ניצחון לשופטים: שכרם לא יוצמד למדד המחירים לצרכן

ניצחון לשופטים בוועדת הכספים: מנגנון עדכון השכר של השופטים לא ישתנה ולא יוצמד למדד המחירים לצרכן, במקום לשכר הממוצע במשק כפי שהוא היום - כך התברר היום (ב') בדיון שהתקיים בנושא בוועדת הכספים בכנסת.

בדיון השתתפו גם מנהל בתי המשפט, משה גל, יו"ר נציגות השופטים, ורדה אלשיך, והשופטת ורדה וירט-ליבנה מבית הדין הארצי לעבודה, ובעקבותיו הודיע יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), כי לא יקיים הצבעה על ההצעה לשנות את מנגנון ההצמדה של השופטים.

מהנהלת בתי המשפט נמסר כי נוכח העמדה שהוצגה בדיון, ולפיה הצמדת שכרם של נושאי משרה שיפוטית למדד תהווה פגיעה בשכרם, אמרו מספר חברי כנסת כי אין לתת לכך יד.

מנהל בתי המשפט התבקש להכין בתוך חודש ימים מסמך המפרט את תוספות השכר והתנאים הנלווים שמקבלים השופטים מכוח החלטות שונות. זאת, בשל רצונה של ועדת הכספים ליצור אחידות בין בעלי תפקידים בכירים שונים, ולאחר שהתברר כי בניגוד לאחרים, השופטים אינם מקבלים תוספות ביגוד וספרות.

לפני חודשיים נחשף ב"גלובס" כי חוות-דעת כלכלית שהוכנה בהנהלת בתי המשפט, הקובעת כי שכרם של שופטי השלום נשחק ב-42% ביחס לשכר חברי הכנסת, שאליו הוא אמור להיות מוצמד, משנת 1993 ועד 2010.

לפי חוות-הדעת, בעוד שבשנת 1993 היה שכרם של חברי הכנסת ושופטי השלום כמעט זהה (8,228 שקל לחברי הכנסת לעומת 8.252 שקל לשופטים) - הרי שבמהלך 17 השנים האחרונות חלה הרעה משמעותית בשכר השופטים לעומת חברי הכנסת: כיום עומד שכר חברי הכנסת על 29,851 שקל בחודש, לעומת 21,042 שקל בלבד לשופטי שלום.

בחוות-הדעת, שאותה חיבר קובי משמוש, מנהל תחום כלכלה וסטטיסטיקה בהנהלת בתי המשפט, נטען כי "הצמדת השכר למדד המחירים בלבד, משמעותה להביא את השכר הריאלי של השופט להיות קבוע לאורך זמן, וכפועל יוצא מזה למנוע צמיחה כלכלית, כלומר הניסיון של העובד, ההתמקצעות שלו וכו' אינם מוסיפים לשכרו, והוא נשאר תקוע באותה רמת שכר שבה החל את דרכו".