סוף לפרשת צחי הנגבי: נדחתה בקשת הפרקליטות לערער

נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד: "אין בקיומה של שביתת הפרקליטים כדי להצדיק את קבלת הבקשה להארכת מועד הגשת הערעור"

סוף לפרשת צחי הנגבי: בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (ה') בצהריים את בקשת פרקליטות המדינה לאפשר לה להגיש באיחור את הערעור על הכרעת הדין בעניינו של השר לשעבר צחי הנגבי.

לפני כשבועיים ביקשה פרקליטות מחוז ירושלים לאפשר לה להגיש באיחור של שבוע ימים את ערעור המדינה על הכרעת דינו של הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה. בעוד שהנגבי הורשע בעדות שקר, בוטלו האישומים המרכזיים נגדו מטעמים של הגנה מן הצדק - ועל כך ביקשה הפרקליטות לערער.

בכך נסתם הגולל על המשך ההליכים המשפטיים בפרשה - אלא אם תבקש הפרקליטות לערער על קביעת המחוזי לבית המשפט העליון.

המדינה לא הגישה את הערעור במועד בשל התמשכות שביתת הפרקליטים והחלטתם של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור שלא לעקוף את השובתים ולהגיש בעצמם את הודעת הערעור.

בבקשתה להארכת מועד טענה הפרקליטות כי "השביתה שאליה יצאו הפרקליטים היא מעשה שנעשה מחוץ לשליטתה של המדינה, בניגוד לדעתה וללא תיאום עמה", ולכן מדובר ב"נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין".

סנגוריו של הנגבי, עורכי הדין גרשון גונטובניק ועודד גזית, טענו מנגד כי בקשות להארכת מועד במשפט פלילי מתקבלות במקרים חריגים ביותר בלבד, וכי הנגבי שינה את מצבו לרעה בכך שהתפטר כליל מחברותו בכנסת, לאחר שהיה מושעה כל עוד פסק דינו של בית המשפט השלום לא היה חלוט.

נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, החליטה לדחות את בקשת המדינה, ולא לאפשר לה להגיש ערעור על פסק הדין.

"בנסיבות הנדונות", כתבה, "אין בקיומה של שביתת הפרקליטים כדי להוות סיבה הבאה בשערו של הפתח הצר ולהצדיק את קבלת הבקשה. ראשי המערכת לא נטלו חלק בשביתה. החלטתם לעסוק בפעולות ניהוליות בלבד ולהימנע מלהגיש את הערעור בזמן השביתה איננה יכולה להוות נימוק לקבלת הבקשה".

לדברי השופטת ארד, השביתה גם לא פרצה במפתיע, והמדינה לא נימקה מדוע לא הגישה את הערעור ביום שבין מתן גזר הדין לבין תחילת השביתה.

מבחינה מהותית, נשיאת בית המשפט המחוזי גם מפקפקת בחשיבות הגשת הערעור מבחינה עקרונית. זאת, לדבריה, מאחר שבפסק הדין התקבלה עמדת המדינה, ונקבע כי מינויים פוליטיים מהווים בנסיבות המתאימות עבירה של הפרת אמונים, וכי הנגבי עבר עבירה של הפרת אמונים. "בנסיבות אלה, אין בחשיבות הנושא כדי להוות סיבה יוצאת דופן המצדיקה את קבלת הבקשה להארכת מועד", ציינה.

סנגוריו של הנגבי מסרו בתגובה כי "אנחנו שמחים על ההחלטה שמותירה על כנה הכרעת דין מאוזנת. כפי שציין בית המשפט, מדובר בהליך ארוך ורב-היקף, שהתקבלה בו קביעה עקרונית בנושא המינויים הפוליטיים, וכיום, רצוי להקצות את משאבי הציבור לתיקים אחרים".

בחודש יולי האחרון הכריע הרכב השופטים בבית משפט השלום בירושלים, בראשות השופט יואל צור, את דינו של הנגבי. בעוד שהשופט צור זיכה את הנגבי מהעבירות המיוחסות לו, נחלקו שני השופטים האחרים בדעותיהם. השופט עודד שחם ביקש להרשיע את הנגבי בעבירת הפרת אמונים בגין המינויים הפוליטיים, ואולם השופט אריה רומנוב קבע כי אף שהנגבי עבר את העבירה המיוחסת לו, יש לבטל את האישומים נגדו בשל הגנה מן הצדק.

כתוצאה מכך הורשע הנגבי רק בעבירת עדות שקר. בחודש נובמבר קבע בית המשפט כי בעבירה שהנגבי עבר יש קלון, ואולם גזר עליו רק קנס של 10,000 שקל, וכתוצאה מכך נקבע כי הנגבי לא יוכל להמשיך לכהן כחבר בכנסת הנוכחית, אך יוכל להתמודד כבר בבחירות לכנסת הבאה. (ע"פ 52987-12-10).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988