבוטלים הנמצאים בהליך גיוס ומקבלים קורות-חיים שרשום עליהם 'נשואה', האחראי על הגיוס זורק לפח את מסמך קורות-החיים בשל כך.
"במשרדנו זה לא כך. אנחנו נותנים שוויון הזדמנויות ומזמנים לראיון, שכן בהנחה שמדובר בעורכת דין מקצועית ומצטיינת, גם אם היא אימא, היא תעבוד ביעילות מופלאה. נשים ידועות ביכולת שלהן לבצע מספר דברים במקביל, להיות יעילות וחדות, מנהלות משא-ומתן תוך חושים מחודדים ואינטואיציות, שלא תמיד יש לגברים".
עו"ד זר-כבוד עצמה מגדלת 4 ילדים קטנים, בגילאים בין 3 ל-11, לצד ניהול הקריירה במשרד. "יש ימים שאני יוצאת ב-16:00 מהמשרד, אבל אני אף פעם לא מכבה את המחשב וכל הזמן נמצאת 'און-ליין', וכך מצליחה להיות בבית ולדאוג למשפחה, וגם לתת מענה ללקוחות. זה גם מה שאנחנו דורשים מעורכות דין אחרות שמועסקות אצלנו".
כדוגמה לעבודה המאומצת של עורכות הדין מספרת זר-כבוד כי בצוותא עם עו"ד שלומית משה, אף היא אם ל-4, היא עובדת באחרונה על אחד התיקים הגדולים במשרד, שבו הוא מייצג את רשות שדות התעופה בנוגע לסכסוך על מקרקעין עם גורם מסחרי, הכולל גופים גדולים לרבות מינהל מקרקעי ישראל.
"אנחנו נותנות מענה בכל שעות היממה, גם אם אנחנו נמצאות בבית עם הילדים, ולעולם לא ניתן ללקוח להרגיש שבגלל שאנחנו אימהות, לא נהיה זמינות עבורו כל העת".
- מה הם בכל זאת הקשיים שיש לאימא ל-4 שהיא שותפה במשרד עורכי דין?
זר-כבוד: "בוער בעצמותיי להמשיך להתפתח במקצוע, ואני מאמינה שגם לילדים שלי יהיה טוב שאני אהיה מאושרת, אבל ברור שביום-יום יש לזה מחיר. ילדים זקוקים לתשומת-לב, ויש מחיר מסוים שהם משלמים. הבן שלי כועס עליי לפעמים שאני קוראת מיילים בזמן שהוא עושה שיעורי-בית".
לסיום, זר-כבוד מציינת כי מעבר לשמחה שבהצטרפות עורכות הדין החדשות, חוגגים השבוע במשרד שנתיים להצטרפותו של ד"ר אליהו וינוגרד, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, כמנהל המקצועי של המשרד.
"מאז שד"ר וינוגרד הגיע אלינו, כל כתב בית דין לפני שהוא מוגש לבית משפט עובר דרכו, וכך אנחנו מקבלים את ההיבט שבו רואה שופט לשעבר מסמכים משפטיים, והוא מביא ערך מוסף עליון אדיר למשרד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
