ישראל היא גן עדן לסטוקרים

הישראלי אוהב טרנדים ומדווח על כל תזוזה. זה טוב למי שרוצה לעקוב ולמי שרוצה לשווק

בסצנת השיווק אוהבים לדבר על חשיבותם של "המאמצים המוקדמים" - אותם מגלי ארצות של טכנולוגיות חדשות אשר ששים לנסות על גופם ונפשם כל המצאה טכנולוגית. הקבוצה הקטנה והחלוצית הזו נחשבת לכזו שיודעת לבשר ולנבא הצלחה או כישלון של רעיון.

ובכן, הצצה לקבוצה הזו בחודשים האחרונים מגלה שהרשת החברתית האמריקנית פורסקוור והשירות המתחרה - יהיה מי שיאמר מחקה - פייסבוק פלייסז, עומדים להיות הצלחה מסחררת שמשווקים לא יוכלו להתעלם ממנה.

האומנם?

לפני שנענה לשאלה הזו, נזכיר כי השירותים האלה מאפשרים לאנשים לדעת היכן נמצאים חבריהם בזמן אמת. לכאורה, אין לך אובדן פרטיות גדול מזה, אך בפועל, צרכנים רבים לא נרתעים משימוש בשירותים האלה.

למה? התשובה לכך היא שילוב של יצר מציצנות והרצון שיציצו לך, יחד עם מגוון של הטבות קטנות ונחמדות שבתי עסק נותנים לצרכן בעבור פיסת הפרסומת הזו שהוא מייצר להם בקרב מעגליו החברתיים. המצטיינים שבצרכנים-המפרסמים מקבלים גם מגה-הטבות.

אלא שכמעט כמו כל שירות חדש, ההצלחה והכישלון בו הם נגזרות של ניסוי ותעייה. קחו למשל מסעדה אמריקנית בשם "גולדן קארל" שהבטיחה ל"ראש העיר" - הצרכן שעשה הכי הרבה פרסום עבורה - ארוחה ומשקה חינם ליום, וללקוחות אחרים שלה שהראו את הצ'ק-אין שלהם על המסך, נגן אייפוד. אלא שלמרות שהמסעדה ממוקמת במרחק 7 ק"מ בלבד ממרכז היי-טקי, התוצאות היו צנועות: המסעדה אספה רק 107 משתמשים לעמוד הפורסקוור שלה.

הבלוג השיווקי clickz מדווח לעומת זאת, של"איי-ג'יי בומרס", בורגרייה במילווקי, יש 1,400 אנשים בחשבון הפורסקוור שלה שעשו צ'ק-אין 6,000 פעם. ראש העיר מקבל המבורגר חינם, וכרגע זוהי "איימי" - שעשתה צ'ק-אין כבר 40 פעם ב-60 הימים האחרונים כדי להשיג את היעד שלה. אנשים שהוסיפו גם מידע מועיל בעמוד הפורסקוור של המקום קיבלו עוגייה חינם, כאשר הם הראו זאת למלצר או לקופאית. המסעדה דיווחה כי קצרה גידול של 110% ברווח בהשוואה ליום ראשון ממוצע.

ועכשיו ניחוש שלי לגבי עתיד השירותים האלה בשוק הישראלי. ובכן, משווקים שישכילו להשתמש בכלים האלה בחוכמה יקצרו פירות אדירים בזמן קצר. במיוחד אמור הדבר לגבי עסקים בתחום המזון והפנאי, שבהם לאלמנט החברתי - השאלה מי מחבריי מבלה עכשיו היכן - יש משקל גדול. כאשר אנשים צעירים יוצאים לבלות הם יוכלו להשתמש בכלי הזה ככלי תומך החלטה: אני הולך למקום שבו נמצאים הכי הרבה אנשים מסביבתי החברתית. אלא שעד עתה ניחשתי היכן הם נמצאים על סמך היכרות איתם, ועכשיו אני יכול לדעת בוודאות. קהל הצרכנים הישראלי מושפע מאוד מטרנדים, מנטיות חברתיות של מעגלים קרובים, ומסמלי "איניות" - וכל אלה קיימים בשירותים מבוססי מיקום, ובגדול.

הצד השני של המטבע בסיפור הזה, הוא לא פחות ממפחיד.

תארו לעצמכם שאדם שאינו רוצה בטובתכם נמצא במעגל החברתי שלכם באחד מהשירותים מבוססי המיקום. הוא יודע מתי אתם בבית, ובעיקר מתי אתם לא, הוא יודע לאן אתם הולכים ולעתים גם עם מי אתם הולכים, והוא אוגר בידיו מידע רב שבאופן תמים יכול להיות חסר ערך ממשי, אך כאשר הוא נופל לידיים הלא נכונות, הוא עלול להיות הרסני ומזיק.

אז מה עושים? חוזרים לבונקר של הפרטיות ולעזאזל כל הטכנולוגיות האלה? התשובה, כמו תמיד, ניצבת במקום כלשהו באמצע. למדו להשתמש ביכולות הפנטסטיות האלה במשורה, במידה, בזהירות ובחשדנות, אך במקביל, תיהנו ותפיקו את מירב התועלת מהם, שכן שימוש מושכל יביא לכם תועלת צרכנית ואישית אדירה.

הכותב הוא מנכ"ל Refreshing.co.il - המלווה ארגונים ומותגים בפעילות שיווקית ברשתות חברתיות