הגבול הדק שבין אכיפה אגרסיבית לקיפוח זכויות

בכנס השנתי של רשות הגבלים עסקיים, הדגישה הרשות את הישגיה בתחום החקירות הפליליות של קרטלים. ואכן - שנת 2010 הייתה עתירת חקירות פליליות. הציבור זכה להכיר רשות הגבלים עסקיים (להלן רשות ההגבלים) נשכנית יותר ואגרסיבית בהרבה מכפי שהייתה בעבר. רשות, שכבר אינה מסתפקת בחקירה של עבירות קרטל, והיא מצרפת לחקירותיה חקירות בגין קבלת דבר במרמה והלבנת הון. לחקירות נלווית תפיסה של חשבונות בנקים.

בולט מכול הוא השינוי במדיניותה של רשות ההגבלים בעניין מעצרים. עד לפני כשנה ניהלה הרשות חקירות ללא צורך במעצר חשודים. מגמה זאת התהפכה. הרשות אינה מסתירה יותר את מדיניותה החדשה - לעצור חשודים לפרק זמן של מספר ימים, על מנת, לדבריה, למנוע שיבוש הליכי חקירה.

ניתן להבין את החשש של הרשות מפני שיבוש הליכי חקירה. עבירות קרטל הן רבות-משתתפים. לרשות הגבלים אינטרס להגיע אל כל הנחקרים לפני שיוכלו לשמוע את נושא החקירה, מה המידע שיש לרשות ומה הגרסאות של חבריהם. אלא שרצון הרשות למנוע שיבוש הליכי חקירה הפך בעיניה לחזות הכול כמעט. תחת הכותרת של "רצון למנוע שיבוש הליכי חקירה" מסכנת הרשות לעתים את זכויות היסוד של נחקרים.

בכנס השנתי פרסה הרשות את השקפתה על המותר והאסור לעורכי דין בחקירות פליליות, ובעיקר על האסור. הרשות מניחה, שעורך דין שמייצג מספר נחקרים יעביר מידע ביניהם. לפיכך, הרשות סבורה שייצוג של מספר נחקרים במקביל הוא בעייתי מן היסוד.

עוד סבורה הרשות, שעל עורך הדין להימנע מלהסביר לשופט, בעת דיון בהארכת המעצר, את גרסת לקוחו, משום שנחקרים אחרים עשויים לשמוע זאת, ואף בכך יש משום שיבוש הליכי חקירה. מכאן גלשה הרשות לדיון מתי בעיניה מצוי עורך הדין בניגוד עניינים, מה עליו לעשות בעת היותו בניגוד עניינים ואיזה לקוח עליו להעדיף - סוגיות, שספק אם הן עניינה של הרשות.

זרוע חקירתית חזקה ומקצועית ברשות היא דבר חשוב וחיוני. אך ככל שמבקשת הרשות לנקוט גישה אגרסיבית יותר בניהול חקירותיה, כך עליה להיות זהירה יותר בזכויות הנחקרים ולנהוג בזכויות אלה במשנה-כבוד.

כשמתדפקת הרשות על דלתו של אדם בשש בבוקר, עורכת חיפוש בביתו ובמשרדו, לוקחת אותו לחקירה רצופה של מספר ימים, ובין החקירות מותירה אותו בתא מעצר לבלות את הלילה בין עבריינים, היא מפגינה את מלוא עוצמתה.

מי שעומד מולה אינו שווה לה בכוחותיו. המעט שנותר לנחקר הוא הזכות להיוועץ עם עורך דין - זכות מקודשת שאין לפגוע בה. אמנם נכון, הזכות מקשה על הרשות החוקרת. לעורך הדין יש לעיתים דעה עצמאית כיצד על לקוחו לנהוג בחקירה; והוא מסייע לנחקר להתמודד עם החוקרים ולא בהכרח מייעץ לו לשתף-פעולה. אך ה"הפרעה" של עורך הדין אינה שיבוש הליכי חקירה.

מניעת גישה של נחקר לעורך דין, כי הרשות מניחה כנקודת מוצא שעורך הדין עוסק בשיבוש הליכי חקירה ויעביר מידע בין נחקרים, עשויה לקפח את זכותו היסודית של נחקר להיוועץ היוועצות אמת עם עורך דינו. הוא הדין באיום על עורך הדין, שאם ימלא את תפקידו הוא עשוי למצוא את עצמו נחקר בעבירת שיבוש הליכי חקירה. לנחקר הזכות לבחור את עורך דינו, ועורכי הדין שמסוגלים לסייע לנחקר בחקירות בעבירות הגבלים עסקיים, אינם רבים.

אם מבקשת רשות ההגבלים לאחוז בזרוע חקירה נשכנית וכואבת עליה לקדש את זכויותיהם של הנחקרים. כמו כן, עליה לנהוג בכבוד בעורכי הדין שמייעצים לנחקרים גם אם עמדות עורכי הדין שונות משלה, והם אינם פועלים לסייע לה להשיג את מבוקשה.

הכותבת היא שותפה וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד מיתר ליקוורניק גבע & לשם ברנדויין; לשעבר היועצת המשפטית של רשות הגבלים עסקיים