יורדים מהעץ של ענת קם?

המדינה, כך נראה, עלתה על עץ גבוה במיוחד בפרשת האישומים הפליליים נגד ענת קם

המדינה, כך נראה, עלתה על עץ גבוה במיוחד בפרשת האישומים הפליליים נגד ענת קם. בהגשת כתב האישום נגדה, בהליכי המעצר ובאיפול הגורף שהוטל על השלבים הראשונים בהליך המשפטי נגדה, היו גלומים זעם ותסכול עצומים מצד רשויות הביטחון והחוק במדינה. קם שימשה כליא-ברקים של כל הזעם הזה, מצד צה"ל, השב"כ והפרקליטות, ולכן שובצה מיד במשבצת אויבת העם.

הסדר הטיעון עמה, שהמשא-ומתן לחתימתו נמשך חודשים ארוכים, מסמל ירידה מסוימת מהעץ. קם כבר איננה אויבת העם, היא כבר לא פעלה במטרה לפגוע בביטחון ישראל או לסייע לאויבי המדינה.

בכל זאת, נותרה בכתב האישום המתוקן הקביעה כי קם פעלה "ממניעים אידיאולוגיים". מהם אותם מניעים? הוויכוח על כך יישמע מן הסתם במעמד הטיעונים לעונש. המדינה תטען כי האידיאולוגיה היתה לחבל בפעילות צה"ל, וקם תטען כי האידיאולוגיה היתה חשיפת מעשים פעולה בלתי חוקית של צה"ל, למשל באי-קיום הוראות בג"ץ בנוגע לביצוע חיסולים.

קם אכן הפרה את החוק בכך שהוציאה מרשות הצבא, ובהמשך הדליפה לעיתונות, מסמכים צבאיים סודיים. אך נראה כי בפרשה הזו החליטו המערכות הביטחונית והמשפטית לבוא חשבון לא רק עם קם, אלא עם העיתונות החוקרת כולה.

העיתונות הרי חיה מהדלפות, ועיתונאים ופרשנים לענייני צבא חיים מהדלפות מהמערכת הביטחונית. היכן מסתיימת העבודה העיתונאית הלגיטימית והיכן מתחילה הפרת החוק?

השאלות הללו בוודאי יתחדדו ביתר-שאת, אם הפרקליטות תחליט להעמיד לדין גם את העיתונאי אורי בלאו, שקיבל מידיה של קם את המסמכים ופירסם את חלקם בתחקיריו ב"הארץ".

בינתיים, שיחקה לרעתה של קם גם העובדה שלאחר שחרורה מצה"ל היא הצטרפה בעצמה לשורות העיתונות, ככתבת האתר "וואלה". עובדה זו, כך נראה, סיפקה עילה נוספת לעליהום הכללי על העיתונות וסימונה כחותרת תחת אושיות המדינה.

פרופורציות ראויות

חזרתו של בלאו לישראל, והעובדה שהחזיר את המסמכים המסווגים שהיו ברשותו לידי צה"ל והשב"כ, סייעו להוריד את מפלס ההיסטריה של המדינה גם כלפי קם.

הסדר הטיעון שנחתם עמה הוא איפוא השלב הראשון בדרך להחזרת הפרשה לפרופורציות הראויות. השלב הבא אמור לבוא בדמות התגמשות של התביעה גם בשאלת עונשה.

אחרי הכול, לא מבצע להפלת המשטר הישראלי היה כאן, אלא חיילת אחת, חדורה ברעיונות הלקוחים מתחום חשיפת השחיתויות, שהדליפה חומרים רגישים לעיתונות.

אם היו מעמידים לדין את כל המדליפים באשר הם, או אפילו רק את מי שמדליפים חומרים רגישים - שולחן הממשלה היה נותר מיותם.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988