לא כולן צריכות להיות צ'ק פוינט

קל יותר להגיע אל המפלצות בשוק עם גב של תאגיד אמריקני. המקרה של מובייל אקסס

1. אחת מהטענות המוכרות על ההיי-טק הישראלי היא על המכירה המוקדמת של חברות במחיר נמוך. הטענה היא שהמשקיעים הלהוטים לאקזיט והיזמים קצרי-הרוח לא מחכים ולכן לא מביאים את החברות להצלחות הגדולות. אין להם סבלנות.

במקרה של מובייל אקסס, שהאקזיט שלה עשה את הכותרות השבוע, הטענה לא קבילה. כיום, 13 שנה לאחר שהוקמה ולאחר יותר מ-70 מיליון דולר שגייסה, היא הגיעה להיקף מכירות של 100 מיליון דולר. כדי לעשות את הקפיצה הבאה, היא היתה זקוקה להון עצום של כמה עשרות מיליוני דולרים נוספים במקרה הטוב, וגם אז לא בטוח שהיתה מצליחה להגיע למכירות של חצי מיליארד דולר בשנה, למשל.

לא כל חברה יכולה להיות צ'ק פוינט, וזה גם לא נורא. אין סיבה שההיי-טק הישראלי לא יהיה משובץ בחברות בכל הגדלים.

מובייל אקסס הגיעה להישגים נאים, היא הפכה למובילה עולמית בתחומה והיא מתחרה בענקיות ציוד התקשורת כמו טייקו האמריקנית ו-Huawei הסינית, כל אחת מהן שווה מיליארדי דולרים.

לא רק התחרות היתה חוסמת את דרכה למעלה, גם העובדה שהלקוחות שלה הן חברות ענק וספקי תקשורת מובילים, שתחום החיבוריות האלחוטית הוא משמעותי ביותר עבורן והפך לתחום ליבה. הוא יושב בלב המערכת שלהן, וחברה קטנה מישראל תתקשה לספק את הצרכים שלהן לבד ויהיה לה קשה להוכיח איתנות.

קל יותר להגיע אל המפלצות בשוק עם גב של תאגיד אמריקני ענק ומוכר. מובייל אקסס תוכל לצמוח מהר יותר ובשיעור גבוה יותר תחת קורנינג. לכן, במקרה של מובייל אקסס, תג המחיר של 150-200 מיליון דולר הוא נאה, משקף ערך לחברה, ומעניק לחלק מהמשקיעים שלה תשואה נאה ביותר.

2. המשקיעים בחברה מתחלקים לאלה שהמשיכו להשקיע עד הסוף ונהנים היום מתשואה טובה ולאלה שלא - שלאורך הדרך המאוד ארוכה הזו של מובייל אקסס לא הצליחו להשקיע בכל הסבבים ונאלצו לראות את חלקם מצטמק.

לא קל לקרנות ההון סיכון לראות חברה שהן כבר איתרו והשקיעו בה ולא להיות שותפות למסיבה הסופית. קרנות ההון סיכון לא משקיעות בחברות שלהן בסבבי המשך כי הן לא יכולות - בין אם בגלל שההון הפנוי שלהן נגמר, או שנות הפעילות של הקרן הסתיימו.

הקרנות הישראליות דווקא ידועות ככאלה שלפעמים דבקות בחברות שלהן ומתקשות לסגור את הברז גם כשהכתובת כבר על הקיר. הפעם, יהיו כמה משקיעים שיכססו את הציפורנים, יאכלו את הלב, ויצטרכו להמשיך הלאה.

3. האקזיט הראשון של 2011 יכול להיחשב אולי כקבלה הראשונה לחשבון הגדול שצמוד לפניה של השנה הקרובה. 2011 היא שנה מכריעה לקיומו של ההון סיכון הישראלי.

מדו"ח פירמת ראיית החשבון והייעוץ PWC שכלל את סיכום העשור האחרון בהיי-טק הישראלי, עולה כי ההון סיכון המקומי נשחק באופן משמעותי ונרשמה מגמה עקבית של חוסר התלהבות מצד משקיעים מוסדיים גדולים להשקיע בקרנות ההון סיכון הישראליות.

מתוך 44 קרנות שהשתתפו ב-90% מההשקעות שבוצעו בתחילת העשור, רק 20 קרנות היו פעילות בסופו. ספירה דקדקנית מעלה כי בעצם רק 12 קרנות ישראליות פעילות היום, ולא מעט מהן יצטרכו לגייס הון בשנתיים הקרובות כדי להישאר במשחק.

בשנת 2010, כך על-פי הערכה מוקדמת של מאגר המידע IVC, הקרנות הישראליות גייסו בין 200 מיליון לכלום. אפס מוחלט. בשנתיים הקרובות יצטרכו הקרנות הישראליות לשפר את הביצועים שלהן בצורה דרסטית כדי להצליח לייצר תשואה שתצדיק את קיומן. לעסקאות כמו מכירת מובייל אקסס יש תרומה משמעותית.