"בית-הקברות של ה-FDA": לרפואה אין פתרון להשמנה

זאת שכן כמעט שלא מאושרות תרופות לתחום ■ הקורבן התורן היא חברת Orexigen, בה מושקע מורי ארקין, שקרסה ב-73% ■ מי הישראליות הבולטות בתחום?

אתמול (ג') הכריעה ה-FDA, רשות המזון והתרופות בארה"ב, את עתידה של תרופה אחת נגד השמנה, ובעצם את עתיד השוק כולו שלפי נתוני מחלקת הבריאות האמריקנית מוביל ל-300 אלף מקרי מוות בשנה.

הרשות שלחה את תרופת ה-Contrave של חברת Orexigen לבצע ניסוי בטיחות נוסף, ובתגובה המניה איבדה 73% כך ששווי השוק של החברה הוא 120 מיליון דולר.

מי שקרא את המפה וידע לצאת בזמן הוא המשקיע הישראלי מורי ארקין, שהיה בעל מניות בחברה באופן אישי וכן דרך קרן ספרה שבשליטתו והחזיק בשיא יותר מ-10% בקיץ שעבר. ארקין חיכה עד שפאנל מקדמי של מומחי ה-FDA ימליץ על אישור התרופה, ואחר-כך יצא מבלי לחכות לתוצאות הסופיות. הוא זיהה את הפער שבין מאפייני הבטיחות והיעילות הסבירים של המוצר, לבין חוסר הרצון של הבולט של ה-FDA לאשר מוצרים בתחום.

"התרופה של אורקסיג'ן הייתה מצוינת, אבל גם למוצר בעל גיליון בטיחות צח וטהור, יש היום סיכוי של רק 50% לעבור את ה-FDA", אמר ל"גלובס" אורי הרשקוביץ מקרן ספרה, עוד שלפני שהמוצר נדחה. "אחרי שכמה תרופות הוסרו מן המדפים בעקבות תופעות לוואי, ובהן ה-Meridia של אבוט, הרשות הלכה לקיצוניות".

לא לחינם תחום ההשמנה מכונה "בית הקברות של ה-FDA". שתי חברות נוספות, Arena ו-Vivus, הגיעו השנה לשלב ההכרעה, ואף שהציגו פרופיל בטיחות ויעילות שבתחומים אחרים היה נחשב לסביר, הן נשלחו לבצע ניסויים נוספים ויקרים, שיארכו שנים.

גם ה-Contrave לא סיימה את דרכה, אולם עם היסטוריה כזו של התחום, לא בטוח שכל החברות יוכלו לגייס את ההשקעות הנדרשות. וגם אם יסיימו את הניסויים בהצלחה, עדיין לא ניתן לצפות את תגובת ה-FDA. כך שבינתיים, העולם משמין וכך גם קופת המזומנים של ארקין, שכן הצליח להציל עצמו מהפסד של עשרות מיליוני דולרים, גם אם לא הרוויח מהמהלך באופן מיוחד.

שוק מתרחב, ההיצע לא

שוק התרופות נגד השמנה העולמי כולל היום רק מוצר אחד, הנקרא Xenical או Alli ומשווק על ידי רוש או גלקסו סמית'קליין, תלוי באיזו מדינה. תרופה זו עלולה לגרום למחלות כבד ולהפרעות בעיכול. לצידה נמכרות תרופות להפחתת משקל רק לזמן קצר, למשל לפני ניתוח. מול היעדר הפתרונות הטובים, ניצבת אחת המחלות הנפוצות והמתוקשרות בעולם. בהשמנה מקובל לראות היום מגיפה המובילה למוות, שכן היא מאיצה מחלות כמו סוכרת, שבץ, התקפי לב וכבד שומני.

מבחינה כלכלית, יש כאן בוננזה פוטנציאלית. שוק התרופות להשמנה מגלגל כ-800 מיליון דולר בארה"ב בלבד, אך צפוי להגיע במהירות ל-2-3 מיליארד דולר אם וכאשר תגיע תרופה טובה. העלות הכלכלית של שוק מניעת ההשמנה והוצאות הטיפול מוערך בכ-120 מיליארד דולר לשנה בארה"ב.

כל תרופה נגד השמנה אמנם תירשם מול ה-FDA תחילה רק למגזר ה"שמנים עד מוות" (Morbidly Obese), אך הצפי הוא שגם קבוצת ה"שמנים באופן מתון" וקבוצת ה"עדיין צריכים להוריד אחרי החגים", יעוטו על המוצר וידרשו אותו מרופאיהם.

לרופאים בארה"ב, נציין, מותר על-פי חוק לרשום כל מוצר בשוק לכל אדם, על-פי שיקול דעתם, וזהו אחד החששות של ה-FDA, ולכן הרשות מעדיפה לאשר רק תרופות ללא כל תופעות לוואי - ובפועל, אינה מאשרת אף מוצר.

בנוסף, רוב התרופות שהגיעו עד היום לאישור לא הצליחו להוביל את הפציינט להוריד אפילו 5% ממשקלו, כך שהן אינן תומכות בשינוי דרמטי, לא כזה שמצדיק את תופעות הלוואי.

ובינתיים בישראל - אובקיור נסגרה

גם בישראל פעלו ועדיין פועלות חברות רבות בשוק ההשמנה, רובן בתחום המכשור הרפואי וחלקן בתחום התרופות. אלה בקטגוריה האחרונה סובלות אף הן מהבעיות שיש בכל התחום.

מדוע כל כך קשה לפתח תרופה נגד השמנה? "האבולוציה הכינה אותנו לתקופות של מחסור, ולא לתקופות של שפע", אומרת ד"ר יפה בק, שהובילה את חברת אוביקיור הישראלית, שפיתחה תרופה נגד השמנה, אך לאחרונה נכשלה בניסוי ונסגרה.

"יש לפחות עשרה מנגנונים בגוף שנחקרים היום בהקשר של ההשמנה - במוח, בקיבה ובמעי. תרופות שפועלות רק על מנגנון אחד או שניים, לא מצליחות להביא תוצאות. אנחנו לא באמת יודעים היום מדוע אנשים מסוימים משמינים מהר ואחרים לאט; או מדוע משמינים כשמפסיקים לעשן; או כשנוטלים קורטיזון".

הרשקוביץ מקרן ספרה מזהה שני מנגנונים עיקריים. "ישנו מנגנון הרעב, של ה'אני רוצה', ויש את ההתמכרות - 'אני לא יכול בלי". Contrave היא שילוב בין שני המנגנונים, וכוללת גם רכיב נוגד דיכאון".

האנליסט סטיבן טפר מבית ההשקעות הראל, מציין מנגנון אפשרי נוסף: שיפור המטבוליזם ומניעת ספיגת שומנים במעי או בקיבה. לגבי התרופות הפועלות על מנגנוני הרעב או ההתמכרות, הוא אומר: "כשאדם רגוע , הוא יותר רעב. אם מדכאים את הרעב, אולי מתפרץ משהו לא נעים נפשית". ואכן, אחת התרופות נגד השמנה הואשמה בכך שהובילה להתאבדויות.

חברה ישראלית בולטת בתחום היא פרולור, ששואפת לספק את הפרופיל הבטיחותי הנקי שה-FDA כה להוט אחריו. "כבר היום אדם יכול להיות רזה בעזרת תרופות, אבל רוב הזמן ישלשל, יקיא ויהיה בדיכאון", אומר שי נוביק, נשיא החברה, הנסחרת בבורסות AMEX ותל אביב לפי שווי של 300 מיליון דולר.

לדבריו, התרופות שלא הגיעו לשוק שרפו עד הכישלון מאות מיליוני דולרים. "ה-FDA דרש להוכיח באופן אקטיבי שהמוצר לא מסרטן, לא מזיק לנשים בהריון, לא גורם לבעיות קרדיולוגיות - ובצדק מבחינתו, אחרי שהיו פשלות משמעותיות".

התרופה של פרולור היא הורמון אשר נמצא באופן טבעי בגוף ומהווה חלק ממנגנון ניהול תהליך הרעב והשובע. "התנודות של כמות ההורמון בגוף נעות ממעט מאוד בעת רעב, להרבה אחרי ארוחה", אומר נוביק, "כך אנחנו יודעים שגם מינון גבוה של התרופה לא יגרום לנזק. התרופה שלנו גורמת לאדם לשבוע ולהירגע. אנשים שמנים שנמצאים בדיאטה מדווחים על תחושה של רעב ממשי. גם אם יש להם עוד מניעים ודחפים לאכול, הם לא יאכלו את אותן כמויות אם הם חשים שבעים כל הזמן".

מהאנשים שהביאו לכם את הבוטוקס

השליטה הבלתי מעורערת של שוק המכשור הרפואי נגד השמנה היא חברת אלרג'ן, שהייתה אחראית על מהפיכת הבוטוקס להחלקת קמטים. אלרג'ן רגילה לעשות את הבלתי אפשרי. היא הצליחה, למשל, להעביר דרך ה-FDA - כן, אותו גוף שמרן - תרופה להארכת ריסים. בתחום ההשמנה היא היצרנית של המוצר המוביל - הטבעת, מכשיר לקיצור קיבה בניתוח זעיר-פולשני. גם לג'ונסון אנד ג'ונסון יש היום טבעת דומה.

לחברות המכשור הרפואי קל יותר מול ה-FDA, כי הן משוות את מוצריהן לניתוחי קיצור קיבה ומעקפי קיבה - ניתוחים מסוכנים, במיוחד אצל אנשים שמנים, שיש להם סיכון תמותה של 1%. עם זאת, הם יעילים מאוד, עם סיכוי להפחתה של 20%-35% ממשקל הגוף.

באירופה מאושרים לשיווק מוצרים נוספים שעדיין לא אושרו בארה"ב, כמו הבלון הקיבתי (Gastric Balloon), בלון סיליקון שמוחדר לקיבה בניתוח זעיר-פולשני ותופס מקום כדי לגרום לתחושת מלאות, ו- EndoBarrier, מעין ציפוי פלסטיק אשר מושתל על קירות הקיבה והמעי, כך שהשומנים והסוכרים לא נספגים. לגורמים אלה יש תופעות לוואי כמו כיבי קיבה, הקאות, כאבים וכן תת-ספיגה של רכיבי תזונה חשובים.

רוב החברות שנכנסות היום לשוק, מנסות ליצור משהו שימלא את הקיבה, שיהיה טוב יותר מהבלון. חברת ג'לסיס, למשל, מייצרת חומר שבבסיסו הוא רכיב מזון בלתי מתעכל, שאותו נוטלים לפני הארוחה בצורת כדוריות קטנות. כאשר הכדוריות באות במגע עם נוזלים הן מתנפחות ויוצרות תחושת שובע, וגם הופכות את המזון לצמיגי יותר, כך שהוא נותר בקיבה זמן רב יותר.

לאחר זמן הן מתכלות, משחררות את הנוזלים ומופרשות דרך המעי - אם כי גם שם הן תורמות מרקם יותר מוצק למזון, וכך מפחיתות את ספיגת השומנים והסוכרים ממנו.

ג'לסיס אמנם נמצאת עדיין רק בשלב הניסויים בחיות, אך הצליחה לגייס יותר מ-16 מיליון דולר בהובלת קרן Puretech ובהשתתפות אורבימד ו-Queensland BioCapital. "הבלון בעייתי", אומר ישי זוהר, מנכ"ל ג'לסיס, "כי כאשר גורמים לקיבה להרגיש שיש בה אוכל גם כשאין בה, היא מפרישה מיצי קיבה ואין מה שיסתור אותם". לדבריו, המוצר של ג'לסיס עובד עם המזון. "החומר שלנו מתנפח פי מאות ממשקלו ותורם לצמיגות של המזון הרבה יותר. הוא חזק מכל סיב תזונתי, ולא גורם לבעיות עיכול", אומר זוהר.

חברות מכשור רפואי ישראליות נוספות הן Betastim שפועלת על-ידי גירוי חשמלי של הקיבה והמעי כדי להעלות אינסולין; DuoCure שפיתחה מכשיר המושתל עם חיישנים שמגרה את הקיבה; Nobesity, שפיתחה מלתעות לזמן הארוחה; Obecon, שפיתחה מעקף קיבה שניתן לפתוח ולסגור באמצעות שסתום; Slimedix עם התקן התומך בקירות הקיבה ואולטרה-שייפ, שממיסה שומן באמצעות אנרגיית אולטרה-סאונד ממוקדת.

* עד כמה הרעב הוא באמת העניין?

זוהר: "יש שלל סיבות להשמנה, ואת חלקן יש לפתור עם טיפול פסיכולוגי. אנחנו נכוון לכך שהמוצר יירשם לאנשים שאוכלים ארוחות מסודרות, אבל גדולות. זה יתאים כטיפול יחיד לאנשים שמנים במקצת, ועבור ה-Morbidly Obese".

החברה רק מקווה שאף אחד לא יפתיע פתאום ויגיד שהמוצר שלה הוא על גבול התרופה, מה שישנה לחלוטין את הסיפור עבורה במסלולי האישור מול הרשויות בארה"ב.

משמינות
 משמינות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988