"מועמדים פונים לניתוח פלסטי לקראת ראיונות עבודה"

עד כמה עוזר היופי להתקבל לעבודה? ■ מחקר חדש קובע: לגברים נאים יש סיכוי גדול יותר לקבל תשובה ממעסיק, אך לנשים יפות - היופי דווקא מחבל בסיכויים

"קשה לי להתחבר לנושא", מודיעות בזו אחר זו מנהלות משאבי אנוש בארגונים גדולים, "הרכיב של מראה חיצוני לא מהווה בשום פנים ואופן שיקול דעת בהחלטה אם לגייס מועמד או לא. הבחירה נעשית אך ורק לפי המיומנויות המקצועיות והאישיות של האדם".

גם רכזות גיוס ומנהלות משאבי אנוש אחרות משמעיות מנגינות דומות: "יופי של מועמד אינו פקטור בארגון נאור כמו שלנו", "יופי או כיעור הוא נתון שאני מנטרלת לחלוטין בתהליך הסינון", ובכלל, הן חותמות בנחרצות, "היופי הוא הרי בעיני המתבונן".

רונן זינגר, לשעבר מנהל משאבי אנוש אמדוקס, חושב אחרת: "אני מכיר את האמירות הללו, אבל ההשפעה של היופי יושבת ברמה הסבלימינלית של המגייסים ומעורבת בקבלת ההחלטות שלהם, מבלי שהם מודעים לכך. אין בכלל ספק שיש לאנשים יפים יש יותר סיכוי להצליח בראיון עבודה".

דורית רוזנפלד, יועצת ארגונית, מחזקת את הדברים: "מעסיקים יכולים לדבר עד מחר שהם 'מנקים את זה' אבל זה לא עובד. בסופו של יום אנחנו בעלי חיים - מריחים אחד את השני על-ידי פרומונים, ויופי חיצוני משפיע על רכזי הגיוס אם הם רוצים בכך או לא. נכון אמנם שככל שיש למראיין יותר ניסיון, היכולת שלו להתייחס באופן פרופורציונלי לנושא היופי גדלה ושיקול הדעת שלו יהיה נקי יותר ככל שהוא מתבגר בתפקיד, אבל אי-אפשר להשתחרר מכך לחלוטין".

אורית זיו, מנהלת חברת ההשמה דואט, מוסיפה כי "משקל היופי של המועמדים בשיקולי הבחירה שלהם למשרות רק הולך ומתחזק - עד כדי כך שמועמדים פונים היום לניתוח פלסטי לקראת ראיונות עבודה - כיוון שמקבלי ההחלטות היום בארגונים בנושאי גיוס עובדים הם אנשים צעירים יותר שמחפשים מראה מושלם".

גבר יפה - כן, אישה יפה - לא תודה

בסוגיה מעניינת זו משתלב היום מחקר ישראלי חדש, שמראה כי קיים "מוסר כפול" בהתייחס לגברים ולנשים: מראה חיצוני מצודד יסייע רק לגברים מול המעסיקים, לעומת נשים נאות שלא נהנות מאותו יתרון.

שני החוקרים שביצעו את המחקר - ד"ר ברדלי ראפל, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, וד"ר זאב שטודינר, מהמחלקה לכלכלה ולמנהל עסקים במרכז האוניברסיטאי אריאל - שלחו למעלה מ-5,000 קורות חיים למשרות שפורסמו בארץ. כל מעסיק פוטנציאלי קיבל שתי גרסאות של קורות חיים, אחת ללא תמונה והשנייה עם תמונה. התמונה שצורפה הייתה של גבר או אישה נאים, או של גבר או אישה שלא יכולים לבנות על המשך קריירה בדוגמנות. לאחר שקורות החיים נשלחו נותר רק להמתין להודעות החוזרות מהמעסיקים.

התוצאות הראו כי 19.7% מהגברים הנאים קיבלו תשובה מהמעסיקים, הרבה יותר מ-13.7% מהגברים ללא תמונה, ויותר מפי-שניים מאחוז הגברים הלא-נאים שקיבלו תשובה. במילים אחרות, גבר נאה היה צריך לשלוח 5 קורות חיים בלבד כדי לקבל תשובה, לעומת 11 קורות חיים שצריך לשלוח גבר לא נאה. לעומת זאת, התוצאות הראו שאישה ללא תמונה קיבלה 22% יותר תשובות מאישה לא נאה ו-30% יותר מאישה נאה.

אינפו: 5000 קורות חיים יצאו לדרך
 אינפו: 5000 קורות חיים יצאו לדרך

האם יופי של מועמד יכול לפעול לרעתו? מדוע נשים מופלות לרעה? ומהן ההשלכות האופרטיביות למעסיק ולדורשי העבודה שהטבע לא חנן אותם במראה מצודד?

מתי היופי פועל לרעת המרואיין?

"כשמנהלים חוששים שהיופי שלו יגרום להסחת דעת"

רונן זינגר, לשעבר מנהלמשאבי אנוש באדוקס / צלם עינת לברון
 רונן זינגר, לשעבר מנהלמשאבי אנוש באדוקס / צלם עינת לברון

רונן זינגר, לשעבר מנהל משאבי אנוש אמדוקס

זינגר: "יופי יכול לייצר הטיה בשני הכיוונים. מנהלים חוששים שאם הם יביאו לארגון עובדת יפהפייה שמשימותיה פנים ארגוניות, היא תגרום להסחת דעת. ינסו להתחיל איתה, תהיה אליה עליה לרגל, וכך גם היא וגם הגברים האחרים בארגון לא יהיו ממוקדים בעבודה. מנהלים יחששו שהיופי שלה יפגע בתפוקות.

"לעומת זאת, בתפקידים שיש בהם מגע עם הסביבה החיצונית - מכירות, שיווק, ניהול לקוח - הנטייה תהיה לבכר מועמדות יפות, כיוון שיופי מוכר. בכלל, אין ספק שנשים יפות יכולות להגיע למקומות שגברים לא יכולים להיות שם. אישה כזו תוכל להגיע בקלות יחסית אל מקבלי ההחלטות ולהשפיע, כיוון שאף אחד לא יכול לומר 'לא' לאישה יפה, גם אם היא מדברת שטויות".

"כשמרואיין יפה 'נופל' על מראיין עם דימוי עצמי נמוך"

דורית רוזנפלד, יועצת ארגונית בכירה / צלם תמר מצפי
 דורית רוזנפלד, יועצת ארגונית בכירה / צלם תמר מצפי

דורית רוזנפלד, יועצת ארגונית בכירה

רוזנפלד: "הסכנה בהבלטת יופי בראיון עבודה מונחת כשהמועמד/ת הנאה נופל על מראיין/ת עם דימוי עצמי נמוך, אז היופי יעבוד לרעתו של מחפש העבודה. זה מתרחש במיוחד כשהמועמד והמראיין הם בני אותו מין, וכשמדובר על בשתי נשים האפקט השלילי יהיה פי מאות אחוזים".

- מה אכפת למגייסת שמועמדת "הורסת" תוצב בארגון במחלקה שרחוקה ממנה?

"מיקום המשרה ומרחקה ממחלקת הגיוס ממש לא משנים, יופי הוא לעולם בסיס של עוצמה שמייצר סוג של איום. היבט נוסף לפן השלילי של היופי הוא דעות קדומות: אם מועמדת יפה 'נופלת' על מראיין ששבוי בפרדיגמות כמו 'יפה וסתומה' או 'יפה ומופקרת' היא תיפסל על הסף, כשברוב המקרים המראיין בכלל לא מודע להטיות הקוגניטיביות ולדוגמות הפנימיות שלו".

מדוע נשים יפות מופלות יותר מגברים יפים?

"כי רוב העוסקים בגיוס הן נשים שבאופן לא-מודע מקנאות בנשים יפות"

ד
 ד

ד"ר שטודינר, מעורכי המחקר: "במדינות מערביות כמו ארה"ב וקנדה מאוד לא מקובל לצרף לקורות חיים תמונה של המועמד מסיבות של שמירה על תקינות פוליטית, ואם מועמד שם יצרף את תמונתו למסמך - זה ייתפס כצעד מוזר. לעומת זאת, בארץ תופעה זו הרבה יותר רווחת וההחלטה אם לצרף תמונה או להימנע מכך נתונה לשיקולו של המועמד. כיוון שכך, שלחנו למעלה מ-5,000 קורות חיים (עם שינויים מינוריים קלים בנתונים) של מועמדים יפים ומכוערים למעסיקים במגוון סקטורים. כשלחלק ממסמכי קורות החיים צורפה תמונה. המטרה הייתה לבחון את שיעור ההיענות של המעסיק לכל אחת מהקבוצות הללו.

"במקרה של מועמדים גברים, כפי שצפינו, הייתה היענות גבוהה יותר של המעסיק לצילום עם פנים נאות. לעומת זאת, נשים עם תמונה הופלו באופן מובהק לרעה. גם נשים נאות וגם נשים מכוערות קיבלו אחוז נמוך של תגובות מהמעסיק לעומת נשים שלא צירפו תמונה".

- איך אתם מסבירים את זה?

"רוב העובדים שעוסקים בתחום הגיוס הן נשים - מנהלות משאבי אנוש, רכזות גיוס, מנהלות בחברות השמה וכיו"ב - ומרביתן צעירות ורווקות. על-פי השערתנו נכנס למשוואה זו אלמנט של רגש הקנאה, כשבאופן לא מודע הן מסתכלות על כניסת נשים יפות לארגון במורת רוח. הן רואות בכניסת אישה נאה לארגון גורם תחרותי. אותה סיבה גם מסבירה מדוע גברים נאים קיבלו אחוז תגובות גבוה יותר מהמעסיקים".

- מדוע אתה קושר את אפליית הנשים הנאות לרעה עם הקנאה של המגייסות?

"הממצא הכי חזק, שגם תומך בהשערה שלנו, הוא שאפליית נשים יפות לרעה בקבלתן לעבודה הייתה הרבה יותר חזקה כשמיון המועמדים נערך בתוך החברה, ולא על-ידי חברות אבחון או השמה חיצוניות. במקרה הראשון, כשהמעסיק היה זה שפרסם את מודעת הדרושים ועשה את המיונים הראשונים אצלו, אחוז התגובות שנשים יפות קיבלו ממעסיקים צנח בצורה משמעותית; לעומת המקרה השני, שבו המיון נעשה על-ידי חברות השמה חיצוניות, כיוון ששם סוגיית התחרותיות לא רלבנטית".

מה עושים עם כל היופי הזה?

"אם אתן נשים, אל תצרפו תמונה לקורות החיים אם אתן רוצות לשפר את סיכוייכן"

ד"ר שטודינר: "בשלב של שיחת הטלפון הראשונה, עוד לפני שנפגשתם עם המעסיק, נסו לספק לו כמה שיותר מידע על כישורים, ניסיון, יכולות מקצועית ואישיות אחרות, שבאמת נחוצים וחשובים לו. זאת, כדי לייצר בתודעתו תבנית מסוימת עוד לפני שהוא ראה את פניך.

"צריך להבין שגם למראיינים מפותחים, מודעים מאוד, קשה להשתחרר מהרושם הראשוני שנצרב במוח. מכלכלה התנהגותית אנחנו יודעים שגם מנהלים/אנשים שמודעים להטיות שלהם יתקשו להשתחרר מהן. גם אם מקבל ההחלטה מודע להטיה שלו לגבי יופי בקבלה לעבודה זה לא אומר שהוא לא יהיה שבוי שלה. אם אתן נשים, אל תצרפו תמונה לקורות החיים אם אתן רוצות לשפר את סיכוייכן בשוק העבודה".

"כשם שמתאימים את קורות החיים לתפקיד, צריך להתאים את עצמך לארגון"

רונן זינגר: "שם המשחק במראה החיצוני הוא איזון. המשמעות היא שאתה לא מגיע עם חליפה של שלושה חלקים אבל גם לא מרושל. כלומר, אסור להגזים - לא באיפור, לא באביזרים, לא בלבוש מחויט מדי. עם זאת, ארגונים לא אוהבים 'לחייל' את העובדים שלהם אלא דוחפים אותם לטיפוח שונות. זאת אומרת, שהלבוש אמנם צריך להיות מכובד, אלגנטי ומעודן, אבל כדאי שיהיה בו גם משהו קטן מיוחד שיגרום למנהל משאבי האנוש (שעברו אצלנו 15 איש נוספים באותו יום) לזכור אותך בסוף היום.

"דבר נוסף, המטרה של ראיון עבודה היא להרשים ולהעביר מסר - לא רק מבחינה מקצועית אלא גם בדברים שנמצאים מתחת לפני השטח, וכשם שלומדים להתאים את קורות החיים לתפקיד, צריך ללמוד להתאים את עצמך לארגון. לכן, כדאי ללכת לעשות ביקור מקדים בארגון, לראות איך מתלבשים שם, וגם 'לעשות גוגל' על מי שיראיין אותך ולחקור כיצד הוא נוהג להתלבש".

תופעה: ניתוחים פלסטיים כהכנה לראיון עבודה

"ניתוח פלסטי כהכנה לראיון לא שונה מקורס מחשבים לשדרוג הכישורים"

אורית זיו, מנכ
 אורית זיו, מנכ

אורית זיו, מנהלת חברת ההשמה דואט

זיו: "ידוע שאנשים בגילאי 45-50 - גם כשמדובר באנשים איכותיים באישיות ובמקצוענות - לא צולחים ראיון עבודה ומתקשים למצוא משרות כיוון שסימני הגיל החיצוניים מכשילים אותם. מועמד פחות מוכשר עם עור מתוח ושיניים צחורות משאיר מאחור מתמודד מבוגר ומקומט. לא צודק, לא עושה שכל - אבל זה המצב. גם אם רכזת הגיוס בארגון היא אדם נאור, גם אם היא רוצה להעביר את המועמד המבוגר שנראה פחות יפה מהצעיר, היא לא יכולה. היא אומרת לי: 'המועמד הפחות יפה לא יעבור את השלב הבא של הסינון, עם המנהל'.

"לכן רואים היום שמועמדים מבוגרים יותר שנראים פחות יפה - שמנים, מקומטים מאוד, עם אוזניים בולטות מדי וכו' - בוחרים לשדרג את המראה החיצוני שלהם דרך דיאטה חריפה, הלבנת שיניים, יישור שיניים, הצמדת אוזניים, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, ועד ניתוחים פלסטיים ממש. אין מה לעשות, ככלל אצבע הוא שאנשים יפים מקבלים יחס יפה יותר בראיונות עבודה וגם רואים את זה אחרי השדרוגים הללו - פתאום הדרך נסללת להם במהירות והם 'עוברים מסך'".

- לא הרחקנו לכת? ניתוח פלסטי לצורך ראיון?

רוזנפלד: "זה נשמע הגיוני. ניתוח פלסטי כחלק מהכנה לראיון עבודה לא שונה מללכת לעשות קורס במחשבים כדי לשדרג את הכישורים. גם יופי הוא חלק ממה שאתה כמועמד מביא איתך לפירמה. בנוסף, היום ניתוחים פלסטיים כמו שאיבת שומן או הצמדת אוזניים, הם כבר לא מהלך דרמטי ומרעיש כפי שהיה פעם. אני לא מעודדת את המהלכים הללו לצרכים של צליחת ראיון, אבל אני מכבדת אותם. מבחינתי, כל דבר שיזקוף את קומתו של המועמד בראיון עושה את העבודה".

- למה יש היום פחות סובלנות למראה פחות מושלם?

זינגר: "התחרות היום גדלה מאוד יחסית לשנים עברו. על כל משרת בכירים נחשקת יש היום הרבה יותר מתמודדים: גם האוכלוסייה גדלה, היא גם הפכה משכילה יותר, הישגית יותר ומופעלת ממניעים של הגשמה עצמית. ללא ספק, יופי הוא רכיב שמאפשר בידול נוסף בתוך התחרות הקשה. יתר-על-כן, המודעות ליופי גדלה מאוד בעשור האחרון. ניתוחים פלסטיים, טיפולי לייזר למיניהם שלא היו קיימים או שהיו נחלתם של בודדים, הפכו לנורמה. יש לאנשים גם יותר כסף היום והם מרגישים שהם יכולים לעשות הכול בנוגע לנתוניהם הטבעיים".

רוזנפלד: "ללא ספק קיים גם ההיבט התרבותי. כשארגון נטוע בתוך תרבות שנותנת המון כבוד ועוצמה לגיל צעיר ולעור מתוח - זה מסתנן גם אליו, ולשיקולי קבלת החלטות של המגייסים".

ד"ר שטודינר: "חדירת האינטרנט והרשתות החברתיות כמכשיר גיוס עובדים, תרמו מאוד למשקל היופי בבחירת העובדים. כששאלנו בסקר משלים רכזות גיוס בחברות השמה - כיצד הן מגיבות לקורות חיים שנשלחים ללא תמונה? הן סיפרו שהם נוהגות להיכנס ללינקדין ולפייסבוק כדי לחפש את תמונת המועמד כדי לחזות בפניו. הנורמה הזו של גיוסים שנערכים דרך הרשתות החברתיות, כששם פרצופי המועמדים חשופים לכל, משליכות גם על שיקולי הגיוס בשיטות המסורתיות והנושא של המראה החיצוני הופך ל'אישיו'".