המשחק של פישר רק התחיל

ספקולנטים היזהרו. ארסנל הנשק בבנק ישראל ובאוצר גדול ומגוון

שאלה: האם יש די בצעדים שנקטו בנק ישראל ומשרד האוצר על מנת להרתיע את הספקולנטים מלהמשיך לשחק עם השקל?

תשובה: לא מוחלט.

שוק המט"ח המקומי פתח את שנת 2011 בסערה. עם פתיחת המסחר נראה היה כי נמשכת המגמה שאפיינה את חודשי המסחר האחרונים של שנת 2010 - מכירות מט"ח מסיביות של גופים זרים, אליהם הצטרפו מקומיים רבים.

לבנק ישראל והאוצר הגיעו מים עד נפש ותוך שבוע התבשרנו על שלושה צעדים שנוספו לרכישות המט"ח של בנק ישראל.

תחילה, החלטת האוצר להתחיל בגידור החוב של מדינת ישראל - החלטה שמשמעותה דה פאקטו יצירת ביקושים למט"ח, והמשיך בשני צעדים נוספים עליהם הכריז בנק ישראל. הראשון, דרישת דיווח מקיף ממוסדות פיננסיים לגבי פעילות בשוק המט"ח והמק"מ והשני, העמדת בטחונות בגובה 10% מעסקאות מט"ח המתבצעות בשוק.

כצפוי הגיב שוק המט"ח באופן די מינורי: השקל פוחת כלפי סל המטבעות ב-3%. לשם השוואה, צעדים דומים שננקטו בזמנו בתאילנד הביאו לפיחות מיידי של 10% בערכו של הבאט התאילנדי. בצ'ילה הוכרז על התערבות וזה גרר פיחות מיידי של 6% בשערו של הפזו הצ'יליאני.

בישראל, לעומת זאת, שחקנים קטנים מיהרו לסגור פוזיציות, אחרים גידרו והגדולים עצרו לרגע בעיקר על מנת לחשוב.

אם ננתח את הצעדים שננקטו נגלה שאין בהם די על מנת לייצר את השינוי לו מייחלים בבנק ישראל ובאוצר ממספר סיבות :

1. פעילות האוצר הדרגתית ולא מדובר ברכישה מיידית של מיליארדים. הנחיות בנק ישראל מקשות בירוקרטית ויאלצו גופים לחשוף את אופי והיקף פעילותם. כימות כספי של דרישת הביטחונות, יגלה כי הדרישה תקטין במקצת את הרווח הפוטנציאלי של הפעילים, לא משהו שלכשעצמו שימנע מהם להמשיך לפעול. כל הגורמים הללו לא ישפיעו מהיום למחר.

2. טיימינג - כפי שציינתי כאן לפני שבועיים, צעדים דומים לו היו ננקטים לפני שנתיים, היו גורמים לאפקט חזק הרבה יותר מזה שראינו. במהלך שנתיים אלו הצטרפו גופים רבים, זרים ומקומיים למשחק.

היקף עסקות השורט מט"ח/לונג שקל ונגזרים נלווים, שחלקם כלל לא מגיעים לדיווח בישראל ומבוצעים בחו"ל נאמד בעשרות מיליארדי דולרים. השחקנים הגדולים לא ממהרים להיכנע. כמו שבנק ישראל טיפס על עץ גבוה עם רכישות המט"ח כך גם הם טיפסו גבוה מאד על העץ המקביל.

3. הזרים מודעים ל"היסטוריה". בנק ישראל הצליח לבעוט בדלי שמילא לפחות שלוש פעמים בשנתיים האחרונות - השקיפות המיותרת בשלב הראשון להתערבות, פליטת הפה של קרנית פלוג לגבי הפסקת רכישות (מרץ 2009) בשלב השני והפסקת הרכישות היומיות בשלב השלישי. מבחינתם אין שום סיבה שלא יעשה זאת פעם נוספת ועל כן אין מה למהר. חובת ההוכחה היא עליו.

השחקנים ה"כבדים" קיבלו סוף שבוע ארוך לחשיבה מחדש. במהלכו הם היו צריכים להגיע למסקנה החשובה ביותר ממה שקרה עד עכשיו: כללי המשחק כאן שוב השתנו.

לא עוד משחק פוקר עם שחקן שמשחק "פייר פליי" שקוף. את זה לא אוהבים הספקולנטים. כל הקלפים היום פתוחים וסוף סוף אפשר לומר, קוראים בבנק ישראל לילד בשמו.

ההתבטאויות האחרונות של בכירי בנק ישראל, הרמזים העבים לגבי צעדי מיסוי של האוצר וההבנה כי 10% ביטחונות עשויים מהר מאד להפוך ל-20% ואולי 30% צריכים להרתיע כל שחקן שורט.

סביר להניח כי נראה עכשיו מצעד של אנליסטים ומומחים מטעם שינסו לשכנע כי השקל ימשיך להתחזק למרות הצעדים, חלקם אף יאיימו שהבנק נוקט בצעדים לא לגיטימיים(איומים בסגנון הנציגים האמריקאיים שניסו להשפיע על ועדת ששינסקי). זה חלק מהמשחק.

אבל מי שהכי נלחץ, היו כלכלנים ויועצים מקומיים שהכריזו באופן נחרץ, כי הדולר בדרך ל-3.3 שקלים.

הלחץ מוצא את ביטויו בתגובות כגון - "פישר השתגע", "שום דבר לא יעזור", "אנחנו הופכים למדינת עולם שלישי", "הזרים ימשיכו לעשות מניפולציות מחו"ל בלי להביא את הכסף לארץ ויסחרו בינם לבין עצמם" ועוד פנינים. רבותי, לא יותר פשוט להגיד טעינו?

ומילה לגבי הריבית - היא כנראה תעלה היום (ב') ב-0.25% אלא אם בנק ישראל יחליט להמשיך במשחק ההפתעות. פרסום צעדי בנק ישראל בסוף השבוע שעבר מכשיר את הקרקע לכך.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

צרו איתנו קשר *5988