פישר מכשיר את הקרקע להטלת "מס ספקולנטים" במט"ח: הוציא צו דיווח למשקיעים הזרים בשוק

כמעט 3 שנים לאחר שהחל לרכוש דולרים, בנק ישראל דורש כעת לחשוף במהירות פרטים מלאים על זהות המשקיעים הזרים בנגזרי מק"מ ומט"ח ■ בכך מכשיר בנק ישראל את הקרקע לבטל את הטבת המס על המק"מ שניתנה לפני שנים לזרים ■ הדולר מתחזק ל-3.54 שקלים

כמעט 3 שנים לאחר שהחל להתערב בשוק המט"ח ולרכוש דולרים על מנת למנוע או למתן את ייסוף השקל, בנק ישראל מוציא היום (ד') צו חובת דיווח המכוון בעיקר למשקיעים זרים (אך גם לישראלים), אשר יחייב כל משקיע שמבצע עסקה בנגזרים בשוק המט"ח והמק"מ בהיקף של 10 מיליון דולר ומעלה ביום אחד - לחשוף פרטים מלאים על זהותו ועל העסקה.

"חובת הדיווח תחול לגבי פרטי העסקאות שביצעו ולגבי החזקותיהם בנכסים אלה", נכתב בהודעת בנק ישראל, שהופצה היום לבנקים ולמוסדות הפיננסיים האחרים הפועלים בשוק המט"ח. "כמו כן, תחול חובת דיווח על תושבי חוץ שביצעו עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד. תושבי חוץ אלה יידרשו לדווח על פרטי העסקאות שביצעו ועל החזקותיהם בנכסים אלה".

להורדת הצו המלא של בנק ישראל - לחצו כאן!

בחודשים האחרונים חלה עלייה ניכרת בנפח העסקאות בנגזרות מק"מ ומט"ח, בשל העלאות הריבית בישראל שיצרו פער ריביות של כ-2% מול ארה"ב. במילים אחרות, משקיעים זרים מנצלים את הריבית הגבוהה יחסית בישראל ומזרימים הון ספקולטיבי הנועד למטרות רווח מפער הריביות. התוצאה: השקל מתחזק, מה שפוגע בייצוא ובתעשייה הישראלית. תופעת "הכסף החם" הזורם למשקים בעלי ריבית גבוהה יותר אינה ייחודית לישראל, וסובלות ממנה מדינות נוספות, בעיקר שווקים מתעוררים במזרח אסיה, ברזיל ועוד.

בנק ישראל רכש מחודש מארס 2008 סכום של כמעט 45 מיליארד דולר, כאשר בשבועות האחרונים הוא הגביר את קצב הרכישות נוכח היחלשות הדולר מתחת ל-3.6 שקלים. בבנק ישראל הכחישו פעמים רבות בשנים האחרונות כי הספקולנטים הם אלה שעומדים מאחורי התחזקות השקל, אולם יש בהודעת בנק ישראל מהיום משום הודאה בטעותו.

"צעד זה נועד לשפר את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית והמדיניות בתחום מטבע חוץ", נמסר מבנק ישראל. במילים אחרות, הבנק מודה בעקיפין כי מדובר בהתערבות נוספת בשוק המט"ח, מעבר לרכישות הדולרים, כדי להילחם בייסוף השקל.

אך משמעות הצו הינה רחבה יותר; ראשית, הבנק מבקש מהמוסדות הפיננסיים התייחסות לצו תוך שבוע, כאשר בכוונתו להוציא חוזר לבנקים תוך 10 ימים. הדחיפות בפעולתו מעידה על רצון לפעול מהר, כפי שעשה למשל בתחום המשכנתאות לפני מספר חודשים. כמו כן, הצו של בנק ישראל מכשיר את הקרקע להטלת "מס ספקולנטים" בעתיד, על ידי ביטול הטבת המס שניתנה לפני שנים למשקיעים זרים בשוק המק"מ. אז המטרה הייתה למשוך משקיעים זרים ולחזק את השקל, אולם כעת המטרה היא להחליש את השקל כך שאין צורך יותר בהטבת המס לזרים. על מנת לבטל את ההטבה, רשות המסים זקוקה למידע רב יותר, ונראה כי בכוונת בנק ישראל לספק אותו.

הצו המיוחד של בנק ישראל מראה גם כי עד כה לא היו בידי הבנק נתונים באשר להיקף פעילות הספקולנטים הזרים בשוק המק"מ והמט"ח. בעולם, אגב, ידוע כי הספקולנטים מהווים למעלה מ-90% מסך היקף המסחר בשוק המט"ח בצמדי המטבעות הגדולים מדי יום.