בשלוש השנים האחרונות נראה היה שחברת יפנאוטו, יבואנית סובארו, שקועה בתרדמה. בעוד שהקופות אצל היפניות והקוריאניות המתחרות צלצלו בעוז, נוכחותה של סובארו בפלח המשפחתי דעכה ומשיא מכירות של קרוב ל-10,000 יחידות בשנת 2007, היא ירדה בהדרגה לפחות מ-4,700 יחידות ב-2010. תדמית המותג נשחקה במקביל, ולשיפור המצב לא סייעה העובדה שמאות אלפי נהגים חלפו מדי שבוע על פני מגרשי האחסון המלאים-תמיד של החברה בצומת גלילות.
אבל נראה שיפנאוטו כבר בשלה ל"קאמבק" רציני. ניצני השינוי כבר ניכרים באופרציה של סובארו בחו"ל, שבסיועה של בעלת מניות חדשה עם כיסים עמוקים (טויוטה) נמצאת כיום בעיצומה של מתקפת חידושים. שינוי הכיוון החל עם סדרת לגאסי החדשה, שזכתה ב-2010 להצלחה לא-מבוטלת בישראל; המשיך עם השקה של משפחת מנועים חדשה ומתוחכמת בשנה שעברה; וצפוי להגיע לשיא בהמשך 2011, כשיוצג הדור החדש והמתקדם של אימפרזה המשפחתית שאמורה להחזיר לסובארו את תהילת העבר.
עד שפירות ה"קאמבק" הגלובלי של סובארו יבשילו, מתמקדת היבואנית בארץ, יפנאוטו, בשדרוג המערך הניהולי, בהעמקת הקשרים עם ענף הליסינג, ובהכנות ליבוא מגוון דגמים של סובארו מתוצרת ארה"ב כתחליף ליבוא מיפן. במקביל מקפידה החברה לייבא כמעט כל דגם נישה שזמין כיום בקטלוג היצרן.
במסגרת זו נחתה כאן החודש XV החדשה של סובארו, שמשתייכת לקטגוריה המכונה "קרוס-אובר". ההגדרות של הקטגוריה מעורפלות למדי, אבל באופן כללי היא כוללת כלי רכב על בסיס מכוניות כביש סדרתיות שהוגבהו במעט ועברו טיפול קוסמטי כדי להעניק להן מראה "הרפתקני".
כל סממני הז'אנר
לסובארו ניסיון רב-שנים בנישה זו, שפופולרית במיוחד בארה"ב, וגם בעיצוב XV לא החמיצו המעצבים אף סממן של הז'אנר: החל מקשתות גלגלים שמודגשות על-ידי חיפוי פולימרי בצבע נוגד, דרך פגושים מאסיביים, וכלה בחישוקים גבוהים ובמסילות עיגון לגג.
התוצאה הסופית בהחלט מוסיפה לאימפרזה האצ'בק הוותיקה ערך מוסף בכל הנוגע לתגובות הקהל ברחוב, וניחוח "פרימיום" שמרחיק אותה מהאגף העממי ונטול הזוהר של משפחתיות סובארו לעבר אגף 4X4 האופנתי-נחשק של המותג (ע"ע פורסטר, אאוטבק וכו').
חלק מיצרני הרכב נוהגים להמשיך את השדרוג הקוסמטי של רכבי הקרוס-אובר גם לתא הנוסעים. למעצבי סובארו נגמר כנראה התקציב - או המרץ - בשלב הזה, והם ציידו את XV בתא התכליתי והבלתי-נחרט-בזיכרון של כל סדרת B3. המושבים מעט משופרים ומצוידים בריפוד מהודר יותר, ויש אבזור תקני משודרג כמו בגרסת 2 הליטר "ספורט" של B3, אבל פרט לכך סביבת הנהג שגרתית לגמרי.
כמקובל בכל גרסאות B3, עמדת הפיקוד עטויה בשלל משטחי פלסטיק קשיחים, שמנעד הגוונים שלהם נע בטווח הרחב שבין אפור כהה לשחור, ואין בה משטח רך אחד לרפואה. מנגד, את מי שמסתכל לטווח הארוך אנחנו יכולים לנחם בכך שרמת הגימור יפנית טיפוסית ושהחומרים הפלסטיים של סובארו נוטים להפגין עמידות מרשימה גם אחרי 15 שנות שימוש.
המרווח בתא הנוסעים סביר, בדומה לזה של כל סדרת B3, אך נפח תא המטען עדיין מוגבל ביחס למקובל בפלח שלה. מי שזקוק ליכולת העמסה רצינית יצטרך לקפל את המושב האחורי.
אינפו: סובארו XV
מנוע עם "אופי"
גישת ה"זן" המינימליסטית של תא הנוסעים נשכחת כשיוצאים לדרך. לסובארו תמיד הייתה "יד טובה" בכיול שלדות וגם XV מציעה שילוב מצוין בין נוחות נסיעה להתנהגות כביש. יש לה הגה חד ומדויק, שמאפשר לכוון את החרטום למסלול המדויק בפניות הדוקות, אחיזת הכביש שלה מרשימה, ובנהיגה מהירה היא נוטעת בנהג הרבה ביטחון. היכולת הדינמית לא באה על חשבון הקשחת יתר של המתלים, שמבצעים עבודה טובה מאוד בספיגת זעזועים עירוניים.
למנוע 2 הליטר של סובארו יש הרבה "אופי": הוא משמיע גרגור נעים, שמזכיר את צליל המנועים של אלפא רומיאו בימי התהילה שלה, מספק תגובה מידית ללחיצה על המצערת ומזרים את הכוח בצורה חלקה. אם מוסיפים לכך מערכת הנעה כפולה-קבועה נשלטת אלקטרונית, שמתרגמת במדויק את המומנט וההספק למשיכה של כל הגלגלים, מקבלים מכונית שמרגישה הרבה יותר מהירה מכפי שהיא באמת.
סובארו נוטשת כיום את התיבות האוטומטיות המסורתיות לטובת תיבות CVT רציפות, וזו אולי הסיבה ש-XV עדיין מצוידת בתיבה האוטומטית המיושנת בת 4 המהירויות של סובארו. התיבה לא עושה עם המנוע חסד, ומי שיוותר עליה לטובת תיבה ידנית יזכה ליהנות ממלוא עינוגי הכביש שמכונית זו מסוגלת לתת.
שכחנו משהו? יכולת שטח. רכבי הקרוס-אובר הגדולים יותר של סובארו מפגינים יכולת שטח מפתיעה לעתים, אבל מרווח הגחון של XV לא מתאים להרבה יותר מדילוג על מדרגות והחלקות על דרכי עפר וחצץ כבושות. האופטימיסטים, שסבורים כי חורף רציני עוד יחזור לפקוד אותנו ביום מן הימים, ישמחו לדעת שהמכונית מצטיינת על משטחי בוץ, שלג (כך לפחות סיפרו לנו) ובתנאי מזג אוויר רעים.
סובארו XV היא מכונית נישה ככל שמכונית נישה יכולה להיות. זוהי משפחתית שימושית ונוחה, שמיועדת לחוג מצומצם של לקוחות שרוצה את המראה האופנתי-תמיד של רכב כביש-שטח, מבלי לסגל לעצמו הרגלי נהיגה וחנייה חדשים. שם המותג "סובארו" גם מבטיח, שכשהמכונית תצא לשוק המשומשות הקונים יעמדו בתור. מי שיתעלם מהעיצוב המגונדר בחוץ ומתא הנוסעים הנזירי בפנים, ימצא גם שזו מכונית משפחתיות מהנה מאוד לנהיגה נמרצת.
מנגד, יכולות השטח שלה מוגבלות, ובמחיר של 144 אלף שקל היא מתומחרת קרוב מאוד לג'יפונים אמיתיים. אולי זו גם הגדרה לקרוס-אובר: סוג של פשרה.
מתחרות
כמה קרוס-אוברים במחיר של 135-150 אלף שקל:
דודג' קאליבר
דודג' קאליבר
ב-149 אלף שקל לפני הנחות עונתיות מוצעת כיום הדודג' קאליבר הוותיקה, שחוגגת השנה 5 שנים. למכונית תצורת קרוס-אובר טיפוסית, עם מרכב משפחתי ושימושי של מכונית סטיישן ומראה של רכב פנאי/שטח בזכות גלגלים גדולים ומרווח גחון מוגדל. במחיר זה מקבלים מנוע 2 ליטר בהספק 156 כ"ס עם תיבה רציפה וביצועים סבירים בהחלט
סקודה ייטי
סקודה ייטי
במחיר של 135 או 145 אלף שקל (בהתאם לרמת האבזור) מקבלים את ייטי - הקרוס-אובר הקומפקטי של סקודה, שפונה ישירות לז'אנר חובבי הכאילו-שטח. במחיר זה מקבלים מנוע קטן, חסכוני ומתוחכם בנפח 1.2 ליטר, שיצר 105 כ"ס ומשודך לתיבת DSG עם 7 מהירויות כדי לסחוט ביצועים מכובדים: 12 שניות מ-0 ל-100. יש גם דגם הנעה כפולה עם טורבו-דיזל אך הוא יקר משמעותית
רנו דאסטר
רנו דאסטר
הדאסטר של רנו, שיבואו עשוי להתחיל השנה, פונה במדויק לפלח הקרוס-אובר העירוני. הוא מבוסס על פלטפורמת הפלואנס סטיישן, אך ניצב על גלגלים גבוהים ומציע מראה של רכב כביש-שטח אופנתי. בחו"ל הוא מוצע עם מנועי 1.6 ליטר בנזין ודיזל המוכרים של רנו ועם אופציה להנעה כפולה. כרגע אין לו תיבה אוטומטית אך הוא צפוי לקבל כזו השנה. יתרונו הגדול הוא מחיר רצפה (באירופה) שנגזר מייצורו ברומניה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
