בית הספר הגבוה לאסתטיקה

יש רק שתי קבוצות בעולם שמשחקות כדורגל בדיוק כמו שהממציאים של המשחק התכוונו. אבל גם שם, איפה שהכדורגל מתחבר לשלמות ואיפה שצ'אבי פוגש את פברגאס, יש קבוצה אחת שעושה את זה טוב הרבה יותר

צ'אבי הרננדז הוא גאון כדורגל. אבל זה משעמם להגיד דבר כזה על צ'אבי בהקשר של הכדורגל המדהים שלו. כולם מכירים את אלוף אירופה 2008, טרבליסט 2009, אלוף העולם 2010, הסולן שמנצח על ברצלונה ונבחרת ספרד, שתי הלהקות הכי חזקות בשוק ומהטובות בכל הזמנים בתחומן. זה יהיה כמעט בנאלי להזכיר את העובדה שבקלאסיקו הבלתי נתפס ההוא בסוף נובמבר, שהסתיים ברמיסה של 0-5, ברצלונה השלימה 609 מסירות מוצלחות (ריאל מדריד הסתפקה ב-225). צ'אבי היה אחראי על קרוב ל-20% מהמסירות המדויקות האלו - יותר מכל חבריו למכונה. הוא גם כבש גול. וכל זה ב-87 דקות משחק.

כמעט מיותר להזכיר שצ'אבי בישל 73 גולים ב-178 משחקי כדורגל תחרותיים בשתיים וחצי העונות החולפות. בקצב ממוצע של 192.3 דקות פר-אסיסט. אלו נתונים מדהימים עבור כל שחקן, אבל בעיקר עבור אחד שגם אחראי במקביל על מתודת הנעת כדור כל כך מושלמת.

אלא שמוסרי כדורים מצטיינים הם לא מספיק סקסיים כמו כובשי שערים מוצלחים. תחת הרושם של העונה החולנית שעוברת על ליונל מסי (43 שערים ב-39 משחקים, קצב של שער כל 74 דקות על המגרש), אפשר להבין איך הארגנטיני עם הרגליים הכי זריזות בעולם הצליח לזכות לא מכבר בתואר שחקן השנה ל-2010 של פיפ"א. העיסוק האובססיבי במסי, שרבים משוכנעים כי הוא השחקן הטוב בגלקסיה והטוב בהיסטוריה, הופך את כל ההתעסקות בצ'אבי לדי אפורה.

אפשר להבין, אבל אי אפשר לקבל: מסי הוא בסך הכל החתיכה הכי מבריקה בפאזל הכי משומן שיש בכדורגל העולמי. אלא שצ'אבי הוא לא חתיכה בפאזל. הוא עצמו זה שמרכיב את הפאזל.

כבר שלוש שנים שגווארדיולה מסביר לצ'אבי איך עושים כמו שצריך את מה שהוא עושה. הרבה לפני גווארדיולה, בגיל 11, כבר התחילו להסביר לצ'אבי את העניין ב"לה מאסיה", אקדמיית הנוער של ברצלונה, המכונה גם "בית הספר הגבוה של הכדורגל העולמי למסירות". אותה אקדמיה שהוציאה מתוכה 8 מתוך ה-11 שפתחו ב-0-5 על ריאל מדריד, ו-6 מתוך 11 שחקני הנבחרת הספרדית שעלו בהרכב בגמר המונדיאל בקיץ מול הולנד.

גם אחד המחליפים של ספרד באותו ערב ביוהנסבורג היה פרי תוצרת של ברצלונה. קראו לו ססק פברגאס.

***

כדי להבין את הקשר המיוחד הקיים בין פברגאס לברצלונה, ובכלל בין ארסנל לברצלונה, כדאי אולי לשמוע מה יש למר ברצלונה להגיד בנושא. כלומר לצ'אבי. "ארסנל קבוצה אדירה. כשאני רואה אותה משחקת, אני רואה את בארסה", אמר הקשר בראיון שהתפרסם ב"גרדיאן" בסוף השבוע. "אני רואה את ססק סוחב את המשחק שלהם, אני רואה את נאסרי וארשאבין. אבל ההבדל ביננו לבינם הוא שלנו יש יותר שחקנים שחושבים לפני שהם עושים פעולות. חושבים יותר מהר".

פברגאס הוא השחקן היחיד בארסנל שנוצר ב"לה מאסיה". הוא השחקן היחיד שעושה את זה כמו שעושים את זה בברצלונה. לכן, החיקוי של ברצלונה שנקרא "ארסנל" הוא דהוי וזול, וכנראה לא יצליח גם השנה לעלות על מקורו, אחרי שבעונה הקודמת חטפו התותחנים נוקאאוט של 6-3 בשני המפגשים עם ברצלונה ברבע הגמר.

ברצלונה מזהה עכשיו את האפשרות להביא את פברגאס, שמבין את הכדורגל שלה. היא גם יודעת שססק, בגילו (23), יוכל להוות תחליף ארוך טווח אולטימטיבי לצ'אבי, שבינואר כבר חגג 31. לכן היא שוב החייתה בתקופה האחרונה את המו"מ שיסגור את תנאי רכישתו. זה קצת מלוכלך כשזה קורה ערב המשחק בין השתיים, אבל זה סצנריו שהתקיים גם טרם ההתמודדות הכפולה בין הקבוצות בעונה הקודמת. זה אולי מריח כמו ספין, אבל למען האמת זה לא. ברצלונה באמת משתוקקת להביא את ססק: "לברצלונה יש סגנון מאד ברור ולא הרבה כדורגלנים מתאימים לו", מסביר צ'אבי. "ססק מתאים לו בשלמות".

***

העובדה שבארסנל מתעקשים לנסות לחקות את הסגנון המאוד ברור הזה של ברצלונה, היא הדבר הכי נורא שיכול לקרות למועדון הזה ערב הדייט עם בארסה. ז'וזה מוריניו היה היחיד שהצליח בשנתיים וחצי האחרונות לעצור לחלוטין את ברצלונה, עם אינטר בחצי הגמר אשתקד, בעזרת "יצירת צפיפות אדירה ברחבה שלהם ויציאה למתפרצות מהירות", כמו שניתח את ההתמודדות ההיא פאביו קאפלו, מאמנה האיטלקי של נבחרת אנגליה. אבל ארסנל לא תעשה את זה: היא פשוט לא יודעת לשחק ככה.

"זו לא צ'לסי שתבוא לחכות לך בעומק המגרש, לסגור, לשחק על מתפרצות עם דיידיה דרוגבה ומאלודה", חוזה צ'אבי. "צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד הן קבוצות שמשחקות בצורה יותר ספקולטיבית, הן משאירות לנו את היוזמה. ארסנל תרצה את הכדור".

צ'אבי כמובן צודק: ארסנל היא הקבוצה שמחזיקה הכי הרבה דקות בכדור השנה מבין קבוצות הצ'מפיונס ליג - 38 דקות למשחק. כלומר, הכי הרבה אחרי ברצלונה ו-40 הדקות שלה.

אבל מי שמתיימר להחזיק את הכדור נגד ברצלונה חוטף. מוריניו למשל. דווקא אחרי התהילה הגדולה עם אינטר בשנה שעברה, הוא הגיע עם ריאל העונה לקאמפ נואו וניסה לקחת לה שם את היוזמה. התוצאה: מוריניו התרסק, עם החזקת כדור של 34% בלבד ו-2 בעיטות עלובות למסגרת. בדיוק כמו שארסן ונגר התרסק בשני משחקי רבע הגמר אשתקד מול ברצלונה, עם 33% החזקה ממוצעת בכדור ב-180 דקות (ו-4 בעיטות למסגרת).

את ההבדל העיקרי בין ארסנל לברצלונה, מסכם צ'אבי מזווית ההישגיות. לשאלה האם משהו כמו שקורה בארסנל בשנים האחרונות, כלומר טרגדיה על קבוצה שמשחקת יפה ולא זוכה בתארים, יכול לקרות בברצלונה, הוא עונה: "בלתי אפשרי. אם אצלנו לא זוכים בכלום שנתיים, משנים את הכל. אבל לא את הזהות: הפילוסופיה נשארת אותו דבר. רק השמות מתחלפים". הפילוסופיה שצ'אבי מדבר עליה היא גלגול מתקדם ל"טוטאל פוטבול" של יוהאן קרויף.

זה בלתי נמנע שברצלונה הגדולה הזאת תפסיק להיות כל כך טובה מתישהו. כנראה כשצ'אבי יזדקן בעוד שנה או שנתיים. לאחר מכן, הפילוסופיה תישאר אותו דבר. השמות יתחלפו. אולי השם ססק יחליף את השם צ'אבי.

צרו איתנו קשר *5988