תורת המשחקים וקידוחי הגז

גם אם מקבלי ההחלטות הם רציונליים, הם ייאלצו לבסוף להתנהג באופן בלתי רציונלי

שעתיים לפני כניסת ששינסקי אל משרד האוצר לדווח את מסקנותיו, השמועה עשתה לה כנפיים: כן, תהיינה הקלות במיסוי. הפורומים של שוק ההון געשו. מבחינת המשקיעים האות, בעצם, ניתן. אפשר לחזור, לפחות באופן זמני, למניות הגז, לאחר שנפלו יום קודם בשיעורים חדים. והשאלה נשאלת היא האם טרנד הגז יככב גם ב-2011.

פרופ' ישראל אומן, זוכה פרס נובל בכלכלה, נחשב מומחה בתורת המשחקים. במאמריו הוא מנתח סיטואציות והתנהגויות לפי תורת המשחקים. בתאוריה זו קיים מודל המכונה: "התחשבות במשחקים חוזרים". משמעות המודל היא שאם מתחיל מו"מ בין יריבים, יש להתייחס לסיטואציה חד פעמית באופן שונה מאשר לסיטואציה החוזרת על עצמה מספר פעמים. שכן במשחק החוזר על עצמו לאורך זמן, נוצר איזון אסטרטגי הגורם באופן פרדוכסלי לשיתוף פעולה בין הצדדים היריבים.

שיתוף פעולה שכזה מתרחש כאשר הצדדים מבינים שהמשחק יחזור על עצמו פעמים רבות. לכן, עליהם לשקול מה תהיה השפעת מהלכים שיבוצעו בהווה על המשחקים בעתיד, כאשר הפחד מהפסד עתידי מהווה גורם מאזן.

פרדוקס הסחטן

השלב הנוכחי אליו נכנסה מערכת ששינסקי, הוא שלב המשחקים החוזרים. אחרי שמסקנות הוועדה התקבלו, ההחלטה צריכה לעבור את ועדת הכספים. מסביב מגזרים שלמים צריכים לגזור קופון: החרדים, משרד הביטחון ועוד בעלי עניין שלא יהססו לקדוח בקלחת ולהרוס הכל, אלא אם יובטח להם נתח מכובד מהכנסות ששינסקי.

בהתאם לקאדר הלוביסטים והיחצ"נים שמפעילות שותפויות הגז ובראשן תשובה, לא יהיה פשוט להעביר את הסיפור בוועדת הכספים. אם נשליך זאת על תורת המשחקים, שותפויות הגז נחשבות כוחניות יותר, למרות שלא בהכרח צודקות יותר.

מקרה זה מכונה בתורת המשחקים "פרדוקס הסחטן". הפרדוקס העולה ממנו שגם אם מקבלי ההחלטות באוצר עושים זאת משיקולים רציונאליים, הם יאלצו, בסופו של דבר, להתנהג באופן בלתי רציונאלי על מנת להפיק את המקסימום בעניין תמלוגי הגז.

לכאורה, נדמה ששותפויות הגז לא ירוויחו מספיק כסף לאחר המיסוי, הן משדרות אמינות ובעיקר מאיימות בבריחת משקיעים וסכנת הפסדים למדינה בכל הקשור לגז והופכות את הקערה על פיה.

מבחינת המשקיעים הקטנים, סביר להניח שהם כבר הבינו כי לשותפויות יש כוח, בעיקר על נציגי הממשלה. לכן הציפייה היא לפגיעה פחותה ואולי אף הצלחה בקיצוץ נוסף במיסוי שנקבע. לכן, מבחינת השוק והבורסה שבדרך כלל חוזה את העתיד, סביר להניח יחזור קצת ירוק ללחיים של מניות הגז. לפחות בטווח הקרוב.

כתוצאה מכך, מניות כמו ישראמקו, שסיימו את שנת 2010 בתשואה שלילית, יכולות להניב תשואות חיוביות בטווח הקרוב. מניות אחרות כמו רציו, גם כן עשויות להיות שוב אטרקטיביות.

מניות אחרות, כמו מודיעין והשותפות שלה, שברבעון האחרון ב-2010 היו בדשדוש עמוק, עדיין נמצאות בציפייה לפרסום ממצאי פענוח הסקרים. כך שגם בהן, סביר להניח, תירשם תשואה עודפת בעת הפרסום. בינתיים בעלי הזכויות ברשיונות "שרה" ו"מירה" הודיעו לבורסה, כי הגישו לממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, בתיאום עם הממונה ובאישורו, פרוספקט קידוח מקדמי בשטחי הרישיונות.

באשר לטרנד הגז בכללותו. נכון לעכשיו, ערפל חוסר הוודאות, התפוגג. עם זאת, נדמה שמשקיעים רבים, בעיקר אלו שפועלים בטווחים קצרים ובינוניים נוהרים דווקא אל מניות הביו-מד שבשנת 2010 לא נתנו עדנה למשקיעים.

מניות כמו כלל ביו, בריינסווי, אבוג'ן, קמהדע ועוד, החלו את שנת 2011 בכיוון חיובי עם עלייה במחזורים. דבר שמעיד אולי על המשך הכיוון לשנת 2011, ואם זה הטרנד הנוכחי מי אני שאתווכח.

לבלוג של ירון ייני:

http://yenni.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1-%D7%94%D7%A1%D7%97%D7%98%D7%9F

אין לראות בדברים ייעוץ או המלצה להשקעות בניירות כאלה או אחרות. הכותבת משקיעה פרטית אשר עשויה להחזיק בניירות עליהם כתב

צרו איתנו קשר *5988