כר פורה לעליית האיסלאם הקיצוני

מדד אחד, שאותת על המהומות במצרים, ממחיש את הצרות הכלכליות בעולם הערבי

מדד "העומס השלילי" (The Misery index) מראה שמצרים הייתה לאחרונה בלחץ הכלכלי הגדול ביותר מבין המדינות השכנות לנו. גם ירדן נמצאת בסיכון גבוה ותופסת את המקום השני לאחר מצרים ולפני סוריה ולבנון בעוצמת הלחץ הכלכלי השלילי שבו נמצאת הממלכה.

הלחץ הכלכלי שבו נמצאים המוני העם במצרים מילא תפקיד בהתפרצות המהומות האחרונות. בשנות ה-60 פיתח הכלכלן האמריקני, ארתור אוקום (Okum) מדד פשוט לשקף את הלחץ הכלכלי שבו נתונים תושבי המדינה וקרא לו "מדד העומס השלילי" (באנגלית - The Misery index). המדד הוא בעצם הסכום של שיעורי האבטלה והאינפלציה ביחד. המדד מבוסס על ההנחה הנפוצה לפיה עלייה בשיעורי האבטלה והאינפלציה יוצרת מחיר חברתי למדינה. ככל שהערך של המדד גבוה יותר פירוש הדבר שתושבי המדינה נמצאים תחת עומס כלכלי שלילי גדול יותר. המדד הפשוט של אקום שוכלל על ידי הכלכלנים והם הוסיפו את שיעורי הריבית הקצרה וההכנסה לנפש כמשתנים נוספים למדד העומס השלילי.

הגרף המצורף מראה את מדד העומס השלילי עבור המשקים של מדינות האזור. לפי המדד הזה, מצריים הייתה נתונה לאחרונה ללחצים הכלכליים הכבדים ביותר מבין הארצות השכנות לישראל. בחודש האחרון, לפני פרוץ המהומות, הייתה האבטלה במצריים 9.7% (לפי הנתונים הרשמיים שאמינותם בעייתית) והאינפלציה 10.4% עם צפי שהאבטלה והאינפלציה יישארו גבוהים לאורך שנת 2011. גם שערי הריבית הגבוהים יחסית של 8.27% ל-3 חודשים ו-6.63% ל-10 שנים, תורמים לעומס השלילי הכבד. הדבר בולט לגבי האוכלוסייה שחייה מתחת לקו העוני והמעמד הבינוני נמוך שמהווים את החלק הארי של תושבי מצרים.

שנים של יזע ודמעות
 שנים של יזע ודמעות

* (נתוני 2010)

ירדן - חבית נפץ

המצב בירדן גרוע, בעיקר מבחינת האבטלה, שמוערכת בלמעלה מ-13%. לירדן יש את שיעור האבטלה הגבוה ביותר מבין המדינות השכנות של ישראל. שיעור אבטלה כה גבוה צריך להיחשב כחבית חומר נפץ שעלולה להתפוצץ כל רגע. מדד העומס השלילי של ירדן נמוך מזה של מצריים מפאת האינפלציה הנמוכה יותר בממלכה של 4.4% וזאת לעומת שיעור אינפלציה יותר גבוה במצרים.

המצב בסוריה פחות גרוע מאשר במצרים וירדן. האבטלה הרשמית בסוריה בסביבות 8%, האינפלציה נמוכה במקצת מ-6%. שיעור האוכלוסייה מתחת קו העוני הוא הנמוך ביותר באזור - 11.9% בלבד. מהבחינה הזו, הכלכלה הסורית נוטה להיות יותר סוציאליסטית משאר מדינות האזור. למרות שמבחינת מדד העומס השלילי, סוריה נמצאת במקום השלישי, הרי שמבחינת ההכנסה לנפש, זו היא המדינה הענייה ביותר מבין שכנותיה של ישראל. ההכנסה לנפש בסוריה מגיע כיום ל-4,800 דולר לנפש בלבד - רמת חיים שנופלת מזו של מצריים וירדן עם הכנסה לנפש של 6,200 דולר ו-5,300 דולר בהתאמה.

מבחינת מדד בעומס השלילי, לבנון נמצאת במצב פחות בעייתי. אבטלה הגבוהה במקצת מ-9%, אינפלציה מרוסנת יחסית בשיעור של 3.7% והכנסה לנפש הגבוהה יחסית למדינות השכנות האחרות של 14,200 דולר. חולשתה של לבנון באחוז הניכר של האוכלוסייה הנמצא מתחת לקו העוני - 28%, שהוא הגבוה ביותר מבין המדינות השכנות. גם שיעורי הריבית הקצרה גבוהים כיום וקרובים ל-10%.

סיכויי האסלאם הקיצוני להשתלט

כמובן שהלחץ הכלכלי השלילי על המוני העם איננו הגורם היחידי למהומות במצריים. השאיפה לדמוקרטיה וכבוד האדם הופיעו בראש רשימת הדרישות של המפגינים. אינטרסים מנוגדים לשלטונות של קבוצות אופוזיציוניות ודאי שיחקו תפקיד חשוב בשלהוב ההמונים. גם המבנה הסוציולוגי והשליטה בצבא מהווים גורמים מרכזיים למתרחש במצריים.

הטרגדיה של מדינות האזור היא שיידרשו שנים מרובות של 'יזע ודמעות' לבנות את הכלכלה - כפי שאכן עשו זאת משקים במזרח הרחוק. המדינות השכנות לנו עוד לא התחילו את המסע הארוך של בניית כלכלה תחרותית ומודרנית. מהומות בשילוב מהפכות אינן קרקע פורייה לצמיחה כלכלית מהירה לטווח ארוך. ישנו גם תרחיש עם הסתברות לא קטנה שהמהומות במצרים לא רק שלא יאיצו את הצמיחה הכלכלית אלא שיגרמו לנסיגה כלכלית. במקרה כזה, עולים הסיכויים של האיסלאם הקיצוני להשתלט על המדינה.

* הכותב הוא מרצה לכלכלה ומימון במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ואסטרטג השקעות.