נתוני הסחר בין ישראל למצרים מצביעים כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה בהיקף הסחר בין שתי המדינות, בין היתר בשל ההסכמים בתחום הגז וההסכמים על מסחר חופשי עם ארה"ב. עם זאת, היקף היבוא ממצרים עולה על זה של היצוא אליה. מנתוני מכון הייצוא עולה כי ב-2010 הסתכם המסחר בין שתי המדינות בכ-500 מיליון דולר, עלייה של 24% מההיקף של 2009.
היקף היבוא לישראל ממצרים הסתכם ב-2010 בכ-355 מיליון דולר לעומת יצוא ישראלי אל השוק המצרי בהיקף של כ-147 מיליון דולר בלבד. במכון היצוא אומרים כי מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לנתוני 2009: "ב-3 השנים האחרונות יש בלימה בקצב גידול היצוא למצרים ובהיקפו. עם זאת, נרשם גידול מתמשך בהיקף היבוא של מצריים על רקע הסכם רכישת הגז", נמסר היום ממכון היצוא.
לדברי מנכ"ל המכון, אבי חפץ: "היחסים הכלכליים בין ישראל למצריים מבוססים על אינטרסים של גורמים עסקיים וכפי שנראה, כרגע אין סיבה שהיחסים האלה ישתנו על רקע הבעיות במצרים".
למרות גודל השוק במצרים, כ-81 מיליון תושבים, רושם הייצוא הישראלי אליו היקפים זעומים. היקפים אלה בולטים בעיקר נוכח הייצוא הישראלי ב-2010 לירדן, המונה כ-6.5 מיליון איש: מנתונים עדכניים עולה כי אשתקד עמד הייצוא אליה בכ-184 מיליון דולר, כ-37 מיליון דולר יותר מהיצוא אל מצרים אחרי 30 שנה של שלום פושר.
עם זאת, נתונים אלה עדיין מסמנים מגמה של שיפור בפעילות העסקית בין ישראל לבין מצריים, ביחס למצב בעבר: לטובת ההמחשה, ב-1980 היה היקף היצוא הישראלי למצריים על כ-2.7 מיליון דולר. עד שנת 2004 הסחר עלה באיטיות והסתכם על כ-58 מיליון דולר בקירוב בכל שנה, כשהיקפי היצוא והיבוא בין שתי המדינות היו דומים.
מצרים לא סומנה כמדינת יעד ליצוא
כלכלני מכון היצוא מזהים את 2004 כשנה של עלייה בהיקף הפעילות בין שתי המדינות, בשל החתימה על הסכם QIZ המשותף למצרים, ישראל וארה"ב: משמעות ההסכם, הענקת תנאים של סחר חופשי בין המדינות ופטורים ממכס ומכסות ייצוא לשוק האמריקני ולדעת אנשי מכון הייצוא, הוא העניק תמריץ משמעותי להידוק היחסים בין חברות מישראל לחברות מצריות.
כך, גורמים בענף התעשייה העריכו היום כי עיקר הייצוא הישראלי למצריים מתבסס על טקסטיל ומוצריו השונים ועל כימיקלים- המשמשים לייצור שוטף בתעשייה ולחקלאות.
בשיחה עם "גלובס" אמר היום (שבת) מנכ"ל מכון היצוא, חפץ כי מצרים לא סומנה בעבר כמדינת יעד לייצוא מבחינת ישראל וכי ניתוחים שנעשו והתבססו על סקרי שווקים ועל הערכות של כדאיות כלכלית מצאו כי אין פוטנציאל פיתוח אטרקטיבי לייצוא הישראלי וכי עדיף לשמר את המצב הקיים.
כך, היא נמצאת כיום במקום ה-38 שברשימת יעדי הייצוא של ישראל. במקומות הראשונים של רשימה זו, מדינות בדרום אמריקה ובאסיה. "אנחנו רואים ברוב החלקים במצריים פעילות ערה בחקלאות ולשם אנחנו ממילא מייצאים תשומות וחומרי גלם", אמר חפץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
