שקט, יורים

מה עוד יכול האלוף יואב גלנט לומר להגנתו ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין?

1. האלוף יואב גלנט החליט להתייחס לרשויות אכיפת החוק במדינת ישראל כאל יעד מבוצר, שעליו יש להסתער ואותו יש לכבוש. אחרת, אי-אפשר להבין מדוע החליט לזמן את עצמו היום (א') ללשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, כדי להציג גם לו, פנים אל פנים, הסברים ומסמכים שאמורים לשנות את התמונה העובדתית שצייר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.

זה השימוע השלישי של גלנט באותו עניין, בפרשת הקרקעות במושב עמיקם. הראשון היה בפני ועדת טירקל, ב-30 באוגוסט, יום לפני שהוועדה החליטה פה-אחד לאשר את מועמדותו; השני היה לפני שבוע בדיוק, בפני מבקר המדינה; והשלישי היום, לפני שהיועץ מקבל החלטה אם להמשיך ולהגן על המינוי בבג"ץ.

קשה לשער אילו הסברים חדשים ינפק גלנט כעת, שלא השמיע בסיבובים הקודמים. או שהוא פשוט אוהב להסתכל ליריביו בלבן של העיניים. אם היועץ יחליט להמליץ לממשלה לדון מחדש במינוי, האם יבקש שימוע גם בפני מליאת הממשלה?

2. המהומות במצרים בסוף השבוע התאימו לצוות הלוחמים-היחצ"נים הפועלים בשירותו של גלנט כמו כפפה ליד. זו היתה הזדמנות פז לטפטף לציבור גרסה מעודכנת של המטבע השחוק "שקט, יורים".

לפי מקורבי המועמד לרמטכ"לות, בעוד שבעולם הערבי תיכף קורעים לגזרים את הסכמי השלום עם ישראל ומתחילים לנייד כוחות לכיוון הגבול - אצלנו מתעסקים בטעויות מינהליות, שתי שגגות שנפלו בתוך 6,000 מסמכים שבהם הטביעו גיסותיו של גלנט את כוחות המבקר.

כל-כך טובים הם הסבריו של גלנט, עד שהיה צורך להרחיק עד לטענה כי משוגע מי שמעז כאן היום להתמודד על תפקיד ציבורי בכיר. כאילו הנבירה בעברו של כל אדם תגלה תצהירים כוזבים, פלישות לשטחים ציבוריים וצבירת קרקעות שלא כדין, תוך התנהלות שיטתית של גורמים ברשויות ציבוריות למען המועמד.

המסר החבוי הוא שהשאלה אם גלנט לא בסדר אינה רלוונטית, ותהליך הבדיקה כלל איננו אמור להתקיים. לא כשמדובר בקציני צה"ל, גיבורי ישראל. כשזה מגיע אליהם, החוק כנראה צריך לשתוק.

3. הטענה המופרכת מכולן, שגם היא קנתה לה אחיזה בשיח התקשורתי, היתה כי מבקר המדינה פעל שלא כראוי כשהחליט לפרסם ביום חמישי בצהריים את תמצית ממצאיו, שאותם הגיש ליועץ ערב קודם לכן.

לפי הטענה, בעצם פרסום הממצאים, שהשפיעו באופן דרמטי על דעת הקהל בעניין ניקיון כפיו של גלנט, היה כדי לסנדל את וינשטיין ולהכריח אותו לפעול לביטול מינויו של גלנט לרמטכ"ל.

אם המבקר ראוי לביקורת כלשהי, זה על העובדה שפירסם רק תמצית חלקית של הממצאים ולא את המסקנות השלמות. ממילא נמנע לינדנשטראוס מקביעת עמדה ערכית והסתפק בסיכום התשתית העובדתית שנגלתה לפניו.

המבקר מילא את חובתו הציבורית למסור לציבור עובדות אמת, לאחר שנוכח כי הספינולוגים מטעם גלנט חוגגים את היעדרה של המילה "שקר" מחוות-דעתו.

אם יש בגיבוש דעת קהל, המבוססת על עובדות אמת, כדי להשפיע על וינשטיין - וחזקה על היועץ שאיננו נתון להשפעות מעין אלה - הרי שמדובר בדחיפה בכיוון הנכון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988