"מודו לא הוציאה לסנדיסק החשק להשקיע בחב' צעירות"

כך אומר יורם צידר, מספר 2 בסנדיסק, בראיון ל"גלובס" ■ צידר: "אנחנו בתקופה של ביקושים אדירים ומכירות עולות, אבל אנחנו עם עיניים פקוחות על השוק"

עולם המוליכים-למחצה נהנה מאקלים נוח בשנה החולפת, ואת זרי הפרחים החברות בתחום יכולות לשלוח לסטיב ג'ובס, מייסד אפל. עם דחיפה שלו, השוק - שסבל מהאטה בביקושים ב-2008 - זוכה לעדנה מחודשת.

חדירת הטלפונים החכמים והטאבלטים (מחשבי הלוח) הקפיצו את הביקושים בעולם, וחברות השבבים הגדולות שוב נהנות מעדנה גם בשוק ההון.

אחת הנהנות היא חברת סנדיסק בעלת השורשים הישראליים, שמפתחת, מייצרת ומשווקת מוצרי זיכרון פלאש לתעשיית המכשור האלקטרוני. שווי השוק של החברה הוא 12 מיליארד דולר - חזרה לשוויים שבהם נסחרה בסתיו 2008 וזינוק של 800% מהשפל של אוקטובר 2009.

מהבחינה הזו, עזיבתו השנה של ד"ר אלי הררי, מייסד סנדיסק ומנהלה מאז היווסדה ב-1988, הגיעה בעיתוי יחסית נוח. להנהלה יש את הזמן להתרגל לחיים בלעדיו. המנכ"ל הנכנס, סנג'י מהרוטרה, אינו דמות חדשה - הוא היה שותף להקמת החברה ובמשך השנים מילא בה תפקידים בכירים, לצד הררי.

בתערוכת הסלולר העולמית בברצלונה שתיפתח מחר (ב'), סנדיסק תחזיק ביתן ענק של 195 מ"ר שיכלול אזור מיוחד שבו שותפות שלה, כמו סוני, קוואלקום, גוגל וסמסונג, יציגו מוצרים שסנדיסק בבסיסם. בנוסף, היא תציג את שאר מוצריה ובהם כרטיסים, כונני פלאש, רכיבים המיועדים לטלפונים ניידים, למצלמות, לטאבלטים ולמכשירי ניווט.

סנדיסק מעסיקה בישראל 550 עובדים ביחידות פיתוח ועסקים. שדרת ההנהלה של החברה העולמית משובצת בישראלים: מתוך 12 סגני נשיא, שישה ישראלים ובהם מספר 2, יורם צידר, מנהל טכנולוגי וסגן נשיא בתחום OEM; דן ענבר, מנכ"ל סנדיסק ישראל, מנהל חטיבת ה-OEM של סנדיסק; ודניאל שרייבר, סגן נשיא ומנהל חטיבת החדשנות.

בראיון ל"גלובס" אומרים צידר, שביקר באחרונה בישראל, וענבר כי "בינתיים, החיים בלי אלי הררי לא נראים שונים". לדברי צידר, "לא חלף מספיק זמן, ולכן קשה לומר איך סנדיסק בלעדיו. גם בעבר היינו רגילים שהוא היה יוצא לחופשה ארוכה. יהיה הבדל, שסנג'י עבר לשבת בחדר של אלי - אבל ברמה היומיומית המעבר היה הדרגתי".

- למה הררי לא נשאר יו"ר?

צידר: "כי הוא ידע היטב שאם יישאר יו"ר, הוא עדיין יהיה מעורב ברמה היומיומית. כרגע הכול זורם טוב, אבל בתקופות טובות המצב קל יותר. המבחן האמיתי של ההנהלה החדשה יהיה כשיגיעו זמנים פחות קלים. והם יגיעו".

צידר לא יתנבא מתי יגיע המשבר הבא אבל מכיר היטב את מחזוריות ותנודתיות התעשייה שבה הוא פועל. "אם היינו יודעים מתי יבוא המשבר, היינו נערכים בהתאם. השוק שסנדיסק פועלת בו מונע מביקוש והיצע. אנחנו מצויים בתקופה של ביקושים אדירים ומצליחים לעמוד בהם ולהציג גרף עולה של מכירות. אבל אנחנו עם עיניים פקוחות על השוק, ומעלים את התחזיות באופן הדרגתי. בונים לאט את ההיצע".

רכישה מוצלחת? רק בדיעבד

סנדיסק היא לא חברה שהשקיעה בשלל סטארט-אפים ישראליים, אבל אחד מאלה שבהם השקיעה היה מודו, החברה שביקשה לפתח טלפון סלולרי זעיר, אך כשלה ונסגרה במפח נפש לפני כחודשיים. סנדיסק רכשה את החברה הקודמת של מורן, אם-סיסטמס, ב-1.55 מיליארד דולר ב-2006.

- אתם מצטערים שהשקעתם במודו?

"מעבר לרעיון של מודו היה בסנדיסק עניין לעבוד עם מורן. הוא הציע מודל חדש ומוצר עם רכיבי פלאש משמעותיים וחשבנו שנכון להשקיע. העיניים שלנו היו פקוחות, ידענו שהמודל העסקי לא פשוט. מורן התעקש לייצר את המכשיר וזה סיבך את העניינים ולצערנו, זה לא הצליח.

"אנחנו שומרים על קשר הדוק עם דב, שהוא בחור נהדר ויזם ברמה גבוהה, ואני מקווה שעוד נשמע עליו. אם לא מנסים לא מצליחים. הלכנו על זה שנתיים, בדקנו את ההזדמנות, אבל מודו לא הוציאה לנו את החשק. נמשיך לחפש חברות צעירות שמפתחות מוצרים חדשניים. צריך לזכור גם שבמודו קנינו חלק מהפטנטים תמורת ההון שהשקענו".

גם הרכישה של אם-סיסטמס לא נראתה תמיד כמוצלחת, עברה עליות ומורדות, גלי פיטורים וסגירת קווי מוצרים, אך היום הביזנס שהביאה איתה מהווה 65% מהפעילות של סנדיסק. אם-סיסטמס הביאה את סנדיסק לעולם ה-OEM - מכירת טכנולוגיה, רכיבים ומערכות לעולם יצרני המכשירים, ולא רק לעולם הקמעוני.

ענבר: "זה תחום שלא היינו חזקים בו במיוחד. קיבלנו כך לקוחות שהם בעיקר יצרני טאבלטים, מצלמות וטלפונים חכמים. התחום המסורתי שלנו לא התכווץ אבל התחום האחר גדל. עכשיו אנחנו מבוססים בשני הכיוונים, וזה ייחודי מול המתחרים".

סנדיסק העמיקה את פעילותה בישראל, גם לאחר רכישת אם-סיסטמס. שרייבר מנהל בתפן את קבוצת החדשנות, חטיבות פיתוח ופעילות השיבוץ, כולל הפעילות העסקית ולא רק זו של המו"פ. לדברי ענבר, החברה תגייס עובדים והיא עומדת לבנות מרכז חדש בתפן על קרקע שרכשה.

ומה עם הודו? שם יותר זול. "יש מקומות שבהם עלות המהנדסים זולה יותר", אומר ענבר, "אבל הערך המוסף של המהנדסים הישראלים גדול יותר ויעיל יותר לחברה. אנחנו פעילים בישראל מטעמים עסקיים גרידא. יש לנו מרכזים ביפן ובהודו אבל אנחנו מוכיחים שאפשר לעשות עסקים מישראל".