הילד חולם: בתערוכת צילום של נעמי לשם מתועדים ילדיה כשהם ישנים

דיוקנאות חשופים, נטולי הגנות, ברגע החסד של מנוחה שלמה, שהוא גם רגע שבין חיים למוות זמני ■ מה שנראה כמבט אימהי תמים של לשם הופך לפולשני יותר ויותר ככל שמתקדם המבט לאורך הקירות

כמו ניצני פרחים מתפקעים בבשלות טרם פריחתם, כך מאדימות שפתותיהם של הנערים הישנים בצילומיה של נעמי לשם, בתערוכה שנפתחה במשכנה החדש של גלריה חזי כהן בדרום תל-אביב. מה שנראה כמבט אימהי תמים של לשם, המתבונן בשתי בנותיה הנמות, בצילומים הראשונים המקבלים את פני הבאים בכניסה לגלריה, הופך לפולשני יותר ויותר ככל שמתקדם המבט לאורך הקירות.

המבט בחלל הפתוח, רחב-הידיים וגבה-התקרה, מקיף באין מפריע את מה שהפך למעין "אולם שינה" וירטואלי - כזה המעלה מחשבות על פנימייה, אכסניה או מחנה שבו עשויים בני נוער וצעירים למצוא את עצמם ישנים בכפיפה אחת. אך במחשבה שנייה מתגברת תודעת הניכור - איש איש ישן כאן בביתו וכינוסם לתערוכה בכפיפה אחת כמו עוקר אותם בשנתם ממקומם הטבעי, חושף אותם לעין כל ומפקיר אותם לחסדי המתבונן.

וכך הם נראים באמת, דיוקנאות חשופים, נטולי הגנות, ברגע החסד של מנוחה שלמה, שהוא גם רגע שבין חיים למוות זמני. רגע שהוא גם סימבולי להגדרת מעמדם במחזור החיים - כבר לא ילדים, עוד לא בוגרים. התמימות העולה מדמותם השרועה ברפיון מוחלט, בהתמסרות מכמירת לב. הפיתוי האירוטי של שפתותיהם המאדימות, הפשוקות קלות, החרדה שמעוררות עיניהם העצומות - כל אלה טוענים את הדמות הישנה בתהומות של פוטנציאל.

תוצאות אותנטיות

סביב הסצנה האחידה של מיטה ונער/ה מופיעים פרטים מזהים מעטים בלבד. הקיר, המצעים, הצבעוניות האקראית של כלי המיטה. לשם התארחה בבתים כשהלילה ירד וארבה לשנתם העמוקה ביותר של הנערים, שנת חלום (REM) כאשר טונוס השרירים יורד לאפס ורק גלגלי העיניים נעים בפראות. כך השיגה תוצאות אותנטיות ומרתקות, של מצולמים נטולי מסכות ומבוכות. מה שהותיר מקום נרחב למניפולציה הצילומית וזו מאפשרת הצצה אל ליבה או עינה של הצלמת.

לשם, זוכת פרס קונסטנטינר לצילום 2009, נראית כמביטה בערגה ומהרהרת: כיצד ייראה הנער כשעיניו פקוחות? מה צליל קולה של הנערה השרועה על הספה בליל קיץ? איכויות הצילום מעלות כמיהה להושיט את היד וללטף את קו המותן הצעיר עטוי העור הרענן. המתח בין הערות לשינה, בין הליטוף האימהי לנשי, בין החספוס והגסות של שיח הנערים והתחבטותם בחיי היומיום, לעונג העדין שטווה הלילה סביבם, שהופך אותם למלאכים בשנתם.

גלריה חזי כהן התרחבה ועברה לבניין שהיה בעברו סניף בנק ברחוב וולפסון בתל אביב. החלל רחב הידיים עבר שיפוץ ונראה כגלריה ניו יורקית מרווחת, בקומה השנייה מוצגת תערוכת וידאו של אפרת שלם.

גלריה חזי כהן, רחוב וולפסון 54 תל אביב, א'-ה' 10:30-19:00, ו' 10:00-14:00 www.hezicohengallert.com הכניסה חינם.

טווח מחירים: כ-6,000 דולר.