תשקיפי המדף צוברים פחות אבק

1. אחרונות להגיש, ראשונות להנפיק. 12 חברות ישראליות הגישו במהלך השנה וחצי האחרונות תשקיף מדף, ורק מחציתן עשו בו שימוש וגייסו לפיו עשרות מיליוני דולרים.

בשנה הנוכחית, במקרה או שלא, דווקא שתי החברות האחרונות שהגישו תשקיף מדף - Pluristem ואון טראק - היו הראשונות שהשתמשו בו. תשקיף מדף תקף לשנתיים מהגשתו, ולכן ייתכן שחלק מהחברות כבר לא יעשו בו שימוש, וזה אומר דבר פשוט: תשקיף מדף אין פירושו גיוס הון בפועל.

2. אולי עניין של גודל. ייתכן מאוד שהסיבה לכך שחברות דוגמת Pluristem, און טראק, ויליפוד, נובה ואחרות השלימו במהלך השנה האחרונה הנפקה משנית, ואילו חברות כמו אורבוטק, אלוט ופרוטליקס עדיין מחכות לתורן, היא גודלן.

אלו שהצליחו לגייס במהלך השנה האחרונה הן חברות ששוויין נאמד בעשרות מיליוני דולרים, ואילו שוויין של האחרות נאמד במאות מיליוני דולרים.

חברות קטנות נוטות להיות אטרקטיביות יותר, ובעלות שיעורי צמיחה מפתים יותר מחברות בינוניות עד גדולות. שנית, ולא פחות חשוב, יש תקופות - כמו הנוכחית - שבהן ההון של קרנות השקעה (כגופים מוסדיים) שמשקיעות בחברות קטנות או בינוניות זמין יותר, והן פתוחות לרעיונות השקעה חדשים - הרבה יותר מקרנות שמשקיעות בחברות גדולות.

3. אוויר פסגות פחות דליל. המשותף לשתי ההנפקות המשניות שבוצעו השנה - זו של Pluristem וזו של און טראק - הוא ששתי המניות איבדו לא מעט מהשיא שאליו נסקו רגע לפני ההנפקה.

Pluristem איבדה 31% ואילו און טראק איבדה 22%, אך שתיהן עדיין רושמות לזכותן תשואות תלת-ספרתיות שהושגו בשנה האחרונה. הגאות האחרונה בשוקי ההון גרמה ללא מעט מניות לנסוק לגבהים דלילי חמצן מדי, ואירועים כמו הנפקות משניות מצננים במעט התלהבות יתרה, ולעניות דעתנו - הופכים את שוק ההון ליעיל יותר.