תביעה ב-137 מיליון שקל נגד עיריית ת"א בעניין מתחם רמז

69 הבעלים המקוריים של קרקעות מתחם רמז בת"א דורשים מעיריית ת"א תשלום על מכירת הקרקע לקנדה ישראל ואקרו נדל"ן, בטענה כי העסקה נעשתה שלא כדין‏

‏69 בעלי קרקעות במתחם רמז בתל-אביב ויורשיהם הגישו תביעה נגד עיריית תל-אביב בסך 137.4 מיליון שקל. בתביעה נטען כי עסקת מכירת המתחם בחודש מארס לקבוצת קנדה ישראל ואקרו נדל"ן לצורך הקמת מגדל מגורים של 108 דירות ב-30 קומות - נעשתה שלא כדין.

לטענת התובעים, המיוצגים בידי עו"ד משה קמר, הקרקע יועדה בתוכנית בניין עיר להפקעה לצורכי ציבור והועברו לבעלותה של עיריית תל-אביב למטרות אלה. לפי כתב התביעה, לאחרונה שינתה העירייה את ייעוד הקרקעות ומכרה אותן לצד שלישי (קנדה ישראל ואקרו נדל"ן) בסכום של יותר מ-300 מיליון שקל לצורך בניית מגדל מגורי יוקרה.

‏לטענת התובעים, העירייה היתה צריכה להחזיר את הקרקע לבעליה המקוריים או ליורשיהם ללא תשלום או להציע לבעלי הקרקע לרכוש אותה בתנאים הקבועים בחוק, אך משלא עשתה כן ומכרה את הקרקע לצד שלישי, התובעים טוענים כי יש להם זכות לקבל את חלקם היחסי מהתמורה שהעירייה קיבלה בעד הקרקע.

שניים מתוך 69 התובעים הם מהבעלים המקוריים של הקרקע, אותה העבירו לעירייה, ואילו היתר הם יורשיהם של חלק מהבעלים המקוריים, לטענת התביעה. התובעים טוענים כי הם זכאים לקבל את חלקם היחסי בתמורה שקיבלה העירייה בעד מכירת החלקה.

‏לפי הכתוב בתביעה, בשנת 1930, לאחר הליכי הסדר במקרקעין, נרשמו החלקות בשמם של הערבים, ובשנת 1939, כחלק מהליך "גאולת הקרקעות", רכשה קק"ל כשליש מהחלקות, ואילו שני שליש נמכרו לאגודת המעביר. חלק מהתובעים נמנו עם חברי אגודת המעביר, שבתחילת שנות ה-40 רכשו את עיקר זכויותיה של האגודה בחלקות האלה.

‏עיריית תל-אביב יזמה שתי תוכניות בניין עיר לצורך בנייה בצפון תל-אביב, ואלה אושרו בתחילת שנות ה-40. במסגרתן שונה ייעודה של חטיבת הקרקע לייעוד למגורים, והותוו הכבישים שמשמשים היום את צפון תל-אביב, כולל רחוב אבן גבירול, רחוב ויצמן ורחוב ז'בוטינסקי.

‏בעקבות אישור התוכניות התקיימו מגעים בין העירייה לבין אגודת המעביר לצורך חלוקת חטיבת הקרקע למגרשי בנייה הוצאת השטחים הציבוריים לעירייה, ובכלל השטח להקמת גימנסיה הרצליה ומוסך דן.

העירייה דרשה מהאגודה להקצות לה מתוך חטיבת הקרקע שבבעלות האגודה שטח בהיקף 27% מחטיבת הקרקע. הצדדים הגיעו לסיכום ב-1947 בדבר העברת שטח של כ-20 דונם למטרות דרכים, שטחים ציבוריים פתוחים ושטחים לבנייני ציבור.

‏העירייה בחנה בשנות ה-80 את האפשרות לשנות את הייעוד של חלק מהשטח שאותו קיבלה מייעוד ציבורי לייעוד לבנייה למגורים. לטענת התובעים, לאחר בדיקה שבוצעה על-ידי העירייה היא הגיעה למסקנה כי שינוי הייעוד יחייב אותה להחזיר אותו לבעליו המקוריים או לשלם להם פיצויים בעדו, ועל כן החליטה העירייה שלא לשנות את ייעוד השטח.

‏ב-2002 יזמו העירייה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תוכנית מגורים במרכז הקהילתי רמז-ארלוזורוב, כך שהייעוד של המגרש שמאחורי גימנסיה הרצליה השתנה למגרש מיוחד, שמיועד להקמת מגדל מגורים של 30 קומות שיכלול 108 יחידות דיור.

‏התובעים טוענים כי הם ומורישיהם העבירו את הקרקע לעירייה לצורכי ציבור, אבל זכותה של העירייה להחזיק בקרקע היתה מותנית בהמשך ייעוד הקרקע לצורכי ציבור. לכן, היות והעירייה שינתה את ייעודה למגורים, לא היתה לה הזכות למכור את הקרקע לגורם שלישי.

‏מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה: "התביעה טרם נתקבלה בעירייה. לכשתתקבל, הנושא יילמד, והעירייה תגיב בבית המשפט".