קרן כמו בסין ובאבו דאבי

היוזמה עלתה בעקבות היכולת של המכשיר הזה להתמודד עם ההשלכות השליליות מגילוי גז

קרן הון ממשלתית או ליצוא הון ("Sovereign wealth fund") היא קרן בבעלות ממשלתית המשקיעה במוצרים פיננסים שונים כגון מניות, אג"ח ומט"ח. קרנות כאלה, מאופיינות באסטרטגיית השקעות גלובלית (מחוץ למדינה בעלת הקרן).

חשוב להבדיל בין קרן כזו לבין יתרות המט"ח של הבנק המרכזי, שכן הראשונה מיועדת להשיג תשואה סבירה לטווח הארוך לצורך השגתם של יעדים פיסקליים (הקטנת החוב, הפחתת מיסוי, גידול ההוצאה), והשני הוא כלי המיועד להשיג יעדים מוניטריים קצרי טווח, כגון נזילות ויציבות של שער חליפין.

היוזמה הזו הוצגה לראשונה בארץ בתחילת השנה על-ידי פרופ' נתן זוסמן ופרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. לפי המודל, הקרן הממשלתית תנפיק אג"ח שקלי לטווחים ארוכים לטובת קרנות הפנסיה המעוניינות להחזיק נכסים שקליים.

הקרן תשקיע את הכספים שתגייס בהנפקות השקליות בחו"ל, ובכך ייווצר תזרים הון לחו"ל כנגד עודפי היצוא. על מנת להשקיע בניירות ערך זרים, יהיה צורך ברכישה מסיבית של דולרים, כך שקרן כזו גם תתרום משמעותית לבלימת ההיחלשות של הדולר אל מול השקל.

עם זאת, היוזמה עלתה היום בעקבות היכולת של המכשיר הזה להתמודד עם ההשלכות השליליות מגילוי גז שצפויות להתרחש בישראל בטווח הבינוני, המוכרות בספרות הכלכלית בשם "המחלה ההולנדית". כלומר, עלייה בהכנסות המדינה מניצול משאב טבע שגורמת לתיסוף חד של המטבע המקומי, דבר שהופך את הסקטור היצרני לפחות תחרותי בהשוואה למדינות אחרות. הפתרון הנפוץ למניעת "המחלה ההולנדית" הוא הקמת קרן מסוג זה הרוכשת נכסים במט"ח.

המכשיר הזה מסוגל לפתור בעיה נוספת המאפיינת את הכלכלה הישראלית: היעדר פיזור של נכסי הפנסיה של אזרחי ישראל. משקל ניירות הערך הזרים בתיק הפנסיה של הישראלים, כ-12% בקרנות הכלליות וכ-6% בקרנות הוותיקות. שיעור הנחשב מהנמוכים ביותר בעולם המערבי במונחים מוחלטים, וגם לעומת מדינות עם מאפיינים דומים כגון בלגיה, אירלנד, הולנד, ספרד ופורטוגל, שם השיעורים נעים בין 20% ועד יותר מ-40%.

צרו איתנו קשר *5988