לפטר? יקר לנו

המאמנים נהנים העונה מהחשש של בעלים לשלם סכומי עתק עבור פיצויי פיטורים, ורק 15 מנג'רים פוטרו העונה ב-4 הליגות הגדולות, לעומת 23 בתקופה המקבילה בעונה הקודמת

לירוי רוסיניו הוא לא בדיוק שם מוכר לחובב הכדורגל הממוצע. החלוץ, ששיחק בקבוצות כמו ווסטהאם, פולהאם וק.פ.ר, אבל לא הותיר רושם משמעותי באף אחת מהן, הפך אחרי הפרישה שלו למנג'ר. גם קריירת האימון של רוסיניו לא ממש המריאה, אבל לפני כמה שנים האיש האלמוני הזה בכל זאת הצליח להיכנס להיסטוריה של הכדורגל - בתור המאמן שהחזיק הכי מעט זמן בתפקיד שלו. 10 דקות לקח לטורקווי יונייטד, קבוצה קטנטנה מהליגות הנמוכות באנגליה, למנות רשמית את רוסיניו ואז לפטר אותו. הסיבה: במהלך 600 השניות האלו, נסגרה עסקה שהביאה רוכש חדש לטורקווי, שמיד הטיל וטו על המהלך.

הסיפור הזה מדגים את המציאות הלא נעימה של ג'וב המנג'ר בכדורגל. מצד אחד - בדרך כלל משלמים למאמנים ביד רחבה. מנג'רים מהטופ-העולמי הופכים לאנשים מאוד עשירים. ז'וזה מוריניו יושב בריאל מדריד על חוזה שיבטיח לו כ-56 מיליון אירו נטו בארבע השנים הקרובות לפני בונוסים.

מהצד השני של המשוואה, מדובר על עבודה שוחקת מבחינה מנטאלית. ברוב המקרים, התקשורת מתעללת במאמנים. בדיוק מהסיבה הזאת מכנים באנגליה את משרת המנג'ר הלאומי כ"עבודה הכי גרועה עלי-אדמות". אבל הדבר הכי גרוע עבור מאמן: הג'וב שלך יציב כמו טיטאניק אחרי שהיא מתנגשת בקרחון.

***

בבדיקה שערך בחודש שעבר המגזין "פור-פור-טו", נמצא כי רק 20% מהמאמנים ב"פוטבול ליג" (הליגות 2-4 בחשיבותן באנגליה) ב-10 השנים האחרונות הצליחו לשרוד יותר משנתיים רצופות בתפקיד שלהם.

הכיסאות המוזיקליים מאפיינים את מאמני הכדורגל בכל הליגות ובכל הרמות. בואו נסתכל למשל על מה שקרה בעונה הקודמת בארבע הליגות הבכירות באירופה (בונדסליגה, סרייה A, פרמיירליג והליגה הספרדית): לא פחות מ-40 מאמנים שונים עזבו את תפקידם במהלך העונה. השיאנית היתה איטליה, עם 12 קבוצות שהחליפו יחד 16 מאמנים. באנגליה המצב היה הכי נורמלי עבור המאמנים (רק 5 הוחלפו).

פיטורי מאמנים בכדורגל האירופי
 פיטורי מאמנים בכדורגל האירופי

אבל יש למנג'רים בכל זאת סיבה לחייך. בעונה הנוכחית הגענו כבר לפגרת החורף - ורק 15 מאמנים בארבע הליגות הגדולות ביבשת פוטרו או התפטרו. כהשוואה, עד ה-29 בדצמבר 2009, מספר המאמנים שאמרו שלום לקבוצות שלהם בליגות הנ"ל עמד על 23.

הסיבה העיקרית להאטה המשמעותית בקצב הפיטורים היא שיקולים כלכליים. רפא בניטז, שפוטר בסוף השבוע, יקבל מאינטר סכומי עתק שינועו סביב ה-7 מיליון אירו כפיצויים. במובן הזה, תעשיית הכדורגל שונה מאד מכל מקום עבודה אחר: משפטית, כשמאמן חותם בקבוצה, ולא משנה לכמה שנים, הוא מבטיח לעצמו את כל הכספים שכתובים בחוזה, עד השקל או האירו האחרונים. במקרה של פיטורים, יש לבעלי הבית שתי ברירות: או לפתוח את פנקס הצ'קים, או להגיע להסדר כלשהו עם המאמן המפוטר. רומן אברמוביץ' בזבז בשנים האחרונות 35.6 מיליון ליש"ט על פיצויים למנג'רים שפיטר מצ'לסי (סקולארי, גרנט, מוריניו) ולצוותים שלהם. הסכום הזה עשוי לתפוח בקרוב לאור מה שקורה עם קרלו אנצ'לוטי. אפשר להניח שלסכום הזה שנזרק לפח יש משמעות בהחלטה של אברמוביץ' להקטין גם את ההוצאות שלו על רכש.

דוגמה לחוסר רצון לפטר גם במקרה של חוסר הצלחה על המגרש אפשר לראות העונה בפרמיירליג: למרות החשש מירידת ליגה, 5 הקבוצות שמדורגות במקומות האחרונים לא פיטרו מאמנים, כולל גרנט שמחזיק מעמד בווסטהאם למרות תוצאות עגומות.

ויש גם דוגמא מהארץ: דרור קשטן הוא לא ממש סיפור הצלחה בבני יהודה, אבל חזי מגן לא ימהר לפטר מאמן ששכרו החודשי עומד על כ-80 אלף שקל ברוטו.

הפיצויים למאמן המפוטר הם כמובן רק קצה המזלג. הרי צריך להעסיק מאמן חדש, בדרך כלל במשכורת לא פחות גבוהה מזאת של המאמן הקודם. עוד משקולת על הפיי-רול.

אבל גם בשנים קודמות היו פיצויים שצריך לשלם, ובכל זאת מאמנים עפו אחד אחרי השני. אז מה השתנה בעונה הנוכחית? מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, יכול לספק את התשובה לזה: "כל הקבוצות באירופה מבינות שנגמרו הימים הפרועים של פעם. הכדורגל חייב להתחיל להתאזן כלכלית", הוא אמר לא מזמן. אותו פלאטיני, כמובן, העביר השנה את חוקי הפייננשל פייר-פליי, שיחייבו קבוצות לחיות לפי רמת ההכנסות שלהן.

את ההשפעות של הרגולציות האלו אנחנו נוכל להרגיש כבר בחודש הבא, בשוק העברות השחקנים החורפי, שם לפי כל התחזיות צפויה ירידה משמעותית בהוצאות של הקבוצות. גם למאמנים זה כמובן מתאים. פתאום הקבוצות יותר זהירות וחושבות פעמיים לפני שהן עורפות את הראשים שלהם.

רפא בניטז / צילום: רויטרס
 רפא בניטז / צילום: רויטרס

בניטז. על דמי הפיצויים שלו אף אחד לא התקמצן (צילום: רויטרס)

***

מעבר לעניין הכספי, אולי הבעלים הפנימו שחילופי מאמנים הם לא מה שיגרום לקבוצה לנוע מעלה בטבלה. מחקרים בתחום הזה לא חסרים - מלבד תקופת התלהבות קצרה מאוד, ברוב המקרים מבחינה סטטיסטית אין בדרך כלל משמעות לחילופים בצוות האימון.

איפה אצלנו עומדים בסיטואציה הזאת? רק שלוש קבוצות החליפו מאמנים העונה - הפועל פ"ת, בני סכנין והפועל ר"ג. במקרה או שלא במקרה, גם אחרי החילופים הקבוצות האלו לא הראו סימני חיים ומאיישות את 3 מתוך 4 המקומות האחרונים בטבלה.